אני בן 44. אין לי ילדים, אין לי מי שאוהב אותי ביום יום (למעט הכלב שלי), יש לי אומנם משפחה גנרית, אבל אני במקרה הטוב רואה אותם פעם בשבוע, ואני לא מדבר איתם במהלך השבוע.

לא עשיתי שום דבר משמעותי בחיי, אני לא אשאיר תגלית מדעית מדהימה, יצירות אמנות בלי נשכחות או כל דבר אחר חשוב ("ומה אני אשאיר אחרי? האם אשאיר איזה דבר" התשובה למילים הנפלאות של השיר הזה, היא "לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!").

לפני 13 שנה אמא שלי ז"ל התאבדה בשל דיכאון ואני מקנא בה שהיה לה את האומץ.

אני סובל מחרדות חזקות 30 שנה ובמודעות אליהן יותר מ-20 שנה. לא היו לי קשרים זו