ברבור28

מה הטעם? מה הטעם בלהמשיך לנסות לשפר את החיים? כשברגע שזה מגיע לשיא טוב הכל מתהפך ונהיה רע... התחושה הזו של הנפילה שכבר דיי, אין לי כוח לקום ממנה. רגעי אושר ושמחה על רקע סבל מתמשך... באמת שאני מנסה לשנות- שיחות עם פסיכולוגית, מעקב פסיכיאטרי, כדורים... ובסופו של יום - אין למי לפנות ברגע הצורך, אין עם מי לדבר ולהגיד ״דיי, נמאס לי מהחיים האלה״ מבלי לקבל את ההרצאה שדברים ישתפרו אם אעשה צעדים קטנים של ניסיון לשינוי. החיים שלי הם כמו ריצה מתמשכת על צוקים... עלייה טובה ואיתה גם הרגשה שהכל משתפר וצניחה לדיכאון, כל פעם מחדש. מה הטעם בלהמשיךעוד...

היי, שמי בר. מגיל צעיר שאני מרגישה שמשהו חסר בי, או משהו לא תקין בי, וההרגשה הזו גרמה לי להיות מאוד מופנמת. תמיד היו סביבי אנשים- חברים ומשפחה (ענקית) אבל איכשהו זה תמיד הרגיש לבד, כי לא רציתי שאף אחד יגיע איתי לרמת אינטימיות (לא מינית) גבוהה- החלפתי חברים בלי הפסקה (ממש דף חדש כל שנה) וזה דרש ממני המון כוחות נפשיים. בתיכון הכל עלה על שרטון ונשברתי- הרוח יצאה מהמפרשים שגם ככה היו רעועים. משם החלו תנודות של בעיקר מצבי דיכאון וחרדה, ולפעמים רגעי שמחה טובים וממלאים (שנמשכים ממש מעט) ונייטרליות (שבהשוואה לדכאון הייתה ממש טובה). יצאתי עוד...