בבקשה! תעזבי אותי, בבקשה! אני יודעת שבתקופה האחרונה רציתי שתישארי איתי ותעודדי אותי לעשות את מה שעשיתי, את מה שפגע בי, את מה שדרדר אותי אבל עכשיו יש לי את האומץ לבקש ממך לעזוב אותי, לשחרר אותי למקום שיותר טוב לי ((אולי כי מגיע לי?!) אני רוצה לקום בבוקר בתחושה טובה! אני רוצה להסתכל במראה ולא לנסות להעלים חלקים ממני (בעצם…את כולי) אני רוצה לצאת, לבלות, חברים, משפחה, אבל את לא נותנת לי את כובלת אותי אלייך באזיקים, אז אני מבקשת ממך יפה, נמאס לי מהמלחמות איתך, בבקשה תני לי את כל מה שמגיע לי!!! תני לי להרשות לעצמי..
אבל (לצערי) כשאני מדברת