הקהילות שלי
בלוגים שמעניינים אותי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.אח שלי הוא אפילפטי ונמצא כעת באשפוז.
יש לו אפילפסייה כללית.
לפני 12 שנים היו לו שני התקפים סמוכים וקשים ולאחר מכן הוא נטל טגריטול והיו לו 12 שנים שקטות לחלוטין.
במהלך השנה האחרונה החל להוריד את המינון של הטגריטול כי נהיו לו בעיות בכבד(בכל זאת, 12 שנה של שקט זה הרבה)
בכל חודש אוקטובר האחרון הוא לקח וריטלין/קונצרטה מסוג XR על בסיס יומי כדי ללמוד לבחינה חשובה. (כמובן לא ביחד)
בסיום חודש אוקטובר הייתה הבחינה והוא הפסיק לקחת את הריטלין
בסמוך להפסקת הריטלין הוא נעשה חולה ונהייתה לו פריחה מאוד קשה בכל הגוף (אז נטען
-
Edit
סימה לבני אני רוקחת יועצת. וזהו עיסוקי העיקרי היום. משנת 2010 אני מנהלת את "המרכז לייעוץ תרופתי אישי" שנותן מענה לאנשים שמטופלים בתרופות ותוספים רבים ויש להם שאלות או חששות מבעיות שנובעות מתרופות. ב 2016 פרסמתי וב 2021 עדכנתי את הספר "לעשות סדר בתרופות ובתוספים - בעידן שבו המידע אינסופי". שנים רבות עסקתי בהפצה והטמעה של מאגרי מידע תרופתיים לרופאים ולרוקחים בקופות החולים ובבתי החולים כרוקחת בחברת "זיעור". קודם לכן נהלתי את בתי המרקחת של בתי החולים "הלל יפה" ו"רמב"ם". נכון להיום אני מנהלת את הפודקאסט "בין הכדורים" שעוסק בתרופות ותוספים וניתן למצוא אותו בספוטיפיי, יוטיוב ובכל מקום שאתם שומעים את הפודקאסטים שלכם. למידע נוסף הכנסו לאתר של המרכז לייעוץ תרופתי אישי, https://mypharmacist.co.il/מומחה כמוני · 29.12.2016שלום רב,
בדקתי בשני מקומות, ומצאתי שיש השפעה הדדית של טגרטול (Carbamazepine) על ריטלין (Methylphenidate), אבל ההשפעה המדווחת היא לכיוון של הורדת היעילות של הריטלין, ולא זה מה ששאלת.
הנתונים שנתת לא מספיקים בשביל לבדוק את הנושא.
ישנם גורמים מעורבים נוספים חוץ מהתרופות הראשיות, כמו הלחץ של הבחינה, ופניצלין שמוזכר בשאלתך,
ולכן הגורם המוסמך שיכול אולי לענות על שאלתך הוא אותו גורם שמכיר את התיק של המטופל. הנוירולוג שרשם לו את הטיפול.
מקווה שעזרתי קצת,
בברכה,
סימה לבני
רוקחת
המרכז לייעוץ תרופתי אישי
www.mypharmacist.co.il
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.אני לוקחת סרקוואל במינון 50XR במשך 3 שבועות
לוקחת סטרטרה במשך חודשיים ועשרים יום.
את שתי התרופות האלו אני משלבת עם איקסל (שאני לוקחת כבר חמישה חודשים ולא גורם לבחילות)
אני כמעט משוכנעת לחלוטין שהתקפי הבחילות הרציניים התחילו לי כשהתחלתי עם הסרקוואל (בעבר לקחתי סרקוואל וחזרתי לזה לפני שלשה שבועות וכשהתחילו לי התקפי הבחילות נזכרתי שגם בפעם ההיא שלקחתי את זה היו לי בחילות אבל חשבתי שמדובר בוירוס או קלקול קיבה)
יחד עם זאת, אני עדיין תוהה :
א. אם יכול לה
-
Edit
סימה לבני אני רוקחת יועצת. וזהו עיסוקי העיקרי היום. משנת 2010 אני מנהלת את "המרכז לייעוץ תרופתי אישי" שנותן מענה לאנשים שמטופלים בתרופות ותוספים רבים ויש להם שאלות או חששות מבעיות שנובעות מתרופות. ב 2016 פרסמתי וב 2021 עדכנתי את הספר "לעשות סדר בתרופות ובתוספים - בעידן שבו המידע אינסופי". שנים רבות עסקתי בהפצה והטמעה של מאגרי מידע תרופתיים לרופאים ולרוקחים בקופות החולים ובבתי החולים כרוקחת בחברת "זיעור". קודם לכן נהלתי את בתי המרקחת של בתי החולים "הלל יפה" ו"רמב"ם". נכון להיום אני מנהלת את הפודקאסט "בין הכדורים" שעוסק בתרופות ותוספים וניתן למצוא אותו בספוטיפיי, יוטיוב ובכל מקום שאתם שומעים את הפודקאסטים שלכם. למידע נוסף הכנסו לאתר של המרכז לייעוץ תרופתי אישי, https://mypharmacist.co.il/מומחה כמוני · 3.4.2016שלום רב,
בדקתי בשבילך במיקרומדקס, ומצאתי שלכל שלוש התרופות יש דיווחים שהן גרמו לבחילות.
סרוקוול שמכיל Quetiapine הדיווח הוא בעיקר אצל ילדים. האחוז שדיווחו הוא 2-10%
סטרטרה שמכיל Atomoxitene הדיווח הוא במבוגרים, 26% בחילות ו 4% הקאות.
איקסל שמכילה Milnaciran הדיווח הוא של 37% בחילות וב 7% הקאות.
בחילות הן אחד הסימנים לסינדרום סרוטונין.
זוהי תופעת לוואי מסוכנת של לקיחת כמה תרופות שגורמות להצטברות של סרוטונין, נוירוטרנסמיטור שגם האיקסל מעלה אותו וגם הסרוקוול. וכשהם ביחד, הם יכולים להעלות אותו לדרגת הרעלה, ולסכן את החיים של המט -
Edit אוף, הגבתי וזה נמחק. בכל מקרה כרגע אין לי בחילות יותר. מה לגבי שילוב של סטרטרה 60 מג ואיקסל 200 מג? אין לי תשובה וודאית לגבי השילוב הזה. רופא אחד אומר שאפשר לשלב כי לא מצא בעיה פארמקולוגית בשילוב ורופא אחד אמר לי שלא לשלב אבל לא אמר מניין החליט כך והוא לא זמין.
הרוקחת אמרה לי שלדעתה אין דיווח על שילוב בין התרופות האלה ולכן אין תשובה וודאית בנושא.
מה אני אמורה לעשות? -
Edit אה.. ושכחתי לומר תודה על התשובה המפורטת שכתבת קודם. אני לא במצב משהו ככה שלקח לי זמן לענות../: -
Edit
סימה לבני אני רוקחת יועצת. וזהו עיסוקי העיקרי היום. משנת 2010 אני מנהלת את "המרכז לייעוץ תרופתי אישי" שנותן מענה לאנשים שמטופלים בתרופות ותוספים רבים ויש להם שאלות או חששות מבעיות שנובעות מתרופות. ב 2016 פרסמתי וב 2021 עדכנתי את הספר "לעשות סדר בתרופות ובתוספים - בעידן שבו המידע אינסופי". שנים רבות עסקתי בהפצה והטמעה של מאגרי מידע תרופתיים לרופאים ולרוקחים בקופות החולים ובבתי החולים כרוקחת בחברת "זיעור". קודם לכן נהלתי את בתי המרקחת של בתי החולים "הלל יפה" ו"רמב"ם". נכון להיום אני מנהלת את הפודקאסט "בין הכדורים" שעוסק בתרופות ותוספים וניתן למצוא אותו בספוטיפיי, יוטיוב ובכל מקום שאתם שומעים את הפודקאסטים שלכם. למידע נוסף הכנסו לאתר של המרכז לייעוץ תרופתי אישי, https://mypharmacist.co.il/מומחה כמוני · 15.7.2016שלום רב,
אכן במיקרומדקס אין דיווח על התנגשות בין סטרטרה שמכילה Atomoxetine לבין איקסל שמכיל Milnacipran.
גם במאגר Drugs.com אין דיווח כזה.
ראי כאן:
https://www.drugs.com/interactions-check.php?drug_list=3101-0,275-1683
(נדרש אישור על שימוש נאות)
תרגישי טוב,
בברכה,
סימה לבני
המרכז לייעוץ תרופתי אישי
www.mypharmacist.co.il
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.שלום רב,
אני נוטלת איקסל 25 מ"ג ורציתי לדעת האם אוכל לשלב עם זה תרופת להפרעת קשב כגון ריטלין/פוקלין/אדרל?
תודה
-
Edit
סימה לבני אני רוקחת יועצת. וזהו עיסוקי העיקרי היום. משנת 2010 אני מנהלת את "המרכז לייעוץ תרופתי אישי" שנותן מענה לאנשים שמטופלים בתרופות ותוספים רבים ויש להם שאלות או חששות מבעיות שנובעות מתרופות. ב 2016 פרסמתי וב 2021 עדכנתי את הספר "לעשות סדר בתרופות ובתוספים - בעידן שבו המידע אינסופי". שנים רבות עסקתי בהפצה והטמעה של מאגרי מידע תרופתיים לרופאים ולרוקחים בקופות החולים ובבתי החולים כרוקחת בחברת "זיעור". קודם לכן נהלתי את בתי המרקחת של בתי החולים "הלל יפה" ו"רמב"ם". נכון להיום אני מנהלת את הפודקאסט "בין הכדורים" שעוסק בתרופות ותוספים וניתן למצוא אותו בספוטיפיי, יוטיוב ובכל מקום שאתם שומעים את הפודקאסטים שלכם. למידע נוסף הכנסו לאתר של המרכז לייעוץ תרופתי אישי, https://mypharmacist.co.il/מומחה כמוני · 25.11.2015שלום רב,
בדקתי בשבילך במיקרומדקס ולא מצאתי דיווחים על התנגשויות בין :
איקסל שמכיל Milnacipran
ריטלין שמכיל Methylphenidate
פוקלין שמכיל dexmethylphenidate
ואדרל שמכיל Dextroamphetamine/Amphetamine
יחד עם זאת, כדאי לשים לב אם משתנים דברים כאשר מתחילים את הטיפול המשולב, ולהיות ערים לתופעות לוואי שלא היו קודם לתוספת הטיפול.
בברכה,
סימה לבני
רוקחת
המרכז לייעוץ תרופתי אישי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.שלום,
אני לוקחת ציפרלקס 20 מ"ג בערך שנה וחצי .
עם הזמן הוא הפסיק להשפיע עליי (גם כשעליתי ל-25 מ"ג) ואז הגעתי למצב שהדבר היחיד שמצליח בתכלס לגרום לי להזיז את עצמי ולא לשכב במיטה זה מלא ריטלין או מלא אדרל כי אני בעצם משתמשת בזה כנוגד דיכאון, רק שזה משבש את השעון הביולוגי שלי- אני ערה יום וחצי או יומיים וישנה 20 שעות ואם אני מפסיקה לקחת את זה אני יכולה לישון ברצף כמה ימים. אני לא באמת יודעת איך השעון שלי מתפקד כי אני כל כך מכורה לתרופות לקשב וריכוז שאין לי מושג איזה בנאדם אני בלי זה.
בכל אופן, לא מזמן חלה החמרה במצב שלי. הגעתי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.הקדמה: אם אתם אופטימיים, חושבים שאפשר להתגבר על הכל, אוהבים לתת עצות מעצבנות ומתנשאות אז וותרו ואל תקראו את זה.
ואם אתם לא כאלה אז- היי.
הגעתי למסקנה שאני חייבת לעשות מה שאני יכולה כדי למנוע סבל של ילדות ונערות שעוברות את מה שאני עברתי. כדי לעשות את זה אני רוצה לשנות את הדרך שבה פועלת מערכת החינוך מהיסוד וכדי לשנות את הדרך שבה פועלת מערכת החינוך אני רוצה שאנשים יבינו מה עברתי ולמה כל מה שעברתי היה יכול להימנע אילו מערכת החינוך הייתה פועלת כמו שהיא אמורה לפעול.
קצת על עצמי- מבחוץ אני עשויה להראות כמו בחורה חזקה שמתפקדת, אבל
-
Edit אגב, חבר שלי עזב אותי כי התחברתי לעבר שלי וזה השתלט עליי. לפעמים אני בוכה ונשמעת כמו ילדה וזה חולני. אני בנאדם חולני ואני שונאת את כל האנשים האופטימיים שמסביבי כי אני לא יכולה להיות אופטימית, אני יכולה רק לנסות להיות כזאת. עמוק עמוק בפנים אני יודעת איך העולם הזה עובד ויודעת שיש אנשים שפשוט נועדו לסבול- לא כי הם סובלים מבעיות פסיכלוגיות- כי ככה זה. המשפט "כי ככה" זה המשפט הכי חכם בעולם. למה? "כי ככה" -
Edit
טל מוזס שמי טל ואני פסיכולוג שעוסק בסיוע לאנשים עם קשיים רגשיים, קוגניטיביים ופיזיים.בהשכלתי אני בעל תואר שני בנוירופסיכולוגיה שיקומית מהמכללה האקדמית ת"א יפו. בנוסף כבוגר תואר במדעי המחשב עבדתי שנים רבות בתחום ההייטק כמנהל פרוייקטים ומנתח מערכות.הטיפול השיקומי לראייתי הינו טיפול המנסה לסייע לאדם למצוא נתיב מחודש למחוז חפצו תוך התבוננות באתגרים הנפשיים והגופניים והתייחסות לתחומים המשפחתיים, החברתיים, התעסוקתיים והאקדמיים.בעבודתי הטיפולית אני משלב ראייה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) ושיקומית רחבה המאפשרת טיפול קצר מועד בבעיה מוגדרת או לחילופין טיפול אינטגרטיבי ארוך טווח.הטיפול מתבצע תוך שימוש בטכניקות הממוקדות בגוף ובנפש ובמידת הצורך נעשה גם שימוש בביופידבק המסייע לשלב ביניהן.עובד כיום במחלקה הפסיכיאטרית באיכילוב ובעבר גם במחלקה הנפרולוגית ובמחלקה הנוירוכירורגית. בנוסף בעל קלניקה פרטית (אפשר אחרת) http://www.talmoses.comחבר קהילה · 30.7.2015לא מוצאת,
קראתי וקראתי והיות ואני "חלק מהמערכת" את לא חייבת לקרוא.
אם בכל זאת החלטת לקרוא ראשית דעי שאהבתי את הציניות בשם המשתמש. היה קשה לקרוא את הפוסט שלך, ולא בגלל שהוא ארוך אלא בגלל התיאורים הקשים, ההתעללות וההזנחה.
אם את רוצה לשנות אפשר לחשוב ביחד על דרכים, אחת שעלתה לי אחרי שלקחתי אוויר מהתיאורים הקשים בכתבת הייתה לחשוב על הרצאה אותה תוכלי להעביר למורות ומורים במסגרת השתלמות כזו או אחרת או במסגרת לימודיהם. הרצאה מסוג זה יכולה גם להיבנות ביחד עם חברתך הפסיכולוגית החינוכית ותוצג אח"כ לאנשי מקצוע שילמדו טוב יותר לשים ל
-
Edit היי טל,
אין לי בעיה עם המערכת מעצם היותה מערכת. יש לי בעיה עם איך שהמערכת התנהלה בזמנו ועם הממצאים שקיבלתי, שלעניות דעתי לא מראים על שום שינוי בגישה.
למעשה, אני רואה חשיבות מאוד גדולה במערכת- וזאת הסיבה שבגללה כה חשוב לי שיעשה בה שינוי מהותי.
חשוב לי לציין, שכל מה שכתבתי נכתב מתוכי, בלי הגהה, בלי ניסיון לנסח את הדברים מבחינה לשונית- ואם תינתן לי הזכות לעמוד בפני קהל של מורים ומורות אני מאמינה שאוכל להעביר אותו באופן מקצועי ולקחת את ההשליחות הזאת עד הסוף, וגם אם זה לא יצא לפועל, אני רוצה לדעת שניסיתי. אני התאכזבתי כל כך הרבה ב
-
Edit אנני- אני כל כך מעריכה את התגובה שלך ואת מידת ההבנה שלך. אם בזכות מה שכתבתי פה תוכלי להבחין בדברים שלא הבחנת בהם כל המילים האלו היו שוות את זה.
אני בטוחה שאת מורה מצויינת והלוואי ולי הייתה מורה שהייתה מנסה לראות מה עובר עליי.
-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 31.7.2015לא מוצאת שם משתמש יקרה. זה מזעזע!!!!!!!!!!!!!!! אין מילים אחרות....אני שמחה לפחות על העובדה שאת יודעת שעשו לך עוול ואת קרבן של התנהגות חולנית ואכזרית. זו כבר התחלה טובה להתחיל לחשוב איך נוגעים בזה. עברת כל כך הרבה סבל, הייתי רוצה לאמר לך שלא מגיע לך לסבול יותר ושלא תתני ל"רעים" לנצח אבל אני יודעת שכרגע את חווה הרגשה של נידונה. אשמח לחשוב איתך איך להתקדם אם ניתן כרגע מהמקום הנורא הזה... -
Edit
טל מוזס שמי טל ואני פסיכולוג שעוסק בסיוע לאנשים עם קשיים רגשיים, קוגניטיביים ופיזיים.בהשכלתי אני בעל תואר שני בנוירופסיכולוגיה שיקומית מהמכללה האקדמית ת"א יפו. בנוסף כבוגר תואר במדעי המחשב עבדתי שנים רבות בתחום ההייטק כמנהל פרוייקטים ומנתח מערכות.הטיפול השיקומי לראייתי הינו טיפול המנסה לסייע לאדם למצוא נתיב מחודש למחוז חפצו תוך התבוננות באתגרים הנפשיים והגופניים והתייחסות לתחומים המשפחתיים, החברתיים, התעסוקתיים והאקדמיים.בעבודתי הטיפולית אני משלב ראייה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) ושיקומית רחבה המאפשרת טיפול קצר מועד בבעיה מוגדרת או לחילופין טיפול אינטגרטיבי ארוך טווח.הטיפול מתבצע תוך שימוש בטכניקות הממוקדות בגוף ובנפש ובמידת הצורך נעשה גם שימוש בביופידבק המסייע לשלב ביניהן.עובד כיום במחלקה הפסיכיאטרית באיכילוב ובעבר גם במחלקה הנפרולוגית ובמחלקה הנוירוכירורגית. בנוסף בעל קלניקה פרטית (אפשר אחרת) http://www.talmoses.comחבר קהילה · 31.7.2015לא מוצאת יקרה
אמרת שאת נמצאת בטיפול במרכז, אני חושב שיהיה נכון להתחיל ולהתארגן דרך מרכז הסיוע, יש להם קשרים רבים בגופים שונים. במידה וזה לא נשמע לך רעיון טוב, נוכל לחשוב ביחד למי ניתן לפנות. אני בטוח שיהיו נשים רבות דוגמת אנני שיסמכו לסייע לך. וכפי שאמרתי אם לא אני כאן לעזור לך לקדם את הרעיון.
-
Edit היי אורית, היי טל,
תודה על התגובות.
אם אני אפנה לגוף כמו מרכז הסיוע לנפגעי/ות תקיפה מינית אז אני אפעל בניגוד למטרה שאותה אני רוצה להשיג.
האופן שבו ממפים דברים הוא שמנע ממני להרגיש שאני "ראויה" לסיוע והוא שמנע ממערכת החינוך לשים לב אלי. בעיניי לפנות למרכז לסיוע זה לתת יד לניתוח התעללולת על פי קריטריונים. אחת הסיבות שמעולם לא התלוננתי במרכז הסיוע לנפגעי/ות תקיפה מינית היא שאין לי מה לחפש שם. על פי ההגדרה של המשרד לביטחון הפנים:"תקיפה מינית – מונח כולל לכל עבירות המין. כל פעולה או אמירה שהקשרה מיני הנעשית ללא הסכמה חופשית של שנ
-
Edit עוד דבר, אחד הדברים שהייתי רוצה לשנות זה את הסעיף במסמך "דין וחשבון הועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ובסכנה" מדובר בדו"ח שמוגש כל כמה שנים (או כל שנה) אני לא יודעת מי אחראי עליו היום, אבל אני יודעת שגם ב-2003 וגם ב-2006 מי שהיה אחראי עליו הוא אדם בשם פרופסור הלל שמיד.
מדובר באדם שההבנה העמוקה שלו עוסקת בנתינה הפילנתרופית על ידי בעלי הון. כלומר שמה שהוא עושה זה למפות את הילדים והנוער בסיכון באופן סכמתי שעל פיו הם רעבים ללחם ועוד מיני הגדרות שהן למעשה סממנים חיצוניים בלבד. למעשה, ההנחה היא שרק מיתוג של הילדים ה
-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 1.8.2015שלום לך יקרה. אני בהחלט חושבת שאת נכנסת תחת הקטגוריה של "נפגעות אונס" עברת כל כך הרבה דברים שאיבדת את האמון בבני אדם. אין ל שום ספק שאם היית מגיעה למרכז לנפגעות אונס עם הסיפור הנורא ואיום הזה היית זוכה לטיפול בדיוק כמו נפגעת האונס הכי קשה. את בהחלט צודקת שצריך לשנות קריטריונים ולפעול למען ילדים ובני נוער שעוברים התעללות בבית. אני עשיתי זאת חלקית בספרי "רדו ממני" המדבר יותר על התעללות שקשורה להשמנה ומאז אני לא מפסיקה לקדם את הנושא. כנראה שיש לך שליחות בחיים האלו ואולי לא לחינם סבלת את כל מה שסבלת - יתכן ואת זו שנבחרת לפעול ולהביא שינוי -
Edit כל הטיפולים השונים רק מחריפים את התסכול שלי מכמה סיבות
1. יש לי דיסוציאציה- הרגשה לא ברורה של ניתוק מעצמי (חושבת שאני יכולה להיות מקרה טוב למחקר בנושא כי הדיסוציאציה שלי היא משהו שהתפתח אצלי מאז שאני קטנה והיא כמו חלק מובנה ממי שאני) ולא משנה כמה אנתח את עצמי אני עדיין ארגיש נתק לא ברור. היום יותר ברור לי שבעצם רמת הידע של המטפלים שהיו לי הייתה מוגבלת לתחום מסויים והם פשוט לא הבינו שהטיפול שהם מנסים להתאים לי לא מתאים לי.
2. השעות שינה שלי לא סדירות, אני מאחרת כרונית ולא מצליחה להתאים את עצמי לשעות של הטיפול ולהיות ערה בשעות ש
-
Edit ותודה שוב על כל התגובות, חבל שאני לא יכולה לומר את זה בנימה אישית יותר
-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 13.8.2015לא מוצאת שם משתמש יקרה. דיסוציאציה היא תגובה חזקה לסטרס. כאשר המאורעות הופכים גדולים להכלה עבורנו, מתחילה להיות הרגשה שאנחנו חיים בסרט...שאני זה לא אני...ולכן, הטיפול בדיסוציאציה הוא הרבה פעמים עיבוד של חוויות החיים הקשות. אותן אלו שקשה להכיל ולהאמין שהם התרחשו בחיינו. עברת פגיעות קשות בחייך, מהאנשים שהיו אמורים להגן עלייך ולכן זה רק טבעי שלא תאמיני יותר לאף אחד ובטח לא למי שאמון על לטפל ברגשותייך ולכן באופן מודע ו או לא מודע תעשי הכל בכדי לחבל בקשר הזה. המטפל/ת שתמצאי יצטרכו כנראה להיאבק עלייך הרבה ומאבק כזה יכול להיות רק לאחר שיתרחש -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 13.8.2015אני אגב יוצאת לשבוע חופש כך אם לא אספיק לענות לך זה לא משום שנעלמתי או נפגעתי.... -
Edit
טל מוזס שמי טל ואני פסיכולוג שעוסק בסיוע לאנשים עם קשיים רגשיים, קוגניטיביים ופיזיים.בהשכלתי אני בעל תואר שני בנוירופסיכולוגיה שיקומית מהמכללה האקדמית ת"א יפו. בנוסף כבוגר תואר במדעי המחשב עבדתי שנים רבות בתחום ההייטק כמנהל פרוייקטים ומנתח מערכות.הטיפול השיקומי לראייתי הינו טיפול המנסה לסייע לאדם למצוא נתיב מחודש למחוז חפצו תוך התבוננות באתגרים הנפשיים והגופניים והתייחסות לתחומים המשפחתיים, החברתיים, התעסוקתיים והאקדמיים.בעבודתי הטיפולית אני משלב ראייה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) ושיקומית רחבה המאפשרת טיפול קצר מועד בבעיה מוגדרת או לחילופין טיפול אינטגרטיבי ארוך טווח.הטיפול מתבצע תוך שימוש בטכניקות הממוקדות בגוף ובנפש ובמידת הצורך נעשה גם שימוש בביופידבק המסייע לשלב ביניהן.עובד כיום במחלקה הפסיכיאטרית באיכילוב ובעבר גם במחלקה הנפרולוגית ובמחלקה הנוירוכירורגית. בנוסף בעל קלניקה פרטית (אפשר אחרת) http://www.talmoses.comחבר קהילה · 14.8.2015לא מוצאת יקרה,
אני מצטרף לדבריה של אורית. תופעת הדיסוציאציה היא תופעה מוכרת למי שעוסק בטראומה (ולא רק מינית) זהו מנגנון הגנה עוצמתי שנועד לנתק אותנו ברגעים שאנחנו לא יכולים לסבול עוד את מה שעובר אלינו. הבעיה בו, כפי שכתבת, שכאשר אנו נאלצים להשתמש בו (ואת ללא ספק נאלצת להשתמש בו הרבה פעמים בעברך) הוא מופיע גם בשלבים מאוחרים יותר בחיים שאנו מנסים לטפל במקומות הנוראיים הללו.את כותבת על קשיים משמעותיים בשינה, את מתארת שלמעשה את מתישה את עצמך עד מצב שאת מתעלפת ומצליחה לישון שינה טרופה וארוכה ללא שליטה. גם סימפטומים זה של דחיית שינה וק
-
Edit היי אורית, היי טל,
תודה רבה על התגובות.
אני מגיבה בדיליי כי ככה מתנהלים החיים שלי (אני תמיד קוטעת דברים בשלב שבוא אני מרגישה שבו אני מרגישה שנעשה בי שינוי)
יש לי כמה שאלות:
1. טל- תודה על העצה. אני כותבת לך ממש כעת בצ'אט כדי לקבל פרטים.
2. לגבי דיסוציאציה- האם יש מטפלים שזה התחום הספציפי שהם מטפלים בו?
הנה מלא בלה בלה בלה שכתבתי ואם אני אנסה לעבור על הכל אני אבזבז עוד חמש שעות אז הנה סיעור מוחות- משהו שמטריד אותי-
מחיפוש בגוגל הגעתי לארגון ט.ד.י. והבנתי שמדובר בארגון של החברה הבינלאומית לחקר טראומה ודיסוציאציה. ז
-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 30.8.2015לא מוצאת שם משתמש יקרה. כואב לי לקרוא את מה שכתבת, מאחר שמעבר להכול את מביעה קושי עצום לסמוך ולתת אמון ואני כמובן לא כותבת זאת מעמדה שופטת אלא ממקום של עצב וכאב מאחר ו"זכית" במקום הזה ביושר. האנשים שהיו אמורים להבין אותך ולהגן עלייך אכזבו אותך ופגעו בך וההרגשה הזו היא קשה ורעה ומלווה אותך בכל מפגש עם אנשים שאמונים על הטיפול ברגשותייך. את צודקת, לא כל המטפלים מבינים בהכל ויש כאלו שאולי גם לא כל כך מוצלחים אבל יש רבים וטובים שנותנים את כל מה שיש בהם (ידע, רגישות, אהבה, התמסרות) בכדי לסייע למטופלים שלהם. בסופו של דבר תהליך הריפוי שלך יגי -
Edit תודה אורית, התשובה שלך ריגשה אותי, אולי כי ציפיתי לקבל תגובה לא מבינה. איכשהו, למרות שתגובה כזאת הייתה אמורה ליצור בי אנטוגוניזם כי יש בה משה צפוי, היא דווקא גרמה לי להתרגש ובכלל לא יצרה בי אנטגוניזם. פשוט משהו בניסוח שלך ובאיך שאת כותבת גורם לי להרגיש שאת בנאדם טוב ומבלי להכיר אותך יש לי תחושה שהצלחת לעזור להרבה מטופלים. הלוואי והייתה לי מטפלת כמוך בשלב שבו אף אחד לא "ראה" אותי. באישזהו מקום הייתי רוצה שהילדה ההיא תקבל טיפול ותשתף במה שעובר עלייה אבל זה לא יקרה ואני מרגישה שככל שאני מתבגרת אני פחות ראויה לסיוע שהילדה הזאת הייתה ראויה
-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 2.9.2015שלום לך יקרה. תודה על המילים החמות הן מאוד רגשו גם אותי. אני חושבת שאת אמיצה כי יש בך הכוח והאומץ להסתכל פנימה. הבעיה היא שאת מה שאת רואה את שופטת באכזריות והרשי לי לאמר לך שגם באופן לא מציאותי. בכולנו קיים הילד הקטן וכולנו רוצים שהאדם שנמצא איתנו באינטימיות יכיר את הילד הקטן ולעיתים גם יענה על צרכיו. וזה בסדר...יותר מבסדר. כל הכבוד לך שפנית לאשפוז יום באיכילוב. אנסה לבדוק לך מה צריך לעשות בכדי להגיע לאשפוז שם. אבל לפני שאני מנסה לבדוק בררי את כאן ב"כמוני" ב"זכויות החולה" יכול להיות שתהיה להן תשובה מהירה וברורה. אני חושבת שבגלל שאת כ -
Edit
טל מוזס שמי טל ואני פסיכולוג שעוסק בסיוע לאנשים עם קשיים רגשיים, קוגניטיביים ופיזיים.בהשכלתי אני בעל תואר שני בנוירופסיכולוגיה שיקומית מהמכללה האקדמית ת"א יפו. בנוסף כבוגר תואר במדעי המחשב עבדתי שנים רבות בתחום ההייטק כמנהל פרוייקטים ומנתח מערכות.הטיפול השיקומי לראייתי הינו טיפול המנסה לסייע לאדם למצוא נתיב מחודש למחוז חפצו תוך התבוננות באתגרים הנפשיים והגופניים והתייחסות לתחומים המשפחתיים, החברתיים, התעסוקתיים והאקדמיים.בעבודתי הטיפולית אני משלב ראייה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) ושיקומית רחבה המאפשרת טיפול קצר מועד בבעיה מוגדרת או לחילופין טיפול אינטגרטיבי ארוך טווח.הטיפול מתבצע תוך שימוש בטכניקות הממוקדות בגוף ובנפש ובמידת הצורך נעשה גם שימוש בביופידבק המסייע לשלב ביניהן.עובד כיום במחלקה הפסיכיאטרית באיכילוב ובעבר גם במחלקה הנפרולוגית ובמחלקה הנוירוכירורגית. בנוסף בעל קלניקה פרטית (אפשר אחרת) http://www.talmoses.comחבר קהילה · 3.9.2015לא מוצאת יקרה,
שבתי מחופשה וכתבתי לך בצ'ט תגובה למה שכתבת לי. במידה ואת מתקשה אל תהססי לפנות שוב ואקשר אותך למי שצריך בכדי שהבירוקרטיה לא תקשה עלייך יתר על המידה.
-
Edit היי טל, כתבתי לך הודעה. תודה.
היי אורית, תודה על התגובה. הנטייה שלי לתעד דברים ולנתח דברים היא נטייה שנובעת מהצורך המתמיד שלי שיאמינו לי ושאני אאמין לעצמי, שיבינו אותי. אני כל הזמן חוששת שלא יבינו אותי ושלא יהיה לי אישור מתועד שמה שקורה בחוץ אכן קורה, שמה שאני מרגישה אכן קיים, שמה שאמרו לי אכן נאמר, שמי שאני חושבת שאני זאת באמת מי שאני, שאם אני אוהבת מישהו אני באמת אוהבת אותו. אני גם נוטה להקליט שיחות כדי שיהיה לי תעוד לעוול שנעשה לי אבל אין לי שום כוח נפשי לעשות עם זה משהו ויש לי דפים על גבי דפים ועירמות של דברים שאני מתעדת- זה ל
-
Edit האמת שכבר אין לי כוח לחיות ממש. אני מפחדת להתאבד כי אני לא רוצה שתקרה לי תאונה ובסוף אני אשאר נכה או משהו. אבל הייתי שמחה אם הייתה קוראת לי תאונה ופשוט הייתי נהרגת וזהו. פשוט אין לי כוח יותר. אני לא מצליחה להזיז דברים. אני רוצה למות בלי לסבול וזהו. אני לא אעשה את זה כי לא עשיתי את זה עד עכשיו, אבל הפנטזיה שלי זה שזה יקרה וזהו.
פעם היה משהו כיף בלחשוב על ההלוויה של עצמי כי דמיינתי אנשים עצובים וגם יכולתי לדמיין שפתאום אנשים באים לבקר אותי בבית חולים. היום אני יודעת שאם אני אהיה בבית חולים אז במקרה הטוב תהיה אחות שתשאל אותי מה שלומי
-
Edit
טל מוזס שמי טל ואני פסיכולוג שעוסק בסיוע לאנשים עם קשיים רגשיים, קוגניטיביים ופיזיים.בהשכלתי אני בעל תואר שני בנוירופסיכולוגיה שיקומית מהמכללה האקדמית ת"א יפו. בנוסף כבוגר תואר במדעי המחשב עבדתי שנים רבות בתחום ההייטק כמנהל פרוייקטים ומנתח מערכות.הטיפול השיקומי לראייתי הינו טיפול המנסה לסייע לאדם למצוא נתיב מחודש למחוז חפצו תוך התבוננות באתגרים הנפשיים והגופניים והתייחסות לתחומים המשפחתיים, החברתיים, התעסוקתיים והאקדמיים.בעבודתי הטיפולית אני משלב ראייה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) ושיקומית רחבה המאפשרת טיפול קצר מועד בבעיה מוגדרת או לחילופין טיפול אינטגרטיבי ארוך טווח.הטיפול מתבצע תוך שימוש בטכניקות הממוקדות בגוף ובנפש ובמידת הצורך נעשה גם שימוש בביופידבק המסייע לשלב ביניהן.עובד כיום במחלקה הפסיכיאטרית באיכילוב ובעבר גם במחלקה הנפרולוגית ובמחלקה הנוירוכירורגית. בנוסף בעל קלניקה פרטית (אפשר אחרת) http://www.talmoses.comחבר קהילה · 9.9.2015לא מוצאת יקרה,
קראתי את הודעתך, אני שמח לשמוע שהיו לך כוחות להתחיל את התהליך.
אל תוותרי ואל תפסיקי לחלום להגשים את החלומות שלך, עברת התעללות קשה והדרך בה את מתנסחת מראה שיש לך הרבה כוחות, גם אם את לא מסוגלת לראות אותם היום.שיהיה לילה טוב
-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 12.9.2015שלום לך יקרה. אני מרגישה שאת מאוד מאוד סובלת אבל כשרוצים לגמור הכל זה בדרך כלל נובע מהרצון להפסיק את הסבל אבל לא את החיים. אני מקווה שתמצאי בתוכך את הכוח לתת אמון במישהו שיחבק אותך ויראה לך את הצדדים המוארים בך - ויש כאלו. אני חושבת שלחייך שינה משמעות גדולה ולו רק בשביל להביא את סיפורך ולגרום לשינוי בעולם. מה את חושבת?
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit שלום לך,
אמנם אני לא עונה לתנאים שהצגת אבל מתחיל ממש בשבועיים הקרובים להשתמש באדרל, כתחליף לריטלין, שיעילותו ירדה לאחר 10 שנים.
באופן טבעי, יש לי ענין ביוזמה שלך ואשמח אם תוכלי לכתב או לידע אותי לגבי הענין.
כתובת:rumichael62@g,
mail.com
בתודה
מיכאל
-
Edit היי, בעבר ניסיתי ריטלין, והפסקתי בגלל התופעות לוואי, לאחר מס שנים שלא לקחתי שום תרופה, קראתי המון על אדרל התחלתי שלשום לקחת אדרל ואני בשלב הניסיון בנתיים מאוכזב אבל מכיוון שזו תרופה עם המון שנות ניסיון אני ממש רוצה להאמין בה, אעדכן בהמשך.. בכל מקרה אני אשמח להצטרף, להתעדכן, ולעזור בכל הקשור בניסיון לקידום התרופה המייל שלי [email protected] תודה!
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 23.1.2015לא מוצאת שם משתמש יקרה. אני מבינה את הכאב שלך והזעקה הכפולה. לא רק על מה שנעשה אלא גם על המאבק להוכיח זאת לסביבה. הלוואי ושניהם היו נחסכים ממך. ולצערי מצלמות אבטחה לא יפתרו את הבעיה.....
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.כתבתי פה בעבר והיום עשיתי חיפוש בגוגל למילם" אין ליל כוח לתפקד" והגעתי לפוסט שכתבתי פה לפני איזה שנתיים וחצי. מאז דווקא תפקדתי, הייתי קרובה לפסגה.. אבל תמיד נתתי רק 10% ממה שאני יכולה. עכשיו אני שוב בדאון. הפסקתי את הטיפול שדווקא עזר לי בגלל שכלכלית לא יכולתי לשלם.. ואני מוצאת את עצמי כעת בדירה בלי יכולת לתפקד. אני ישנה בלי הפסקה והשעות שלי הפוכות לגמרי (ככה זה תמיד אבל עכשיו עוד יותר גרוע)
ואני מרגישה שהציפרקלס כבר לא עוזר לי. אולי זה בגלל שאני לא מצליחה לקחת אותו בשעות קבועות כמו אנטיביוטיקה. אני מפחדת שההשפעה שלו חדלה מלהשפיע על
-
Edit כדאי לך להניח למחשבות על תביעה משפטית. אני חושבת ממילא שחלה התיישנות. איך אומרים, הנקמה הטובה ביותר היא ההצלחה. תשקיעי בשיקומך. אם את רוצה לעזור לילדים, תלמדי איזשהו מקצוע טיפולי. -
Edit שלום,
את מתארת משא כבד שאת סוחבת על הכתפיים, של זכרונות מעיקים ורגשות שהם מעוררים. קודם כל, נשמע שלמרות המועקה והדברים הלא פשוטים שאת מתמודדת איתם, הצלחת למצוא את הכוחות לתפקד, לעשות, וגם לתכנן תוכניות לעתיד, לחלום ולשאוף, כך שיש גם מקום לתקווה ומקום לחלקים הבריאים שדוחפים אותך קדימה.
בנוגע לשאלות שהעלית, נשמע שבנוגע לתרופות כדאי בדחיפות להתייעץ עם פסיכיאטר ולעשות הערכה של כל הטיפול התרופתי שאת מתארת. לא בטוח כי בעיות הריכוז שלך נובעות מהםרעת קשב שבה נועד לטפל ריטלין. ייתכן כי מצבך הרגשי הוא שמקשה על הריכוז, ועל כן יש להתייעץ עם
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit יש דרך לערוך את ההודעה? העיליתי אותה ורציתי למחוק חלק ממנה
-
Edit
אפרת_זיו לשעבר מנהלת הקהילות והמדיה החברתית של כמוני.קופיהוליקית, צרכנית אינטרנט אובססיבית, ישנה למרחקים ארוכים, מתמודדת עם מחלה אוטואימונית הפוגעת במפרקים וברקמות החיבור של הגוף.חבר קהילה · 25.7.2012תעשי קופי למה שכתבת והעתיקי. אז תערכי ופרסמי שוב.
-
Edit
שירי בריש מובשוביץ פסיכולוגית קלינית, עוסקת בפסיכותרפיה דינמית למבוגרים, מתבגרים והדרכות הורים.חבר קהילה · 26.7.2012הי לך,
אולי קצת נבהלת אחרי שנתת לנו הצצה ללופ של המחשבות שאת כותבת עליו. זה חלק ממך, לצד חלקים יותר מאורגנים שכבר נתת לנו לראות, והוא לא מוחק את החלקים האחרים שלך. אז אני רוצה להרגיע אותך ומקווה שעם התגובות כאן, החשש יתפוגג.
איזה טיפול התחלת ולמה את חושבת שהוא לא מתאים לך?
שירי
-
Edit היי שירי, תודה.
אני מודעת לכך שההודעה האחרונה שלי הייתה מאוד מסורבלת.
תככננתי לכתוב בצורה ממוקדת ועניינית ובאיזשהו שלב המחשבה שלי נדדה, כך שמצאתי את עצמי כותבת מעין בליל כזה של מחשבות.
זאת אחת הבעיות שלי - אני מוצאת את עצמי כותבת דברים, עושה דברים, בקשר מסוים.. אני בעצם פועלת מתוך מודעות אבל לא מתוך שליטה. זה מתבטא בכל התחומים..
באותה מידה שאני נסחפת אל תוך המחשבות שלי אני יכולה גם להיסחף ולנקות את החדר שלי יום שלם (זה יכול להתחיל רק מזה שהחלטתי לסדר את השולחן) .
באותה מידה אני נסחפת גם במהלך העבודה שלי. בגלל ש
-
Edit
אפרת_זיו לשעבר מנהלת הקהילות והמדיה החברתית של כמוני.קופיהוליקית, צרכנית אינטרנט אובססיבית, ישנה למרחקים ארוכים, מתמודדת עם מחלה אוטואימונית הפוגעת במפרקים וברקמות החיבור של הגוף.חבר קהילה · 26.7.2012הי אינשם
נשמע לי שאת טיפוס מאד יסודי ואני מאד מעריכה את זה.
לגבי קושי לשמוע / לקבל דברים ממטפל - זה ברור כששמים מולינו מראה לא? רואים גם דברים שלא רוצים לראות או לא מצפים.
-
Edit היי, תודה. זה לא זה.. הוא אמר את המילה 'סקס' כמה פעמים.. ונכון שהעולם שלנו לא שמרני וזאת מילה שמשתמשים בה בכל מקום היום... אני גם לא מנסה להפליל (ממש ממש לא) זאת לא הטרדה.... אבל בכל זאת, זה שהוא השתמש במילה הזאת, גם אם באופן סתמי עדיין נראית לי לא אתית. שום דבר לא נאמר בקונוטציה של הטרדה. הוא היה בסדר... אבל עדיין לא נראה לי נכון.................
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
שירי בריש מובשוביץ פסיכולוגית קלינית, עוסקת בפסיכותרפיה דינמית למבוגרים, מתבגרים והדרכות הורים.חבר קהילה · 1.7.2012שלום לך חסרת שם,
אולי לא סתם את לא מצליחה למצוא לעצמך שם באתר. את מרגישה ריקה, אטומה, כמו חסרת זהות ושם.
הקושי שלך ואיך שאת יודעת לתאר אותו חודר ללב. גם כשאת מתארת קהות רגשית.
אני לא יודעת מה הרקע שלך, לפעמים דכאון נובע מקשיים אישיים, לפעמים יש לו בסיס ביולוגי ולפעמים גם וגם. מה שלא יהיה, הקהות הרגשית, חוסר ערך עצמי, שינה מרובה הם כולם סימנים לדכאון שצריך לטפל בו. אני מבינה שאת לא נמצאת בקשר עם אף גורם טיפולי? הייתי בעבר? את יכולה לספר על על זה ומדוע היום את לא מטופלת? וגם מה ההתנגדות לתרופות?
אני מרגישה שכרגע את ח
-
Edit
שירי בריש מובשוביץ פסיכולוגית קלינית, עוסקת בפסיכותרפיה דינמית למבוגרים, מתבגרים והדרכות הורים.חבר קהילה · 3.7.2012הי לחסרת השם אך מלאת האישיות,
אתחיל משאלתך - אני לא עובדת בתל אביב, אבל עצם השאלה מראה שכשאת מרגישה שמישהו רגיש כלפיך, כן עולה בך התקווה לקשר אחר ממה שחווית עד היום. ממה שכתבת אני מבינה שהיית בטיפולים שהיו משמעותיים בשבילך, אבל בשלב כלשהו זה התחיל להסתבך והתחלת להרגיש לא טוב בטיפול מכל מיני סיבות. אני מאד מסכימה איתך שהבנה של מקור הקשיים לא תמיד מביאה להקלה, וכמו שאת אומרת אפילו להיפך, כי זה יכול להביא לתחושת חוסר אונים נוראית, לראות איך חוויות מהעבר עיצבו אותך ללא היכולת לשים "את העבר בעבר". אני מאמינה שמה שמועיל בטיפול הוא הא
-
Edit
שירי בריש מובשוביץ פסיכולוגית קלינית, עוסקת בפסיכותרפיה דינמית למבוגרים, מתבגרים והדרכות הורים.חבר קהילה · 7.7.2012הי לך,
אני מתארת לעצמי שזה בטח לא היה פשוט להוציא את כל מה שכתבת ודרש הרבה כוחות.
אני חושבת שאחד הדברים הכי קשים באלימות בתוך המשפחה, הוא באמת שאי אפשר ממש להתנתק ממי שפגע בך ואי אפשר לגמרי לשנוא. כדי לשמור על שלום בית ומתוך פחד לפירוק המשפחה, המון נפגעי אלימות שומרים לעצמם את החוויות הקשות ועוד צריכים להעמיד פנים ליד מי שפגע בהם. זאת חוויה נוראית. כל הזמן טראומה על טראומה ואני בהחלט מבינה כמה זה קשה לעשות עבודה על עצמך, כשאת צריכה לפגוש את המפלצות שבחייך באופן יומיומי ועוד להתנהג איתם בנימוס.
נראה לי שאת זקוקה לטיפול ש
-
Edit
אפרת_זיו לשעבר מנהלת הקהילות והמדיה החברתית של כמוני.קופיהוליקית, צרכנית אינטרנט אובססיבית, ישנה למרחקים ארוכים, מתמודדת עם מחלה אוטואימונית הפוגעת במפרקים וברקמות החיבור של הגוף.חבר קהילה · 8.7.2012הי לך קראתי הכל הכל. כאב לי לקרוא וכואב לי לקרוא שאת ככ נגד תרופות כשיש להן בעצם הכוח לעזור. למה את ככ נגד בעצם? לי מ-א-ד עזרו ועוזרות התרופות.
-
Edit
שירי בריש מובשוביץ פסיכולוגית קלינית, עוסקת בפסיכותרפיה דינמית למבוגרים, מתבגרים והדרכות הורים.חבר קהילה · 8.7.2012הצטערתי לקבל את תגובתך.
הרעיון שבטיפול יש איזה שופט שבודק האם את אמינה או לא נוגד את היסודות הכי בסיסיים בפסיכותרפיה, ואני מרגישה צער שכך את מדמיינת את העזרה שיכולה להיות מוגשת לך.
אני לא חושבת כמוך, שחלה התיישנות על הצרות שלך. כלל וכלל לא!
אני מקווה שבעתיד תרגישי אחרת ותעזרי לעצמך לקבל עזרה.
בינתיים, אנחנו כמובן כאן להמשיך לתמוך בך.
שירי
-
Edit
אפרת_זיו לשעבר מנהלת הקהילות והמדיה החברתית של כמוני.קופיהוליקית, צרכנית אינטרנט אובססיבית, ישנה למרחקים ארוכים, מתמודדת עם מחלה אוטואימונית הפוגעת במפרקים וברקמות החיבור של הגוף.חבר קהילה · 8.7.2012את השופט היחיד של עצמך
ואת הכוח היחיד שבו תלוי האושר או אי האושר שלך
תזכרי את זה
ולמקרים שאת שוכחת
ממליצה לקנות מראה
ולהתאהב ולהכיר מחדש.

-
Edit
אפרת_זיו לשעבר מנהלת הקהילות והמדיה החברתית של כמוני.קופיהוליקית, צרכנית אינטרנט אובססיבית, ישנה למרחקים ארוכים, מתמודדת עם מחלה אוטואימונית הפוגעת במפרקים וברקמות החיבור של הגוף.חבר קהילה · 17.7.2012מאד מסכימה עם עומרי!
ומעבר לזה - האם בדקת הפררעות קשב וריכוז וטיפול בהן? כי מה שאת מציינת כשלהתחיל דברים ולעזוב אותם ולא לחזור אליהם וכל זה - זה קלאסי קשב וריכוז ויש לזה המון פתרונות שיעשו אותך שמחה ומוגשמת יותר!
-
Edit פעם שמעתי עצה נחמדה... תנסי לעשות שינוי, ולו הכי קטן באורח החיים שלך, משהו חדש, זה תמיד פתח למשהו טוב :-)
אני בעד לצבוע את קירות החדר בורוד - מה את אומרת :-)
-
Edit
ל לילך7 אוהבת הרבה אוכל טוב...ספרים..בעלי חיים ובמיוחד כלבים..
אוהבת יוגה.זה מרגיע את הנפש..
אוהבת את הים...את החול...אוויר צח...חבר קהילה · 17.7.2012שלום לא מוצאת שם משתמש
אני מבינה את החוזסר זהות שלך..ואני מאוד מזדהה עם אי היכולת לתפקד.אני מציעה שכן תדברי על העבר שלך.כי אי אפשר לשמור דברים בבטן..זה כואב מדי..גם אני עברתי הרבה בחיים....וגם אני עדיין מוצאת את עצמי כיום שופכת את העבר שלי למטפלת שלי
אם תירצי.אשמח שנשוחח בפרטי בצאט..
מאחלת לך להיות יותר חזקה.
שולחת לך חיבוק חם
לילך
-
Edit
שירי בריש מובשוביץ פסיכולוגית קלינית, עוסקת בפסיכותרפיה דינמית למבוגרים, מתבגרים והדרכות הורים.חבר קהילה · 18.7.2012הי ללא מוצאת שם,
אני מתנצלת בחזרה שלקח לי זמן לראות את הודעותייך.
החפירה שאת מדברת עליה נשמעת באמת מתישה - המון מחשבות בלופ ללא כיוון. אולי הנטיה למחשבות "חופרות" היא חלק מהאישיות שלך, אבל מאד יכול להיות שזה חלק מהפרעת קשב וריכוז וגם בדכאון יש הרבה פעמים רכבת של מחשבות מהסוג שאת מתארת. זה נכון שיש אנשים פחות פגועים, שפחות מתעסקים עם שאלות מהסוג וכנראה יותר קל להם בחיים. אבל זה שגדלת עם חוויות כ"כ קשות, ממש לא אומר שנידונת לחיים של חפירות ללא תכלית. יש הבנות לגבי עצמינו והעבר שלנו שיכולות להביא להקלה עצומה, כך שאני לא מסכימה
-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 18.7.2012ללא מוצאת שם משתמש שלום.
המצוקה שלך מעוררת הרבה הדים בלבבות של כל אלו שכתבו לך וגם בליבי.
אני מבינה שאת נמצאת במצב של יאוש וחוסר אמונה. שום דבר לא נראה לך מבטיח בשביל להתאמץ ולעשות אותו... הכל חסר ערך.
וכן ברור לי שאת בחורה מכשרת. הכתיבה שלך רהוטה, חזקה ונוגעת ואין ספק שאת יודעת להביע את עצמך היטב.
האמת, שאין לי הרבה מה להוסיף על התגובות הטובות שקיבלת.
ובכל זאת משהו קטן שאולי יסייע: נראה לי שאת נמצאת ב"לופ" - כל יום קובעת איך לקדם את עצמך ושוב לא קורה כלום וחוזר חלילה. יכול להיות, שבתקופה זו את צריכה לנסות להפסי
-
Edit היי שירי ואורית, תודה רבה על התגובות שלכן. כתבתי תגובה די מפורטת אבל כתבתי אותה כ"נושא חדש" כי השרשור הזה כבר מתחיל להיות ארוך מידי(:


- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו