שמי אליס אני כ5 חודשים לא מעשנת אחרי שנים רבות של עישון חפיסה ליום, קשה לי מאוד ברגעי כעס, אני נוטה לרגישות יתר ובכי מידי פעם עצוב לי בלי הסיגריות ואני שוקלת לפעמים לחזור לחבר הותיק שהרגיע אותי בזמן משבר ,אני די מחזיקה את עצמי לא לחזור, אבל הדיכאון והעצב גדולים והרגשת חוסר השמחה והריקנות מתעצמים,ולא נחלשים, מה עלי לעשות כדי לא ליפול שוב לשם.
קצת על עצמי
לומדת ומחוברת לקבלה, אוהבת טיולים צלום, תזונה בריאה, אוהבת מאוד קריאה, מוזיקה, והכי את נכדיי.
בלוגים שמעניינים אותי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
אליס,
תודה שאת משתפת אותנו. אני בטוחה שזה לא קל.
ראשית קבלי חח ענק על העובדה שאת לא מעשנת כבר 5 חודשים! ובמיוחד על העובדה שאת מחזיקה מעמד למרות כל הקשיים ולמרות העצב והדכאון. זה בטוח קשה וכל הכבוד שאת מצליחה בכך
את מתארת שינויי במצב רוח שנמשך זמן ממושך וזה מעלה את האפשרות שאולי כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה ולשקול טיפול במצב (ללא קשר לגמילה מעישון)
עישון ומצב רוח קשורים אחד לשני - אנשים מעשנים נוטים יותר לסבול ממצב רוח ירוד (עד כדי דיכאון) ואנשים שסובלים מדכאון מעשנים בשיעור הרבה יותר גבוה.
אנשים שסבלו בעבר מדכאון, יש להם
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואליס תהיי חזקה ונא לא להתייאש. 5 חודשים זו תקופה יפה מאוד אומנם לא קלה אבל את תצליחי ובסופו של דבר לא תחשבי ולא תיגעי יותר בסיגריה. אנחנו כן לעזור לך בעת הצורך, בהצלחה
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחושלום אליס
קיבלת תמיכה וכמה עצות:) מה שלומך?
אני מצטרפת לקולות שמעודדים אותך. אמנם עצב ודכדוך קשורים להפסקת העישון, אבל בטווח הארוך מצב הרוח לרוב דווקא משתפר כמו שכתבה ד"ר יעל. קשה לך במצב החדש מפני שעדין לא התרגלת אליו ואת מרגישה שמשהו "חסר".
נסי למלא את החסר הזה בדברים מנחמים ונעימים אחרים שטובים לך: זה דורש ממך מחשבה ותכנון אבל זה מה שיעזור לך להיפרד מהסיגריה באמת. מה עוד מנחם ועוזר? חבר או קרוב משפחה...בילוי, סרט טוב, הצגה, הופעה... טיפול יופי? אמבטיית קצף...?הליכה על חוף הים? פעילות גופנית? חוג חדש? בגד חדש? ספר...מוזיקה
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואליס, שבוע טוב, כל הכבוד על ההתמדה. הקושי יחלוף והגעגועים ילכו ויעמו רק אם תמשיכי להיות חזקה ! לדעתי את כבר חזקה לומר לעצמך " אני ניגמלתי". ואכן את ניגמלת ! אנחנו כאן בכל מקרה ! תמשיכי לכתוב ואנחנו נמשיך לעקוב ולעודד ולסייע בעת הצורך. בהצלחה !
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחותודה קבוצה יקרה אתם באמת עוזרים לי אני עדיין מחזיקה מעמד גאה ביכולת שלי להחזיק מעמד בלי, עדיין חושבת על הסיגריה , אפשר להיגמל מעישון אבל לא ניתן למחוק מהמוח זיכרונות רגשות וחוויות כל שהן, וסיגריה היתה חלק מחוויה של כף עבורי ועבור כל מעשן לשעבר,, אבל יחד עם זה יודעת להפעיל את החשיבה הנכונה כדי לא ליפול שוב , מרגישה הרבה יותר טוב מההתחלה כמובן....מחוייבת לעצמי ו...לכם גם !!
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואליס, וואו! שישה חודשים!!! את אמנם לא מרגישה גמולה סופית וזה בסדר גמור. להיפך, אם היית כותבת שאת מרגישה גמולה לחלוטין ושאין סיכוי לעולם שתחזרי אני הייתי יותר חוששת... כי האמת היא שזה נכון - אנחנו מכורים לתמיד, ועכשיו שנגמלנו לא אומר שאנחנו עדיין לא מכורים. להיגמל סופית סופית לוקח זמן ויש ויכוח אם מישהו יכול באמת להיגמל סופית. את מכירה את המשפט אלכוהוליסט תמיד אלכוהוליסט רק שכרגע הוא לא שותה? אז כנ"ל לגבי הסיגריות. מי שמכור תמיד מכור רק שכרגע הוא בחר לא לעשן (הבחירה הנכונה כמובן).
וכמו שגם את וגם עופר כתבתם בצדק - שכטה אחת מחזירה את
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו