Edit קשה לתת כותרת לעצמי : ) היי, שמי בר. מגיל צעיר שאני מרגישה שמשהו חסר בי, או משהו לא תקין בי, וההרגשה הזו גרמה לי להיות מאוד מופנמת. תמיד היו סביבי אנשים- חברים ומשפחה (ענקית) אבל איכשהו זה תמיד הרגיש לבד, כי לא רציתי שאף אחד יגיע איתי לרמת אינטימיות (לא מינית) גבוהה- החלפתי חברים בלי הפסקה (ממש דף חדש כל שנה) וזה דרש ממני המון כוחות נפשיים. בתיכון הכל עלה על שרטון ונשברתי- הרוח יצאה מהמפרשים שגם ככה היו רעועים. משם החלו תנודות של בעיקר מצבי דיכאון וחרדה, ולפעמים רגעי שמחה טובים וממלאים (שנמשכים ממש מעט) ונייטרליות (שבהשוואה לדכאון הייתה ממש טובה). יצאתי מהארעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה תוכן שליחה 20 תגובות קשה לתת כותרת לעצמי : ) תוכן<p>היי, שמי בר. מגיל צעיר שאני מרגישה שמשהו חסר בי, או משהו לא תקין בי, וההרגשה הזו גרמה לי להיות מאוד מופנמת. תמיד היו סביבי אנשים- חברים ומשפחה (ענקית) אבל איכשהו זה תמיד הרגיש לבד, כי לא רציתי שאף אחד יגיע איתי לרמת אינטימיות (לא מינית) גבוהה- החלפתי חברים בלי הפסקה (ממש דף חדש כל שנה) וזה דרש ממני המון כוחות נפשיים. בתיכון הכל עלה על שרטון ונשברתי- הרוח יצאה מהמפרשים שגם ככה היו רעועים.<br /> משם החלו תנודות של בעיקר מצבי דיכאון וחרדה, ולפעמים רגעי שמחה טובים וממלאים (שנמשכים ממש מעט) ונייטרליות (שבהשוואה לדכאון הייתה ממש טובה).</p> <p>יצאתי מהארון לפני שנתיים ושוב הרגשתי שיש פערים שאני צריכה להשלים. פערים של יציבות זוגית- ואני מרגישה שאני רוצה את זה יותר מידי- אני זקוקה לזה (בתוך הזוגיות אני בסדר ורגועה) אבל כשזה הופך לפרידה או ריב זה הופך לי את העולם… קשה לי מאוד להתמודד עם פרידות. אה… וגם חשוב לומר שלא במודע (כך אמרה לי הפסיכולוגית) אני מכניסה את עצמי למבוי סתום מראש- דיי מפגר, אה?! </p> <p>אוקיי, אני אסיים בזה כי אני לא רוצה להשתפך יותר מידי על השיחה הראשונה </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה