Dani abidan

1.האם רופא(פסיכיאטר שמתמחה בהפרעות קשב) יכול לאבחן הפרעות קשב במידה ואדם יוצא: "לא זכאי" במבחן טובה? כיצד יודעים אם האבחנה שלו מדויקת? האם מכמה שאלות כן/לא אפשר לשייך אדם לאסכולה של הפרעות קשב וריכוז או חייב מבחן טובה (או מבחן אחר) כדי להחליט. 2.האם רופא יודע להבדיל אם מדובר בהפרעות קשב שמגיעות מחרדה ודיכאון בocd או הפרעות קשב רגילות שמגיעות טמונות באותו בנאדם מרגע הלידה או במהלך חייו? 3. במידה ומאובחנת הפרעת קשב לבנאדם, האם קיים קונצנזוס לגבי דרכי טיפול בין ניורולוגים/פסיכיאטרים שאומרת: מתחילים במינון נמוך(ע"פ משקל הגוף) ועוד...

אולי אני קצת מקצין כי אין מטומטם מוחלט אבל אסביר את כוונתי; בשיעורים אני בדרך כלל קולט הכי לאט מה מסבירים לו, מבחנים מסיים תמיד אחרון, בדיחות תמיד מבין אחרון, סובל מזיכרון חלש ושיכחה. ולמרות כל הקשיים והרגשות הנוראיים אללו אני נלחם ולומד, בשביל להשתפר כל יום ולהישרד, ואני מעלה את הערך הרוחני שלי הרבה יותר מאנשים עצלנים שמחפשים רק סקס, לשתות, סמים לעשן לראות טלוויזיה ופוליטיקה. למרות שהם בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות משלי. השאלה העיקרית היא איך מתגברים על ההנחת יסוד שאני מטומטם? פשוט צריך לחיות עם זה, שזה הכלים שאלוהים נתן לי? אעוד...

איך מתגברים על רגש טינה או רצון לנקמה כלפי אדם שעשה משהו שפגע בי בעבר? האם ניתן לחזור להיות חבר של אדם כזה(שהבין ומודה בטעות) או תמיד צריך להיות בכוננות לגבי אותו אדם שידפוק אותי בשנית? או מה עושים במקרים שהאדם בשני מתפוצץ מזעם ואחר כך מבקש סליחה? אחרי כמה פעמים כדאי להגיד סטופ. כי גם ככה הוא יחזור לעשות את אותו טעות אז מה שווה הסליחה שלו?

מצטער זה הולך להיות ארוך, אך אני מרגיש שחייב לפרוק הכול וחייב סיוע נפשי והכוונה כללית. ככה בקצרה על עצמי; מאובחן בהפרעות אישיות(הימנעותיים ותלותיים), דיכאון וחרדה בדרגה בינונית, מחשבות טורדניות כפייתיות, הפרעות קשב ריכוז, מוטיבציה,עצב כרוני, ועייפות כרונית(עשיתי בדיקת מעבדת שינה והכל תקין) בנוסף לכל יש לי סף סבל נמוך וקשיים בהנאה עצמית וקימה מהמיטה בבוקר מה שלא מאפשר לי להתמיד בעבודות(בנוסף לקשיים למעלה). מאובחן מגיל 32 עם נכות זמנית לאחר ששנים התביישתי לדבר עם פסיכולוג על הקשיים שלי (כיום בן 34) ומקבל שירותי סל שיקום. נפגש עם פסיכיאעוד...