המעבר

הכרתי את המלחמה הזו. המלחמה ההיא בין מה שאתה צריך להיות, לבין מה שאתה יכול להיות

זנחתי כל זיכרון משם כאילו נולדתי במסע הזה. אבל זה לא המקרה. נזרקתי משם וחיפשתי מקום אחר. והמסע היה דרך הכרחית ואומללה בין השניים.
איכשהו הרגשתי חסין מפני הסכנות של המקום הזה. כאילו החיים עצמם ואני עשינו עסקה. ושער החליפין היה הדם שזורם לי בוורידים.
יכולתי להמשיך לחיות את הצער כל עוד אני סובל. ואני עושה את זה. שנאתי את כל מה שקשור לזה. אבל חציית נפשי לימדה אותי שאין עסקה והדם שנשפך היה קורבן לאוב שנע אחרי.
לא משנה כמה אני בוחר בחיים ואוהב אותם, החיים לעולם לא אוהבים בחזרה.

צפיתי בילד שבי נשכב על הארץ בוויתור. לא ראיתי אדם. ראיתי שלד. והשלד היה כשל בגיר.