פוטנציאל

יש כל כך הרבה סבל בעולם מכל כך הרבה סיבות.

ואני שואל למה לסבול ? החלטתי שאני רוצה להתאבד. יש לי דיכאון קליני ועוד הרבה בעיות אחרות.

אבל הלוואי שזה היה כל כך פשוט ...

הרי בנאדם הוא לא באמת אדם אחד הוא חלק ממערכת שהיא בעצמה אורגניזם נושם ואני פשוט לא יכול לדמיין את הוריי המתוקים שרק רוצים שיהיה לי טוב ואת אחותי ואת החברים מתאבלים עליי ובאיזושהי מידה אני מקלקל את חייהם....אז חשבתי אוקיי אני פשוט צריך שהם ישנאו אותי או יימאס להם ממני בשביל להחליק את ההרגשה הזו אז ניסיתי קצת להתקרב לעולם הפשע אבל המצפון שלי לא נתן לי להמשיך שם.

חשבתי לשלם למקצ

היי אני בן 31 ויש לי מחשבות שלא היו לי אף פעם על החיים . אני מרגיש כמו חייזר... מחשבות כמו : איזה מוזר שאנשים מרגישים מיוחדים אבל יש כל כך הרבה חיים על הכוכב הזה מחיידק עד לפיל כולם אורגניזם שצורך מזון (מתבטא גם בצריכה של צורות חיים אחרות ) ומתרבה....זה מיינדפק. למה אנחנו לא מנסים, כל בני האדם,כצורת החיים העליונה בעולם לחשוב על אותו דבר באותו זמן ולראות אם יש התממשות פיזית לכח הזה? למה אנחנו רבים כל כך על שטח שהדבר שנמצא הכי הרבה ביקום הוא מקום? בן אדם רע הוא בנאדם שפשוט היה לו רע בחיים? למה אין מקום שפשוט מרדים אותך (הריגה בהזרקת חומ