יצר הרע
את מרגישה, ממזמן כבר מרגישה. בכל ביס וביס בארוחה ובכל פעם שיש עלייך עיניים פקוחות לרווחה ובכל רגע נתון שבו את חושבת על זה כמו מנגנון הגנה, את מפחדת ליפול ליצר הרע. את מפחדת לפרק מקרר,שניים, שלושה ולהביא את עצמך למצב של קריסה. כי זה יצר הרע, יצר תועבה, גועל נפש שצריך להימחק מן העולם שלך ומהר. זו לא מערכת היחסים שלך עם אוכל, אלא זה הרצון החולני הזה לאכול בצורה כפייתית עד שכואב, עד שמחניק, עד שאין יותר מקום לנשימה אחת ולו קטנה. אבל את נלחמת ביצר הרע. בתפריט שבנו לך, בטריגרים שיש סביבך, בהימנעות שלך מהמאכלים ש״נותנים מקום ליצר״ כי את יודעת בתוכך שאת יכולה לאכול ואף פעם לא להפסיק, כפי שהיית כשהיית ילדה קטנה ואמרו לך שזה לא לעניין ואת צריכה ללמוד לאכול כמו בן אדם ואת, את רק בלסת וגרסת. עכשיו הכל מציף והעבר בכל חור ואת מטפלת בכאב ואת כאן כדי לשמר ולשמור. את עייפה מהמשחקים של עצמך. הולכת לסופר בודקת קלוריות, שותה מוגז עד כדי כאב…משהו בך אף פעם לא מסתפק במה שיש. זה ראש שמן או עיניים גדולות שרק רוצות עוד ועוד. כבר אמרו לך שזה בסדר להיות שמן אבל זה לא הפיד האמיתי שלך, הפחד האמיתי שלך יותר עמוק מזה. כמו נבואה שהגשימה את עצמה ופחדת מהנורא מכל ואת מרגישה שזה סוף העולם והכל שחור ואין לך כבר לאן ללכת עם זה כי הלכת כבר לכל המקומות.
תחזיקי חזק יצר שכמותך, תחזיקי חזק. יום יבוא ויצר חיובי יצא מכל הדבר. תהיי מווסתת, מעט יותר עדינה ונעימה עם עצמך. לא מגיע לך להעניש ולפצות דרך אוכל. מגיע לך לחיות, מגיע לך גבולות.
