אז לפעמים אני מסתכלת במראה, ואני אומרת, אני שונאת אותך. זאת שמסתכלת עלי…
את שמנה, את לא מפסיקה גם לאכול אפילו שאת יודעת שאת שמנה, מזה הפרצוף הזה, מה אלו הרגליים האלו, הבטן, אוי הבטן…
ואז אני עוצרת את הדמעות. מורידה את הראש, מעלה אותו שוב. מסתכלת במראה ואומרת, אני שונאת אותך. זאת שגורמת לי לדבר ככה.
אני לא באמת שמנה, והפנים שלי? הן יפות מאוד. למה את גורמת לי לשנוא אותי כל כך?
אני לא מסכימה שתנהלי לי את החיים הפרעת אכילה! אני פשוט לא מסכימה!

כל כך קשה… לחיות 2 אנשים בתוך גוף אחד בלבד!! אין פה מקום בשביל שתינו!!
תעזבי אותי כבר!!!!!!!!!!!