רגשות האשם הורגים אותי!!!
הנה הצום ממש תכף נגמר, כולם סופרים את הדקות כדי לאכול ולשתות ורק אני קבורה בחדר שלי ובא לי שהאדמה תבלע אותי. הדיאטנית והמטפלת שלי אסרו עליי לצום. אני מבינה את זה ברציונאל, המצב הגופני שלי לא ממש טוב, אני עוד לא ביעד, הצום עלול לשרת את ההפרעה. באמת שבראש אני מבינה את זה מצויין. אבל אני מרגישה כל כך אשמה. שהבאתי את עצמי למצב כזה שאני לא יכולה לצום. האוכל היה קשה במיוחד היום. כל סביבי צמים ורק אני לא.
אני כל כך עייפה כבר מהמאבק הזה, מהמלחמה היומיומית הזו מול עצמי ומול ההפרעה. כל קולי זועק מצד אחד שהשמנתי ובא לי ל