הקהילות שלי
בלוגים שמעניינים אותי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
רונן חן חולה בטרשת נפוצה.חבר קהילה · 24.11.2014מי הרופא? אני לא לוקח תרופות בלי לקבל אישור מהנוירולוגית שלי. -
Edit
ערן ברקוביץ פסיכולוג רפואי מומחה.חבר קהילה · 24.11.2014יש לי כמה המלצות בהתאם לניסיונם של מטופלים אחרים. במקום להשאיר הודעה, לשלוח פקס שבראש כתוב לידי ד"ר XXX, אז ברוב המחלקות מקבל הנוירולוג את הלו"ז שלו עם כל הפקסים שהגיעו אליו. לגשת לבדיקה אצל רופא המשפחה ובמידה והוא מוצא מקרה חריג יכול להוציא בקשה דחופה לנוירולוג או הפנייה למיון - אמנם אומר שלא תראי את הנוירולוג שלך (חיסרון), אך תוכלי במהירות לדעת אם מדובר בהתקף לדוגמה.
עצות נוספות: אפשר להתקשר בתדירות גבוהה למוקד זימון תורים ובמידה ומישהו מבטל, ישמחו לקבל אותך במהירות. יש מקומות בהם יש גם מייל למחלקה.
מקווה שיעזור, ותמשיכי בבקשה
-
Edit
ג ר ח עורך סרטים (וידאו) מפיק ובמאי בעברי שעדיין מנסה להיאחז ככל האפשר במה שנותר לי מאנרגיות להמשיך ולעבוד , מתמודד ככל האפשר עם המצב הבריאותי אליו נקלעתי שלא מרצוני . לומד ככל שניתן על המחלה מאתרים רפואיים של מרכזים רפואיים עולמיים החוקרים ועוסקים במחלות נוירואימונולוגיות במיוחד וטרשת נפוצה בפרט , בחלקם אני חבר חולה רשום המקבל אינפורמציות על ניסויים או טיפולים חדשים . בכך אני משתף את הרופאים שמטפלים בי בהחלטות לגבי דרכי הטיפול בי אישית מדברים שאני לומד, כי בכל זאת טרשת נפוצה היא מחלה אישית אצל כל חולה וחולה , כי אין שני חולים דומים .חבר קהילה · 24.11.2014לדלית
אני ממליץ לך בכל הרצינות לגשת למרפאה שבה את מטופלת גם אם אין לך תור, ולהיכנס לרופא שמטפל בך עם הניירות שיש בידך שמצביעות על דלקת בגיד אי בגידים, רק כך את מבטיחה להסב את תשומת ליבו של אותו רופא אלייך . לא דרך אחות ולא דרך מזכירה כי שתי האחרונות מהוות בדרך כלל מחסום בין החולה לרופא . יש לי עוד הצעה שיכולה לעזור והיא להתייעץ עם רופא אחר מאותו תחום במרפאה אחרת הנמצאת בבית חולים אחר . לצערי הרופאים בארץ הפכו לקשים להשגה לרוב החולים בארץ ובכל בתי החולים . הגיע הזמן שהרופאים יראו את החולים שבגללם למדו והפכו להיות רופאים ונשבעו בשבו
-
Edit
עינת מילר נשואה, אמה לשניים, מטפלת רגשית בעזרת בעלי חיים וחיה עם טרשת נפוצה משנת 1994מוביל קהילה · 26.11.2014הי דדלית יש לתופעות שאת מתארת גם הסברים שאינם קשורים לטרשת ולכן כפי שכבר כתבו גשי לרופא המשפחה. אצלי ההליכה לא טובה וזה משפיע על מפרקי הירך והגב ולא פעם מתפתחת דלקת במקום ואני לוקחת נוגדי דלקת שרושם לי רופא המשפחה. הנירולוג שלי אמר שזה לא ממש תכום שהוא מבין בו, יש מחיר להתמחות בנישה מסויימת גם רופא עיניים לא יודע יותר מידי על האף למרות שהוא נמצא בין העיניים (חיי...)
וידים שנרדמות בלילה לרוב זו בעיה בתעלה הקרפלית זה דבר מאוד נפוץ שלא קשור לטרשת ממליצה לך לשאול את רופא המשפחה על זה, זה מתחום האורטופדיה
בהצלחה
-
Edit
רונן חן חולה בטרשת נפוצה.חבר קהילה · 26.11.2014אני מרגיש יותר נוח כשיש רופאה אחת שמרכזת את כל הבעיות שלי - ז"א אם הלכתי לרופא עור אני אתן לה את הסיכום והמרשמים ורק אחרי שהיא תראה ותגיד שלא מתנגש עם כלום אני אתחיל לקחת. זה קצת טרחני ולפעמים אני סתם מבלבל במוח אבל מחיר הטעות גבוה מידי. קראתי לפני איזה שבוע "מאמר" של חולה טרשת על איך לבחור נוירולוג טרשת. אני אשתדל לתרגם היום. -
Edit
רונן חן חולה בטרשת נפוצה.חבר קהילה · 26.11.2014לעיתים יש שבועות שאני לא יוצר עם הרופא קשר, אבל אם יש צורך אני מרכז את שאלותי ואת החומר ושולח פקס. הנגישות של הרופא ניראת לי מאד חשובה. אני לא סתם שואל שאלות. אני מאד משתדל ל"זקק" את שאלותיי ולצרף את כל החומר. אני לא אמליץ להחליף רופא אלא לנסות להבין מה הדרך האפקטיבית ביותר לפנות כשיש בעיה. -
Edit
ערן ברקוביץ פסיכולוג רפואי מומחה.חבר קהילה · 26.11.2014היי דלית, עברו יומיים. האם יש שינוי בסימפטומים? הצלחת לתפוס את הנוירולוג?
מקווה שהכל בסדר
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
רונן חן חולה בטרשת נפוצה.חבר קהילה · 16.10.2014אני עשיתי מסיבה לחברים. והלכתי לעבודה, הייתה לי ילדה בת שנה. לא היו ממש סימנים והכל היה די רגיל. ביום בו חזרתי מבית חולים אחרי שקיבלתי סטרואידים שאלתי אותה אם היא רוצה להיפרד... כמוני כאן כדי שתוכלי לפרוק. איך את מרגישה? -
Edit
ערן ברקוביץ פסיכולוג רפואי מומחה.חבר קהילה · 16.10.2014היי דלית
התגובות וההתמודדות עם אבחנה של טרשת נפוצה מאוד שונה מן האחד לשני ואני מקווה שיהיו כאן כמה דוגמאות.
הנה מאמר קטן על התמודדות עם טרשת נפוצה: http://www.camoni.co.il/index.php?idr=400&p=638
ובמדריכים שלנו יש עוד מאמרים רבים הנוגעים להתמודדות עם מצבים שונים בעקבות המחלה.
עם השנים מצאתי שרמת הפגיעה הנוירולוגית (האם את סובלת מסימפטומים מסויימים) ורמת השיתוף והתמיכה (מי עוד יודע שאת מאובחנת) משפיעים על ההתמודדות, האם תוכלי להרחיב בנוגע לפגיע והשיתוף במקרה שלך?
-
Edit
עינת מילר נשואה, אמה לשניים, מטפלת רגשית בעזרת בעלי חיים וחיה עם טרשת נפוצה משנת 1994מוביל קהילה · 16.10.2014הי דלית
ברוכה הבאה ל"מועדון". כמו שכתב רונן אנחנו כאן בשביל להיות קבוצת התמיכה שלך.
את לא חייב פסיכולוג, מחקרים רמי דרג כבר הראו שחברות (הינה עוד הבדל בין נשים לגברים) הן הפסיכולוג הטוב ביותר אחת של השנייה ולכן דברי עם החברות, אם עדיין לא עשית זאת אז אל תחששי להוציא את הטרשת מהארון. כמובן שאת לא צריכה לפרסם בשלטי חוצות אבל המשפחה הקרובה והחברים הטובים הם המקום הנכון להתחיל ממנו.
זה נורמלי לקבל את ההודעה "קצת קשה" אף אחד לא מוכן ליום שתיפול אליו הודעה בסגנון הזה אבל הזמן עושה עבודה טובה ושיתוף עוזר בהחלט.
בבקשה ספרי לנו עו
-
Edit היי מותק,
גם אני בת 23, איבחנו לי את המחלה בגיל 19 ומשהו במהלך השירות הצבאי
לא ככ הבנתי בהתחלה מה זה רוצה ממני והמשכתי לחיות כרגיל, עד שלאט לאט הבנתי שאני לא "דפוקה" אלא "מיוחדת" והתחלתי לחיות את החיים שלי לפי זה...
את לא צריכה פסיכולוג, אולי הסובבית שלך יצטרכו ;) דברי איתי אם תרצי

-
Edit כרגע אני עובדת בתחנת דלק.. בתור סגנית חיי היוםיום שלי נהדרים חחח מלבד הנימולים שלא מניחים לי והזיכרון שפתאום נעלם לי והכאבים בלילות אני מתפקדת נהדר אני לא מסתירה את המחלה ואני מספרת לקרוביי אני חושבת שההתמודדות של משפחתי היא הקשה הם ניראה לי חוששים יותר ממני... הדבר שהכי מפחיד אותי במחלה זה השיתוק עצמו אני מפחדת וחוששת שאם לא אוכל להפעיל את ידיי ואת רגליי אין כל כך טעם להמשיך את ההחיים אם לא אצליח להרים בקבוק שתיה או שהדברים כל הזמן נופלים לי אלא הדברים שמתסכלים אותי מאוד ואיתם אני לא יכולה להתמודד לכו תדעו מה יהיה עוד כמה שנים כש -
Edit תחביביי כבר נעלמו בגלל כאבים וחולשה בשרירי ידיים אני מאוד אוהבת לציייר ועכשיו פשוט לא מצליחה יש לי מון כח רצון ואני ימשיך לנסות עד שאצליח ואני גם אופטימית מאוד זה קצת קשה כשייש לי טיפולים ובדיקות אבל ביום יום אני מתנהגת כאילו המחלה היא חברה ומכניסה לי לראש שהיא לא מפריעה לי -
Edit לכל החברים/חברות חולי הטרשת,
ממליצה להתעלם מהמחלה לא לחשוב שאנחנו חולים במחלה המקסימה הזו, לקחת הכל בקלות, הילדים שלי כבר גדולים ותמיד אומרים לי אמא את לא נותנת לנו את התחושה שאת חולה את תמיד שמחה מאושרת ולא אומרת כואב לי וככה צריך.
אם אני יחשוב כל הזמן שכואב לי אני לא יצא מהמיטה בכלל, כי כל הזמן כואב לי.
שיהיה לכולם אחלה של חיים
-
Edit תראי דלית, אני לא אשקר לך, הייתי במצב נוראי כשאיבחנו אותי, גם אני מציירת והפסקתי לצייר... ניגנתי והפסקתי לנגן, עד היום אני מתלהבת שאני מצליחה לרדת מדרגות בלי להחזיק את המעקה או למזוג לכוס כשאני מחזיקה בקבוק ביד אחד ועוד כל מיני
למדתי לאהוב אותה ולהקשיב לגוף שלי בזכותה! תחשבי שאם יש לך איזו שהיא בעיה ש"הטרשת" גרמה לה, בעצם הגוף שלך מנסה לאותת לך שמשהו בתפקוד שלך לא טוב עבורך - אני מכירה בחורה חולה שעבדה במקום שלא עשה לה טוב נפשית ומאז היא הרגישה עיקצוצים בכפות הרגליים שהפריעו לה ללכת... אחרי שהיא הבינה שהעבודה לא מטיבה לה ועזבה אותה
-
Edit
עינת מילר נשואה, אמה לשניים, מטפלת רגשית בעזרת בעלי חיים וחיה עם טרשת נפוצה משנת 1994מוביל קהילה · 16.10.2014תודה דלית ששיתפת נראה שאת הולכת בכיוון הנכון לך עם הטרשת
קיבלת פה תגובות רבות ומקסימות ואני ממליצה לך לקחת מהן מה שמתאים לך. אני והטרשת יחד כבר 20 שנה אבל אני ממש לא קוראת לעצמי "חולה" כי אני לא מרגכישה חולה ביום יום. כשיש לי שפעת או התקררות חזקה אני אומרת שאני חולה כי אז אני באמת מרגישה שבר כלי ולא מתפקדת כמה ימים אבל גם כשהיו לי התקפים שפגעו בתפקוד לא הרגשתי "חולה בטרשת" אלה הבנתי שלטרשת יש מה לומר ולכן נתתי לה את המקום שלה והקשבתי לה וכך אני נוהגת איתה כל הזמן.
ספורט חשוב ואני מאוד מקפידה, מצאתי את הספורט שאני אוהבת ולכן גם ק
-
Edit
ערן ברקוביץ פסיכולוג רפואי מומחה.חבר קהילה · 18.10.2014היי דלית, ולגבי המשפחה יש לנו מדריך לבני משפחה של מאובחנים עם טרשת נפוצה.
החששות שלך בהחלט מובנים ושכיחים, אך המצב ממנו את חוששת נדיר. שיתוק של הגפיים (ידיים ורגליים) מאוד נדיר בטרשת נפוצה וככל שהרפואה מתקדמת (כפי שניתן לקרוא ב"כמוני" - ישנה התקדמות מהירה) המצב הופך לנדיר יותר ויותר.
ורק להזכיר, אין שום בעיה, מכשול או סכנה ללדת עם טרשת נפוצה ויש לי ניסיון רב מאוד בליווי פסיכולוגי של נשים בהריון ולידות, מכיוון שזו מחלה עם שכיחות גבוהה במיוחד של נשים ואפילו לפעמים יש לי את המזל שבאות לבקר עם הרך הנולד :-)
-
Edit היי שני... קצת הלחצת אותי עכשיו אני כבר שבועיים בערך מרגישה עיקצוצים נימולים היד נרדמת לי בעיקר בשינה עד כדי כך שאני נעזרת בידהשניה להרים אותה.. הייתי אצל רופא הוא אמר שהתקף נחשב לנימולים בגוף שמורגשים שעה ומעלה יכול להיות שהוא פספס משהו.. מישהו יכול להסביר לי מהו התקף? אני עדיין חשה את הנימולים במשך היום לסירוגין וברמות שונות -
Edit ובדרך אגב תודה לכולכם אתם מקסימים מחזקים ונותנים לי עוד קצת אופטימיות;) -
Edit
ערן ברקוביץ פסיכולוג רפואי מומחה.חבר קהילה · 18.10.2014היי דלית, הנה מדריך ההתקפים שלנו: http://www.camoni.co.il/index.php?idr=400&p=208709
בקיצור, התקף הוא החמרה משמעותית במצבך הנוירולוגי שנמשכת למעלה מ- 24 שעות ולא מוסברת ע"י גורם אחר (כמו וירוס או מחלת חום). אבל כמובן כדאי לקרוא את המדריך המלא שלנו (בקישור בכחול למעלה) ותגידי לנו האם את חושבת שתחושותייך מתאימות.
חשוב לי לציין שאנחנו כאן בשבילך לכל דבר, ועם זאת בסופו של דבר רק נוירולוג שבודק אותך יכול להגיד האם זהו התקף ומה ההמלצה הרפואית הטובה ביותר למצבך. אנחנו מאמינים שידע הוא כוח אשר גם מצליח להרגיע, ודאי שמגיע מניסיונם של כה
-
Edit היי דלית ! אני בת 20 ואובחנתי לפני כצי שנה, כמו שני, במהלך השירות הצבאי... אגיד את האמת, בהתחלה נפגשתי עם פסיכולוגית ופרקתי אצלה כל מה שלא הרגשתי שאני יכולה לפרוק אצל אחרים... היא באמת עזרה לי לקבל זאת בפרספקטיבה נכונה לאחר ששקעתי בדיכאון. היום אני עדין די "מתאוששת" מהאיבחון.. ומה שהכי עוזר לי זה לצחוק על זה ולספר בדיחות שחורות בלי הפסקה. אני שמה את המחלה במקום הכי נמוך שיש ולא נותנת לה לקחת חלק מהחיים אלא אם כן זה קשור בטיפול התרופתי או בדאגה לגוף שלי בדברים חשובים. אל תתני למחלה להגדיר אותך זה הכי חשוב. בהתחלה ראיתי את העצמי ב -
Edit הי דלית,
אני חולה כבר 17 שנה ורופאים אומרים עלי שיש לי טרשת מאד מאד קשה. אני כן הלכתי לייעוץ פסיכולוגי ואני מייעצת להוציא ולפרוק. ואני מסכימה שהמשפחה בעיקר צריכה פסיכולוג. אני יכולה לספר שאני על כסא גלגלים וזה בלתי נסבל ! אני בן אדם מאד אקטיבי. הייתי פעם יותר אבל אני עדיין, וחברה שלי אומרת שאני תאבת חיים.. אני מאחלת לך את כל ההצלחה בעולם.
יום טוב, חגית
-
Edit
ערן ברקוביץ פסיכולוג רפואי מומחה.חבר קהילה · 21.10.2014תודה חגית על השיתוף.
אי אפשר להתעלם מכך שכנראה ומבין השורות הקצרות שכתבת יש סיפור מאוד מורכב עם הרבה התמודדויות שמהן ניתן ללמוד. נשמח במידה ואת מרגישה בנוח שתמשיכי לשתף אותנו.
-
Edit עם המחלה הזו גדלים. גדלים בשנים, גדלים בתעצומות הנפש, גדלים בחכמת הגוף, גדלים עם חסרים. עם המחלה הזו גדלה האינטליגנציה הרגשית, גדלה התשוקה לחיים, גדל הרצון המאוד גדול לחיות עם משמעות ולנצל כול שבריר שנייה. עם המחלה הזו אתה הופך לשונא הכי גדול של עצמך, לאוהב הכי גדול של עצמך- שני הפכים ואחד הם. הייתי מוותרת ברצון על הדרעק הזה שנקרא- טרשת נפוצה. אבל לא הייתי מוותרת לרגע על דקה בחווית המחלה הזו בעשרים שנים האחרונות. אני אמות לבסוף אולי חמש שש שנים לפני אדם בריא. אבל אני אמות עם החברה הכי טובה שלי- הטרשת, שלא נתנה לי לרגע למות בחיים -
Edit
רונן חן חולה בטרשת נפוצה.חבר קהילה · 22.10.2014דלית: אם את חושבת שאת בהתקף גשי לנוירולוג הוא מומחה תני לו לקבוע.
דלית ושני: ניסיתן ריפוי בעיסוק?
-
Edit
ערן ברקוביץ פסיכולוג רפואי מומחה.חבר קהילה · 23.10.2014חשוב להכיר את טיפולי הריפוי בעיסוק לאנשים עם טרשת נפוצה, יכולים לשפר תפקודים רבים ולהציע טכניקות ואמצעי עזר שמקלים על החיים ופותחים אפשרויות רבות.
עוד על טיפולי ריפוי בעיסוק בכתבה הבאה: http://www.camoni.co.il/index.php?idr=400&p=2301#wrap_
-
Edit
רונן חן חולה בטרשת נפוצה.חבר קהילה · 24.10.2014בעזרת הריפוי בעיסוק יהיה אפשר לנסות לחזור לצייר. גם לחזור ולהחזיק כוס קפה. שווה לנסות... במטבח טיפולי אפשר לנסות להכין סלט בלי להחתך, יש סכינים, פותחנים ועוד המון אביזרים שמקלים ומאפשרים לעשות הרבה מהפעולות שאנחנו קצת מתקשים בהן... בכל עיריה / מועצה מקומית יש עובדות סוציאליות שעוזרות הן בזכויות לנכים / חולים והן ב"לפרוק" (חלקן קליניות).
-
Edit מדהים איך לכל אחד יש את הסיפור שלו ובלי להגיד את השם, כולנו נדע כמעט בודאות שמדובר בטרשת נפוצה
-
Edit רונן חן, לשאלתך: ניסיתי ועשיתי ריפוי בעיסוק, מאד עזר, אך אחרי שתופסים ש"הכול בראש" לדעתי זה משנה לגמרי את הפרצוף של הדברים
-
Edit
רונן חן חולה בטרשת נפוצה.חבר קהילה · 26.10.2014לא הכל בראש... הבעיות שיווי משקל שלי הן לא בראש. בריפוי בעיסוק ניתן לרכוש דרך חדשה להחזיק מכחול ואז ניתן לצייר... לא הכל בראש. -
Edit
רונן חן חולה בטרשת נפוצה.חבר קהילה · 26.10.2014דלית - מה שלומך?
-
Edit היי דלית אני בדיוק בגיל בת 23 וגילו לי את זה לפני חצי שנה אני יכולה להגיד לך שאצלי הסובבים אותי לקחו את זה יותר קשה ממני אני ממשיכה את החיים כמעט כרגיל אומנם הורדתי את שעות העבודה , תבעתי את ביטוח לאומי לנכות ואני מזריקה שלוש פעמיים בשבוע כן זה נשמע הרבה לגיל שלנו אבל חוץ מזה אני לא מביאה לאף אחד לרחם עליי וחייה את בדיוק כמו שמתאים לגילי אני עובדת לומדת יוצאת מבלה אף אחד לא מאמין לי שאני חולה אפילו הרופאים בהלם מההספק היום יומי שלי הדבר הכי חשוב זה אופטמיות וחוזק להוכיח לכולם שאת יכולה ולא לתת למחלה לשבור אותך זה הכי חשוב ! למשפחה שלך -
Edit היי דלית, אני שומעת אותך אומרת שאת לא מעוניינת "לצלול" לנבכי נפשך ובטח לא בפני אדם שלפחות בתחילת הדרך יהיה זר. אכן? תחושתך לגיטימית והבחירה איך ואת מי לשתף ב,מסע, שלך עם המחלה היא שלך בלבד. ברשותך, אני מזמינה אותך להקשיב לברומטר הפנימי שלך.. עשויה להיות תועלת משמעותית ב לספר בקול רם, אסוציאציות , שאלות, פחדים, שאלות קונקרטיות..וכיו"ב. בקיצ...ר חשוב, לדעתי, לקבל מרחב פרטי, 50 דק' שהם שלך בלבד בהן מקבלים אותך ללא שיפוט וביקורת ואת חופשיה לבטא כ מ ע ט בכל דרך את רגשותייך ובפרט כשההתמודדות היא עליות ומורדות. חיבוק חם לך. -
Edit פשוט כייף שייש את כמוני תודה לכולם אתם מחזקים ועוזרים המון -
Edit אני אחת שרוב היום אפשר לומר כל היום אני נמצאת בסביבה מהפחד להיות לבד זה שריטה כזאת לא ניסיתי ריפוי בעיסוק קצת איבדתי כיוון הפסקתי עם הלימודים
בכללי אני די בסדר מלבדהנימולים שלא מניחים לי וחולשה קצת ברגלים קשה לי ללכת ללא תמיכה במעקה:/
אני מנסה כמה שיותר להיות מעודדת למרות המצב
-
Edit
רונן חן חולה בטרשת נפוצה.חבר קהילה · 29.10.2014אני לא חושב שאפשר לעשות השוואות מי מסתדר ומי לא. כולנו סובלים מכל מיני מגבלות: אני לא מצליח את מה שלאחר קל ולי אפשרי דברים שלאחרים מסובכים. דלית: אם את "הולכת על קירות" גשי לפזיותרפיסט. סיגל וערן :לא לכולם טוב לדבר. יש כאלה שניתרמים מכתיבה, שיתוף בפורום או בן משפחה או חבר/ה. פסיכותרפיה היא שיטה יקרה וממש לא תמיד יעילה. -
Edit היי דלית, חמודה,
טבעי שכל "מיחוש", ילחיץ.. הרזולוציה של ההקשבה לגוף מאוד מתחדדת עד כדי השלכת כל סוג של מיחוש לטרשת.
התקף מאופיין בתחושה גופנית ( היות ואנחנו במחלה ניורולוגית ) שנמשכת על פני יותר מ48 שע' ויש לה מהלך מתגבר.
יכול להיות נימול, עקצוץ, איבוד שדה ראיה, גרד, שינויים מוטוריים ( זה לרב קשור לאזור בו ממוקמים ה "פלאקים" במוח/ בחוט השידרה וכיו"ב). התחושות הן סוביקטיביות ואת מכירה הכי טוב את גופך, היי קשובה לו ואל תהססי לפנות בשאלות לניארולוג שלך, לכן הוא מלווה אותך.
בשנת 2000 עם האבחנה שלי, קיבלתי לראשונה סטרואידים. פג
-
Edit
ערן ברקוביץ פסיכולוג רפואי מומחה.חבר קהילה · 29.10.2014סיגל פ. יצא לך להתקשר לאותה אישה שנתנה לך את הפתק?

היי דלית הנה הקישור:
http://www.camoni.co.il/index.php?idr=21&v=30491
מקווה שאכן תוכל לעזור לך.
ואם את מרגישה בנוח נשמח אם תשתפי אותנו, אנחנו לומדים מניסיונו של כל אחד (כמובן רק אם מתאים).
בנוסף יש את פורום זכויות המטופל, אולי גם משם תוכל להגיע עזרה:
http://www.camoni.co.il/index.php?idr=26&theme=31
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו