רק רוצה לפרוק.

לפני כמה ימים הייתי במצב ממש לא טוב. הכי נמוך שלי בכל התקופה האחרונה. החלטתי לסיים עם הסבל הזה. והיתה לי תוכנית. וברגע האחרון משהו לא הסתדר. ונשארתי פה.

זה פעם ראשונה שהייתי כל כך קרובה. וזה הפחיד אותי מאד. היחיד שיודע על ההתמודדות שלי זה הפסיכולוג שלי. כל מה שרציתי היה לשתף אותו ולקבל ממנו חיזוקים.

אז שיתפתי אותו במפגש הבא. והוא ישב שם. ושתק. אפילו לא ראיתי הבעת פנים של כאב. כל כך רציתי שיגיד לי שטוב שלא עשיתי את זה. ושאני חשובה פה בעולם. ושיש לי כוחות. והוא לא אמר את כל זה. רק שאל אם אני עדיין מתכננת את זה. וכשאמרתי ש