חזרתי בימים האחרונים ממילואים ואני צריך לקבל החלטה כספית על קניית דירה. ארסותי דוחפת לזה ההורים שלי לא כל כך בעד. אני מנסה עוד להתמודד עם החזרה שלי לחיים האזרחים אבל לוחצים עלי, דוחקים בי. צריכים לקבל החלטה עוד שבוע. אני כל כך מותש מזה, יום שני כבר שאני באפיסת כוחות מזה. כל הגוף שלי מרגיש עייף ורע לו. היה לי יותר קל שם.
הקהילות שלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.https://www.camoni.co.il/411804/578279
זה השיחה הוקדמת,אשמח למי שיוכל להכווין אותי מה לעשות. אני מבין שאני לא מצליח להתמודד עם הדברים לבד אבל חושש מאוד מלהתקשר לאגף לייעוץ סטודנטים שאחראי הזה. קשה לי מאוד להרים טלפון. אשמח אם מישהו מכיר איך זה עבוד(בבר אילן) למה אני אמור לצפות וכו
תודה, מאוד מקווה שיועיל
-
Edit
פרפרונית אני פרפרונית, כמו "אפקט הפרפר" אני מאמינה בלקדם את הטוב בעולם ואוהבת לעזור לאנשים ולקרב לבבות❤️ שלושה משפטים שמניעים אותי: "תהיה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם" ~מהטמה גנדי "עדיף למות חי מאשר לחיות מת" ~אבא שלי "מה שאתה זורע בגן התודעה שלך, זה מה שאתה קוצר" ~אנונימיחבר קהילה · 9.8.2022נדמה לי שאפשר להירשם לזה דרך האינטרנט, וגם לקבוע פגישת ייעוץ. מוזמן גם לפנות לער"ן ולשתף על החרדה לקבוע בשיחת טלפון, זה לא כל כך נוראי. בסוף יש בן אדם כמוני כמוך בצד השני של הקו.
כשאני ניסיתי בתל אביב ללכת לזה אז יש להם מחלקה כזו שפונים אליה בנוגע לטיפולים ואז הם מביאים לך טופס שאתה ממלא ואתה מגיש להם ואז נכנס לרשימת המתנה וקובעים לך פגישה. אולי בבר אילן זה עובד אחרת.
אפשר לקרוא עליהם כאן.
https://psychology.biu.ac.il/node/672
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.אני סטודנט למדעי המחשב
אני כל כך עייף מהשנה הזאת שלא נגמרת.. ורק מה שאני מרגיש זה פספוס ואי הצלחה.. אני מתאמץ כל כך ולא מקבל כמה שאני מתאמץ
אני רואה איך החיים של חברים שלי מתקדמים הלאה לחתונה וחברות. אבל כל הפעמים האחרונות שניסיתי לא צלח. אני משתמש ברטלין כפי שזה עוזר לי במבחן זה פוגע בי נפשית
אחרי השנה הזאת אני מרגיש כל כך רע עם עצמי לא זוכר תקופה כזאת של אי תכלית
-
Edit
. ..טיקאפ 1 מאניה קלופה 1.5 דיפרסיה 5 הפרעות קשב קצוצות דק 6 הפרעות שינה שלמות 4 כוסות קושי בתחזוק קשרים קורט של סוכריות קופצות קחו שמן והוסיפו למדורהחבר קהילה · 5.8.2022מה אתה אוהב לעשות?
-
Edit חברה שלי בדיוק סיפרה לי מקרה ממש דומה לשלך, מה שעזר לך שה זהיא התחילה טיפול וזה עוזר לה לצאת מהתחושה הזאת לאט לאט.
זו חוויה של הרבה סטודנטים, והרבה סטודנטים מסיתירים את זה...ולא מדברים על זה..
אני שמחה ששיתפת אותנו...דיברת על זה עם עוד מישהו?
אני יוכלה לשאול באיזה שנה אתה של הלימודים? -
Edit
א מוביל קהילה · 5.8.2022שנה ראשונה היא שנה מאוד קשה, בטח במדעי המחשב. זו שנה של הסתגלות, של ללמוד איך ללמוד, מקצועות קשים ומורכבים, שנה של להכיר אנשים ובכלל - מה זה לימודים אקדמאיים ומה לעזאזל הולך כאן.
טבעי להרגיש שלא הולך וטבעי להיות מתוסכל. נורמלי לחלוטין. אני בטוחה שכולם חורקים שיניים ומזיעים המון כדי לעבור את השנה הזו.
בבקשה תהיה יותר קל עם עצמך ולא שיפוטי וביקורתי. אולי תסתכל על הדברים הטובים שבך, על ההישגים שלך כדי לקבל תמונה יותר מאוזנת של עצמך.
מצטרפת לאחות-אחת שתמיכה רגשית עשויה להקל ולהועיל. באוניברסיטאות ישנו על פי רוב מרכז שבו הסטודנטים יכולים לקבל
-
Edit
נמה. אני אוהבת את החיים בעיקרוןחבר קהילה · 5.8.2022או מי גאד נשמע כל כך רע וקצת מוכר.. זה פשוט הזיה שאנחנו עושים אשכרה דברים לרעתנו.. המלחמה התמידית הזאת של "אם זה טוב לי לעתיד שלי אז זה טוב שיש לי רע עכשיו?" אני גם לומדת תואר קשה וקשוח והמחשבות שהעלתה פשוט כל כך אמיתיות שאני רוצה רק לשלוח לך עידוד ענק. וביננו כשהם יוצאים עם חברות ואתה יושב על העתיד שלך אחר כך הם יצאו אלוקים יודע לאן ואתה תצא כאדם שלא תלוי באף אחד עם מקצוע וראש בריא..!
אני מקווה שאני אומרת דברים נכונים.. לי לפחות זה די מעודד כשאני חושבת על זה.
ולגבי הריטלין הייתי שמחה אם היית מפרט לי קצת יותר (אתה יכול גם בפרטי) כי זה
-
Edit קודם כל תודה, אני מקווה שזה באמת נכון מה שאת אומרת. זה היה קל יותר אם באמת היה ברור לי שזה נכון ולא ראיתי חבר טוב בתואר "קדימה יותר ממני בחיים". הלחץ שהזמן יאזול עד שאוכל להיות פנוי נפשית אוכלת אותי מבפנים. אני שמח שאת מבינה:) התברר לי שרבים לא מבינים ויותר גרוע מזה מתנשאים על הקושי. או יותר מדיוק על סדרי העדפויות שלי בחיים.
בקשר לרטלין,זה תלוי בבנאדם מאוד,יש לי חבר שלקח לתקופת המבחנים וזה היה לו מעולה(יחסית,זה עושה בעיות שינה) מצד שני, אני די התמכרתי לזה. אני התחלתי לקחת מתחילת שנה,כמו כל תרופה הגוף מתרגל אליה עם הזמן לכן אתה רוצה להג
-
Edit אני עובר משהו דומה נראה לי, התחלתי ריטלין עכשיו במכינה שעשיתי כדי להתקבל לתואר ולא צלחתי, הסבל של הלימודים הוא משהו שלא חוויתי המון זמן ועשיתי דברים בחיי. אני לא באמת בטוח מה להגיד לך כדי לעזור אבל מה שמאוד עוזר לי לצאת מהתחושות הרעות זה לזכור שאולי דברים באים לי לאט יותר וזה בסדר. הייתי על ריטלין וזה ממש עזר לי לריכוז אבל באפטר אפקט עשה הרבה יותר גרוע ולא היה שווה את זה. אני מאמין שאפשר להגיע לאותה רמת ריכוז גם כשיש לך בעיות קשב אולי לא לאותו פרק זמן וזה בסדר, זה מרגיש לי לפחות בריא יותר לטווח הארוך. בקצה מה שאני מנסה להגיד זה שהרבה
-
Edit
א מומחה כמוני · 7.8.2022אח יקר, אל תתיאש. יש תקופות בלתי נסבלות בחיים וזה באמת נראה כאילו אין לזה סוף. אבל זה לא נכון.התקופה הזאת תשתנה. ראית פעם חורף שלא נגמר? אין דבר כזה. האביב יגיע ואיתו השמחה שבלב וגם המאורעות החיצוניים בחיים. רק תהיה סבלני. תנשום עמוק, תן לזה זמן וזה יחלוף, אני מבטיח ! יוסף הצדיק היה תקוע בבור שנתיים ועבר שנים של גיהנום. ואז.. ברגע אחד הכל התהפך והשאר היסטוריה. כולנו כמו יוסף. לכולנו יש תקופות רעות. החכמה בחיים היא לא להשבר ויהי מה. ואז הכל יתהפך לטובה. תהיה חזק!
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
שרי מתנדבת ער"ן חיוך עושה קסמים, לא ככה? :)מוביל קהילה · 24.9.2021היי לך וברוך הבא לפורום שלנו,
מבינה את ההתלבטות שלך, בין לעשות מה שאתה רוצה בגלל שאתה יודע שחלק מהזמן שם לא תהנה, לבין לקחת סיכון שאם לא תבוא, אולי תפסיד חברים או שהקשר יהיה יותר מרוחק.
נכון מה שאמרת, שלפעמים צריך לקבל את ההחלטה האופטימלית, כלומר הטובה ביותר שאפשרית ושום דבר לא יהיה מושלם.
אולי תשאל את עצמך:
האם אני יכול לעשות משהו אחר כדי שלא אסבול בחלק מהזמן עם החברים? למשל לקרוא ספר, להציע פעילות אחרת לחברים, או משהו אחר?
אולי כשמגיעים לי להצטרף, לפעמים אצטרף ולפעמים לא?
בסופו של דבר הרי תצטרך לקבל החלטה.
ושיהי
-
Edit
. ..טיקאפ 1 מאניה קלופה 1.5 דיפרסיה 5 הפרעות קשב קצוצות דק 6 הפרעות שינה שלמות 4 כוסות קושי בתחזוק קשרים קורט של סוכריות קופצות קחו שמן והוסיפו למדורהחבר קהילה · 24.9.2021עולה השאלה- למה אם תלך יהיו זמנים שלא תהנה מהם ויהיה לך רע?
שאתה עונה לעצמך תחשוב.. אם זה משהי שתוכל לעקוף? אולי תוכל ללכת ויהיה בסדר או אפילו סביר..
מהניסיון שלי, אני בדרך כלל מתחרטת שלא הלכתי מאשר שהלכתי..
אני מניחה שהם לא מתכננים לעשות משהו רע אלא רק לשבת לדבר לשתות כמו שחברים עושים וזה לא אמור להיות נורא כלכך.. גם אם יהיה שם אנשים שאתה לא רוצה לראות מסיבה מסויימת, כנראה שאם הזמינו אותך מישהו רוצה להעביר איתך זמן ..
סתם ניסיתי לחשוב בעצמי למה ..
החלטה נעימה:)
-
Edit
Be and Be מאמין בעתיד טובחבר קהילה · 24.9.2021שלום, חברות יכולה להיות יציבה, ורצוי שתהיה טובה לשני הצדדים, וכשלמישהו קשה קצת, השני מבין את זה, ונמצא גם ככה, אם אתה לא מתנהג בצורה קריזית (למשל, לקפוץ על שולחן ולצעוק על כולם, למשל), אין לך מה לחשוש מאובדן חברות.


היי לך ?
מצטערת.לשמוע שככה קשה לך. מספיק עברת בוודאי במילואים, ארוסתך אמורה להתחשב בך. למה זה כל כך דחוף?
אולי תסביר לה שאתה זקוק לזמן כדי לחזור לעצמך? שתבין את המצב ותתחשב?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואני לא בעזה ולכאורה מה שאמרת נשמע אבסורד ( "היה לי יותר קל שם") ועדיין כשחושבים על זה, זה ממש נכון. לא פשוט שם בחוץ .... החלטות החלטות החלטות. כל החיים הם צמתים של החלטות ואתה בכלל עדיין ב....עזה.
יש לך איזה חבר או אולי טוב יותר מישהו מקצועי להתייעץ איתו ? בסוף תצטרך להחליט וההחלטה תהיה שלך אבל בינתיים שתף את הנטל עם מישהו שאתה ממש סומך עליו.
בהצלחה איש יקר
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחושולחת חיבוק❤️
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו