הנושאים החמים

שחזור סיסמה

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

להפסיק לעשן

להפסיק לעשן

מנסה להפסיק לעשן

אני נערה בת 16 מכורה לעישון, מעשנת הכל, כל מה שבא ליד.

אני מנסה להפסיק לעשן אבל לא מבינה למה לי לעשות את זה, אין לי סיבה ממשית לעשות את זה, חברים שלי רוצים שאני אפסיק אבל אני לא רואה שום סיבה כי ברגע שאני מספיקה לעשן אני פוגעת בעצמי, בבקשה תנו לי עצות או סיבות להפסיק לעשן
open
מנסה להפסיק לעשן ולא מצליחה שילמתי הרבה מאוד על קורס גמילה ולא עבד הפסקתי אבל שמרתי לי את הזכות לקחת מידי פעם סיגריה ממשהו ,,,וזה הפך להרגל כל יום כלללל יום אני כועסת על עצמי כל כך ואז פתאום יש תקופה של לחץ אדיר אדיר עבודה דירה ,,לא ישנה טוב ומאוד מאוד רוצה לעשן וכמעט קונה עוצרת את עצמי אוףףףףףף הצילו
open
בתאריך הזה, לפני שבע עשרה שנה נולדתי. חבל באמת. חבל שנולדתי. בבוקר חגגתי עם אותו החבר שחזרתי לדבר ולהיפגש איתו, הלכנו לסינמה לראות סרט (תמונת ניצחון) ולהסתובב קצת. לא הבאתי סיגריות איתי כי לא היה לי נעים שהוא יריח ממני כל השעתיים וחצי סיגריות אז איך שהגעתי הביתה הדלקתי אחת במרפסת, ועישנתי בעמידה כי הכל רטוב. מפה לשם בזמן האחרון אני מתחיל לנסות להפסיק לעשן או לפחות להפחית. אני מעשן גם וייפ וגם סיגריות, כלומר בערך 8 סיגריות ביום בחוץ או במרפסת וכל הזמן בין לבין משתמש בוייפ בחדר, אצל חברים, ברכב, בבית הספר באותה התקופה שהייתי לומד גם. בוייפ אני מסיים בקבוק 100 מיליליטר בשבוע, שזה נחשב מאוד קיצוני. המכל שלי מכיל חמש מיליליטר ואני בממוצע ממלא אותו 3-4 פעמים ביום. בזמן האחרון אני נלחם בשיניים לנסות כמה שפחות, למלא כמה שפחות. כשאני רוצה לעשן אז לקחת מסטיק או לדחוף אוכל כדי שתהיה לי בחילה ואני לא ארצה לעשן. היום בערב אחותי הגדולה הגיעה לשבת, אני ממש שונא אותה בזמן האחרון. לא סובל אותה. אבא הזמין פיצות לכבוד יום ההולדת שלי, אז אכלנו. אחותי אוהבת בשישי לראות סרטים עם המשפחה, ואני לא סובל את זה. כל פעם שאני הולך עושים לי רגשי, אומרים לי למה אתה לא נשאר. ואני אומר כל פעם, כי אני לא נהנה. לא כיף לי. אני מעדיף להיות בחדר לבד ולעשן. אז אחותי רצתה לראות את ונום 2 כבר הרבה זמן (אני לא אוהב סרטי גיבורי על) ובגלל שכל פעם שאבא שלי רצה לקבוע איתה ללכת היא תירצה למה היא לא יכולה הוא ויתר ועכשיו היא מאשימה אותנו שלא הלכנו איתה לסרט כשהוא היה באקרנים. אז חיפשנו בטלגרם ובפייסבוק קישור לסרט בדרייב ולא מצאנו. אז אמרתי לה ככה "את רוצה לראות את הסרט? אז פשוט לכי לצפות בו בקולנוע, עדיין משודר, אין כרגע באינטרנט". היא התחילה לצעוק עליי שאני מדבר לא יפה ובטון לא מכבד כביכול. אז קמתי והלכתי. שוב אבא שלי שאל אותי למה אני הולך, אמרתי לו שזה בגלל שאני לא נהנה. אחותי שראתה הזדמנות לעקוץ לא עצרה בעצמה וצעקה לי ככה "לך לחדר להתבצר אף אחד לא רוצה אותך פה, כפוי טובה". אני כבר תקופה שונא אותה, היא הצטרפה לאחים שלי האחרים שאני גם שונא ולא מרגיש קשר איתם. התקשרו אליי מלא אנשים מהמשפחה לאחל לי יום הולדת שמח, וזה כזה צבוע. אני לא מדבר עם אף אחד ביום יום, בטח לא עם המשפחה של אימא אחרי שאיימו עליי ועל אבא כשעברתי לגור אצלו וגררו אותנו לבית המשפט. בטח לא אחרי שסבתא שלי באה לעשות לי שיחת "עידוד" אחרי שאימא שלי זרקה אותה מהבית ובסופו של דבר רק קיללה אותי ואמרה שאני שקרן שלא מעריך מה שעושים בשבילו. אז הנה המשפחה הזו מתקשרת, חובשת מסיכה מחוייכת ומאחלת לי יום הולדת שמח. אני לא בטוח שאפשר להגדיר קשר כזה אפילו כקשר משפחתי. אני שונא צביעות, ואני שונא אנשים. חבל באמת שנולדתי. יום הולדת שמח.
open
שלום לכולם אני ממש זקוק לעזרה לאצע ... אני בן 30 אני המון שני סובל עם עצמי פתאום מצבי רוח משתנים פתאום כזה דיכאון שאני לבד פתאום מחשבות על העתיד פתאום בןכה בלילה או סתם ביום יום יש לי מין כאלה מועקות בחזה שגורמות לי לבכות עם עצמי ..אבל בתקופה האחרונה אני מעשן המון קנאביס ..ואני מת להפסיק עם זה כי אני חושב שזה מגביר לי את המצב שאני נמתא עם עצמי חרדות כאלה דיכאון מרגיש שתציד חייב להיות סביב אנשים כדאי לא להיות לבד ..אני חסר ביטחון לא מעריך את עצמי כל החיים אני חיי כזה בפחד מהחיים אבל זורם ..אבל באמת הנפש שלי צועקת אצילו כי יום אחד טוב לי ואז פתאום רע לי איך שאני מרגיש שבא לי לבכות פתאום מתקשר לידידה טובה.. בקיצור אני במצב שלא יודע מה לעשות אני רוצה לחיות חיים ללא מחשבות מיותרות ללא חרדות כאלה שגורמות לי לבכות פתאום או מחשבות שליליות כאלה וחשבתי טולי ציפרלקס יעזור לי אבל אני אובד עצות לא יודע עם לקחת כי אומרים שלא על כל אחד זה משפיע טוב ומצד אחד עם אקח אני צריך להפסיק לעשן סמים לגמרי אבל גם אף אחד לא מבטיח לי שהציפרלקס יעזור לי ... למרות שדודה שלי לוקחת והיא נןרא הציעה לי ואמרה לי כן תיקח זה יעזור לך זה יתן לך אנרגיות חשק לדברים אתה תהיה עם מרץ יותר אנרגטי ..בקיצור תגידו לי מה לעשות כי עם אקח וזה לא יעזור פוחד לא לדפוק תצמי יותר בכל זאת זה פסיכאטרי
open
שאלה לחברים בקהילה- דרגו מ 1-10 כמה אתם רוצים להפסיק לעשן? [1- לא רוצה להפסיק כרגע \10-רצון עז! מאוד רוצה]
open
שנה שעברה ערכתי ב 1\1\18 אתגר מגניב וספורטיבי- 5 ימים ללא עישון וההענות היתה גבוהה אם אתם מתכננים להפסיק לעשן לכבוד השנה החדשה- הנה הזדמנות מצויינת לקבל תמיכה ולעשות את זה ביחד כקבוצה!! מבטיחה לתת לכם ים עידוד ומוטיבציה, ובימים הקרובים אעלה טיפים שעזרו לי להפסיק לעשן בהצלחה האם הבחורה שכתבה לי הצליחה או לא לעמוד באתגר ?? את זה אגלה לכם מחר :-) רוצים להשתתף באתגר? מוזמנים לכתוב כאן בתגובות ⇙⇙
open
כל זמן הוא טוב להפסיק לעשן, אבל בשנה החדשה יש קצת יותר חגיגיות ולפעמים זה מוסיף מוטיבציה... אז לכל הגולשים, אלה שגמולים ואלה שבאמצע התהליך, וגם לאלה שעדין חושבים על זה ולא בטוחים מאיפה להתחיל שנה טובה ובריאה לכולם :) מאחלת לכם שתגיעו לרגע שבו לא תרצו בכלל סיגריה, גם לא אחת:) אל תשכחו שאנחנו פה כדי לעזור ולתמוך כל השנה!
open
שלום.שמי קובי ואני מעשן 30 שנה.אמנם לא מעשן כבד(חצי קופסא ליום) אבל עדיין מעשן. למרות שתמיד ידעתי שיום אחד אני אצטרך להפסיק לעשן תמיד דחיתי את זה ושכנעתי את עצמי שזה פשוט כיף לעשן. לפני כחודש בלי שום סיבה חל בי מהפך מחשבתי שבו התחלתי לקבל את זה שסיגריות זה נטל ודבר רע ואין בזה שום דבר טוב. אני כרגע נכנס ליום השלישי ללא סיגריה(עדיין לא יכול להגיד שהפסקתי לעשן) . למרות שזה קשה זה יותר קל ממה שחשבתי. נראה לי שהבעיה שלי היא יותר מנטלית.למרות שאני שלם עם ההפסקה לעשן אני לא מעכל את זה שני לא אעשן יותר וקשה לי לקבל את זה.האם זה דבר נורמלי לשלב המוקדם הזה? ומתי מגיעים השלבים הפיסיים הקשים ?
open
שמי ערן, ואני גמול מעישון כבר שנה וחודשיים. סיפור הגמילה שלי מתחיל לאחר שאובחנתי חולה במחלת ה-copd, חסימת ריאות כרונית. בצילום ריאות שנערך לי, רואים בברור פגיעה באונות העליונות של שתי ריאותיי. כשאובחנתי המחלה, תפקוד הריאות שלי היה 57%, ואספקת החמצן בדם ביתה 67%. מאז שהפסקתי לעשן, התחלתי לעשות ספורט, בעיקר סיבולת לב ריאה (הליכה, ריצה, אופניים). לאחר שנה, נערכה לי בדיקה נוספת, והתברר שריאותיי שיפרו את ביצועיהן. בזמן מנוחה, תפקוד הריאות השתפר ל-85%, ואספקת החמצן בדם השתפרה ל-97%. אני משתדל לא להשתמש ב-2 המשאפים שהרופא נתן לי מכיוון שאני עדיין מאמין שעוד ארפא את עצמי. שאלתי הראשונה היא זאת.... זמן קצר לאחר שאני מתחיל לעסוק בספורט, אני סובל מסחרחורות. הרופא שלי טוען שברגע שאני מרגיש את הסחרחורות, עלי להפסיק את האימון מכיוון שלא מגיע לי מספיק חמצן למוח ואני יכול להתעלף. אבל בצורה הזאת, אינני יכול להמשיך ולשפר את הכושר שלי, ואיתו את תפקוד הריאות מכיוון שהסחרחורות מתחילות לאחר קילומטר או שניים של מאמץ. האם אני יכול להמשיך באימון כדי לשפר את סיבולת הריאה שלי? ראוי לציין שהדבר העיקרי שלא אהבתי ברופא שלי הוא שיטת ההפחדות. אמנם ההפחדה שלו גרמה לי להפסיק לעשן, אבל אני נגד שיטת ההפחדות. שאלתי השניה היא: אני יודע שנזק לריאות לא ניתן לתקן, האם כשאמשיך להתאמן, הריאות שלי ימצאו דרך לחפות על הנזק ויתפקדו בצורה טובה יותר, עם פחות קוצר נשימה? תודה על התשובה.
open
אני מעשנת כבר כ50 שנה. לאחרונה נתקפתי ההתקפי חרדה ומטופלת באמצעות פלוטין 20 בשילוב 0.50 קלונקס. בנוסף קצב העישון הוגבר. מאוד רוצה להפסיק לעשן. שאלתי האם אני יכולה להשתמש בצ'מפיקס ביחד עם הכדורים נוגדי דיכאון . ללא קשר אני נוטלת אלטרוקסין 100 וליפיטור 20. תודה. ממתינה לתשובתכם
open
שלום לכולם, אני בחורה בת 25 והצלחתי להפסיק לעשן בחודש ספטמבר שנה שעברה (2017) אחרי שש שנים של עישון אינטינסיבי. לצערי הצלחתי להמשיך עם זה רק למשך שבעה חודשים. אני באה ממשפחה של מעשנים, והחזרה לעישון התחיל אחרי שביקשתי מאמא שלי סיגריה אחת אחרי התקופה הזאת ואמרתי לעצמי יאלה סיגריה פעם ב לא תזיק. אני ממש מתחרטת על זה! הייתי צריכה להיות עם המודעות שיש לי את הפגיעות של ההתמכרות ושסיגריה פעם ב זה לא דבר איפשרי בשבילי. בכל אופן לא בוכים על חלב שנשפך! חזרתי לעשן בחודש אפריל 2018, עברה עליי תקופה של לחץ נפשי והבטחתי לעצמי כשהיא תעבור אפסיק לעשן שוב. אני עכשיו מאחורי הלחץ אבל עדיין לא מצליחה להפסיק. בעיקרון עברתי מעישון איזה 20 סיגריה ביום או אפילו יותר ל3-5 ביום אבל אני רוצה לעבור ל0. מתי אני מעשנת? בבוקר עם הקפה וכשאני יושבת עם אמא שלי, אני חושבת שאחת הבעיות היא שיש סיגריות נגישות כל הזמן בבית. חוץ מהמקרים האלה אני מצליחה להתאפק ולשלוט בדחף. אני ממש רוצה להפסיק שוב ולחוות שוב את הנשימה החלקה, העמוקה והנקייה שהייתה לי כשהפסקתי לפני, חוסר התלותיות בדבר המגעיל הזה ותחושת הכוח העצמי. אשמח לעצות, תודה!
open
היי אני בת 22 לפני כחצי שנה אובחנתי כחולת קרוהן .. נתנו לי פנטסה ולמרות זאת המשכתי ללהתלונן על כאב בבטן.. שינו לי את התרופה לסלוזפרין למרות שהרופא ידע על כך שאני מעשנת סיגריות ושאני נוטלת גלולות . מאחר ואני באמת מתקשה עם עצמי ועם המחלה מאוד החלטתי להפסיק לעשן ולהפסיק לקחת גלולות התחלתי לדאוג לתזונה ואף לעשות המון ספורט ולעבוד על הנשימות שלי. כרגע אני מרגישה שאני סובלת מאובדן כלשהו של הזיכרון(היה עלי המון סטרס בזמן האחרון) הפסקתי לעבוד ואפילו קרו בדרך עוד המון דברים לא נחמדים חברתית נפשית .. יש לי הפנייה למעבדת כאב.. אני מאודד רוצה לא ליטול כדורים כי עפ מה שהרופא אמר המחלה שלי לא חמורה... השאלה שלי.. היא אם פיזית אני מרגישה שהכדורים עושים לי קושי עצום .. מותר לי להפסיק ליטול אותם בלי חשש?
open