היי
אז חשבתי לעדכן קצת מה קורה איתי לאחרונה… בשבוע הבא אני נכנסת לשבוע ה-6 של הציפרלקס, ותהייה לי פגישה עם הפסיכיאטר למעקב ראשון..
חייבת להגיד שהתחושות נשארו כמו שהיו-רק הכעס התחלף לאדישות. העייפות היא בלתי נסבלת. עדיין אין תאבון. מתעוררת לפני השעון המעורר. עדיין אין חשק לצאת לפגוש אנשים, או לצאת עם בחורים, ואין חשק מיני. מפחדת לעשות דברים- כבר שבוע לא הלכתי לקנות לעצמי אוכל בסופר כי זה מלחיץ אותי ואני מתעצלת (אין לי מושג למה). למלא דלק באוטו. להחליף נורה. כל מיני דברים בסיסיים שלא אמורה להיות לי בעיה. אני בטח נשמעת דפוקה כל כך….

אבל,