האמת שכבר הרבה זמן לבד אבל רציתי כותרת משיר...
בקצרה אני באפיזודה דיכאונית כבר שנתיים שהחריפה בחודש האחרון בגלל קשר קצר שהסתיים. אני סובל מחרדה חברתית ובעיקר מתחושת חוסר בטחון וחוסר ערך עצמי קשה, חלק מזה נובע מכך שהחרדה/דיכאון מייצרים אצלי סימפטומים פיזיולוגיים ופסיכוסמטיים שמקשים עלי לתפקד ומורידים לי מאוד את הביטחון והאנרגיה. אני תשוש כל היום, חושב מחשבות שליליות בלופ וכמעט לא מסוגל להסיח את דעתי מעצמי. אני אשמח ליצור קשר לנסות לתמוך ולהיתמך עם אנשים שחווים / נמצאים במשבר דומה עדיף בני 30 פלוס (אני בן 38).
הקהילות שלי
בלוגים שמעניינים אותי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
היי שוב אני כאן אחרי תקופה של מספר חודשים... בגדול סובל כבר כשנה וחצי מסימפטומים של חרדה ודיכאון, שהתגברו שוב בתקופה האחרונה ללא טריגר מיוחד. די פירטתי לגבי ההיסטוריה שלי בפוסטים קודמים, ואין לי את הכוחות לחזור על זה אז מי שמתעניין מוזמן לשאול... בכל אופן אשמח ליצור קשר/ להתייעץ עם מי שחווה את התופעות הבאות:
* תשישות במהלך כל היממה שלא חולפת בשינה, חוסר אנרגיה.
* גוף דואב (במיוחד שרירים דואבים)
* תחושת חולשה בגוף, כמו של שפעת
* בלבול, חוסר פוקוס, תחושת מיתוק מסויימת מהמציאות.
* קימה בבוקר עם תחושת חרדה (תחושה של דופק מואץ, בחילה
-
Edit
ד"ר מורן טויק פסיכולוגית שיקומית מומחית ונוירופסיכולוגית. בעלת ידע וניסיון רב בטיפול באנשים המתמודדים עם מצבים רפואיים (מחלות, מוגבלויות), עם תסמונת פוסט-טראומטית ועם מצבי חרדה ודיכאון. עובדת תוך שיתוף פעולה עם המתמודד על מנת להכיר את אישיותו, את נקודות החוזק והחולשה ואת הציפיות מהטיפול, בשאיפה להפחית את המצוקה ולהגביר את תחושת הסיפוק והאושר בחיים. משך הטיפול תלוי במטרותיו, מטיפולים קצרי מועד ועד לטיפולים ארוכי טווח. שיטת הטיפול היא אינטגרטיבית וכוללת שימוש בגישות פסיכו-דינאמיות, אקזיסטנציאליסטיות וקוגניטיביות-התנהגותיות. מטפלת גם באמצעות EMDR ובאמצעות קשיבות (מיינדפולנס). כיום עובדת בקליניקה באשקלון ומרצה במכללה האקדמית אשקלון.חבר קהילה · 5.7.2018היי, כל התופעות שתארת מוכרות במצבים של דיכאון וחרדה. לגבי הטריגר- לא תמיד מצליחים למצוא את הטריגר, אבל בהחלט ניתן לטפל גם בלי למצוא אותו. כל טיפול שיעיל לדיכאון וחרדה יעזור בהפחתת התופעות הללו: טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי (מומלץ לשלב את שניהם), וגם פעילויות גופניות. בהצלחה :) -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 6.7.2018אני שמחה שאתה כותב על רצון לעזור לאחרים. אינספור מחקרים מעידים שאיכות חייהם של אנשים שתורמים ומתנדבים עולה פלאים. במה אתה מוצא משמעות היום? -
Edit אני מתנדב אצל ניצולת שואה פעם בשבוע. בנוסף מתרגל יוגה. אבל בגדול לא מרגיש שיש לי איזו תכלית מסויימת או משמעות מהותית בחיים -
Edit אין לך מושג כמה אני מזדהה אם הדברים שכתבת גם אצלי בזמן האחרון זה התגבר אני ממש חרד לבריאות שלי ואני לא יודע מה לעשות אם התקפי החרדה -
Edit הדופק שלי עולה בכל מיני סיטואציות ובכלל אני נמנע מלעשות דברים בגלל זה -
Edit תשלח לי הודעה בפרטי -
Edit
דניאל סודק שמי דניאל, בת 31 וגרושה. סטודנטית לפסיכותרפיה גופנית שנה שלישית, בעבר למדתי לימודיי נטורפתיה, רפלקסולוגיה וקלפיים טיפוליים. כיום אני חונכת נערות עם בעיות רגשיות והתנהגותיות ועוזרת להן בכל מיני קשיים שהן חוות, מקשיבה להן ומייעצת. בעבר הייתי באנורקסיה נרבוזה למשך 8 שנים וכתוצאה מכך גם דיכאון עמוק, חוויתי הטרדה מינית 2 בגיל 14 ושוב לא מזמן, אובדניות ובנוסף משפחתי הייתה במצב כלכלי מאוד לא טוב, אבא אחרי פשיטת רגל, בדיכאון המון שנים ואמא שמנסה לעמוד באמצע ולהחזיק חזק את כולם לפני שהיא נופלת.. היום כ - 10 שנים בערך אחרי זה החלטתי לספר על חוויות שעברתי, על הרגשות שהרגשתי, על עצמי! אני מאמינה שדרך כך אוכל לעזור ולהעניק תקווה אפילו קטנה לאנשים הנמצאים במצוקה - כיוון שגם אני הייתי שם לתקופה ארוכה, גם אני הגעתי למקום נמוך מאוד, אבל ניתן לצאת מזה ולהגיע למצב מאוזן, למצב שאני שולטת בחיים שלי, בגוף שלי והכי חשוב שולטת בקול הפנימי הזה (המעצבן הזה) שדיבר אלי כל השנים האלו - עכשיו אני שולטת בו! אשמח לשמוע סיפורים של אנשים אחרים, להקשיב, לייעץ ולתמוך! וכמובן שגם אני אביא כל פעם סיפורים מחיי האימומחה כמוני · 13.7.2018היי פרציפלוחי :) אני מצרפת לך כאן לינק של קבוצת וואטצ - אפ שפתחנו לפני מספר חודשים, לאנשים הסובלים מתופעות הדומות לשלך. מטרת הקבוצה היא לתמוך האחד בשני, להקשיב, לפרוק, לדבר ופשוט להיות שם ולא להתמודד עם זה לבד. אני אשמח שתצטרף אלינו אם תרצה :) שולחת לך המון אנרגיות חיוביות וסופש רגוע ושליו :) https://chat.whatsapp.com/8VN9ChKB02HGoAwoWyr5zK -
Edit אני סובלת ממש מדבר דומה מזמינה אותך לכתוב לי בוואצפ; 0502864525 אופיריה
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
שלום לכולם. תקציר הפרקים הקודמים. אני בן 37, רווק וגר לבד. ברוב חיי הבוגרים התמודדתי עם אפיזודות כאלו/ אחרות של דיכאון/ חרדה בדרגות קלות-בינוני שהתבטאו בעיקר במחשבות שליליות ואובססיביות. בשנתיים האחרנות, ובפרט בשנה האחרונה, חלה החרפה במצבי (למרות שהיו גם כמה חודשים טובים) אבל בגדול הסימפטומים שאני סובל מהם עברו גם מהראש לגוף והתחלתי לסבול מהתופעות הבאות:
- מחשבות אובסיסיביות בלתי פוסקות על מצבי הבריאותי ועל כמה שהוא מגביל אותי בחיים, בעיקר ביצירת קשרים רומנטיים.
- תחושת חרדה קיומית בעיקר שקם בבוקר וחרד ולחוץ ללא סיבה.
- התקפי חרדה
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
מה עושים שסובלים מחרדה מוכללת ותסמונת של תשישות כרונית ביחד?! כשהסימפטום הכי נוראי זה חוסר מוחלט באנרגיה לאורך כל היום ותחושה שהמוח 'משייט' ולא מתפקד? כשאתה מרגיש בתוך חלום, לא מסוגל להתרכז בכלום, לא מצליח לחשוב או לפתור בעיות שפעם היית פותר בקלות? כשאתה מבולבל כל הזמן ולא זוכר איפה שמת דברים? ובמיוחד שבגלל הדבר הזה איכות החיים שלך מאוד נפגעת, קשה לך לתפקד במצבים חברתיים, ואתה לא יכול להתחיל קשרים רומנטיים כי אתה ככ עייף וחסר אנרגיה ומי תרצה אותך בכלל ככה? ואני כבר בגיל שבא לי בת זוג, משפחה וכלב, אבל אני צל של האדם שהייתי... מנסה דיקו
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
תקציר: אז אני כבר מספר חודשים חווה תשישות פיזית ומנטלית, לא ברמה שמונעת ממני לתפקד לחלוטין אבל כן מגבילה אותי מאוד ופוגעת באיכות החיים שלי ובקשרים החברתיים.
אני לא ממש מאובחן רשמית אבל הסימנים די מראים שיש לי תשישות כרונית/ תשישות בלוטת אדרנל אולי בשילוב סומאטיזציה של חרדה.
כאשר אני מנסה לבודד את הסימפטומים שאני סובל מהם, יש אחד שללא ספק מציק לי יותר מכולם - הערפול המוחי. אני חש שאני נמצא 24/7 במצב קוגניטיבי של בלבול וחוסר ריכוז, חוסר יכולת להתמקד ולגבש מחשבות קוהרנטיות.
האם יש מישהו כאן שסובל/ סבל בעבר מתופעה זו? האם הצלחתם להקל ו
-
Edit היי, אני מכירה בלבול וחוסר ריכוז שנובעים מחרדות ודיכאון. מכירה מעצמי ומכירה מאחרים. יש תרגילים פשוטות ויומיומיים שעוזרים בפיתוח המח, שלא דורשים מאמץ מחשבתי. שמעת על כך? לא יודעת כמה זה אפקטיבי, אולי שווה שתנסה. -
Edit מהם? אני לא מכיר... -
Edit
כאב שחור סובל מחרדה חברתית , התקפי חרדה ,OCD דיכאונות . יש שיגידו מן עוף מוזר , חיי בקצב משלי ולא בקצב החברה ( כמה שאפשר).חבר קהילה · 11.8.2017אני סובל שנים מתשישות פיזית ונפשית מהולה בעייפות תהומית וקושי רב לקום בבוקר. שנים שאני פשוט הולך לישון ממש מוקדם ואני מדבר על 21:00 מקסימום. זה נותן לי10 שעות שינה שממלאים אותי ליום הבא. אני לא חווה בילבול אך כל היום חווה מחשבות טורדניות על הקיום. -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 12.8.2017הי יקר. האם נשללו בעיות רפואיות?, האם נבדקה פיברומיאלגיה?, האם נעשתה בדיקה יסודית של ויטמינים מינרליים ובלוטת תריס?, האם ניסית לפנות לרפואה לא קונוונציונאלית? האם ניסית טיפול תרופתי? -
Edit הי אורית היקרה:-) הרבה שאלות, שמח ש'הצלחתי' לעניין. אז ככה, עשיתי בדיקות דם די מקיפות ולא נמצא שם משהו מובהק. בבדיקות פונקציונאליות שעשיתי נמצא שיש לי תשישות בלוטת אדרנל שדומה במאפייניה לתסמונת התשישות הכרונית והמשמעות היא שהגוף מותש ומפריש פחות קורטיזול ולכן יש עייפות. בנוסף נמצא בבדיקות שרמות הסרטונין, הדופאמין והנוירואדרנלין נמוכות. בלוטת התריס נבדקה גם ויצא די תקין. אני מטפל בדברים האלו בצורה טבעית ללא כדורים כימיים כי אני מאמין שכדורים כימיים הם רק פלסטר ותחושה טובה שנוצרת מהן לא תמנע בהכרח בעתיד התפרצות נוספת. עשיתי דיקור מספר פ -
Edit היי, זקוק לעצה ולקצת תמיכה שבע"פ. עדכון: אני מרגיש שמצבי הנפשי מחמיר, במיוחד בסיטואציות חברתיות או אפילו מעצם החשיבה עליהן אני נכנס להתקפי חרדה ומדובר אפילו בשיחות עם חברים קרובים שיש לי איתם הכרות של שנים. אני מצליח להחזיק מעמד כלפי חוץ אבל מרגיש שאני מתפרק מבפנים... יש לי מחשבות אובססיביות איך אני כל הזמן חייב להגיד את הדבר הנכון, ליצור רושם ולהיות שנון בכל סיטואציה, ופשוט זה הפך אצלי לחשיבה מעגלית שאני לא מצליח לצאת ממנה גם לא באמצעות הטיפול הפרטני, מכיוון שהסימפטומים של חוסר הריכוז והתשישות מונעים ממני "לקחת את הדברים" מעבר לפגישה
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
שלום לכולם. האם מישהו מכיר ו/או סובל מתופעה של עירפול מוחי שנגרם כתוצאה מחרדה כרונית או מתשישות? אני מדבר על קשיים קוגניטיבים ליצור מחשבות, להתפקס, תחושה שהמוח 'נמס'/עמימות, תחושה שאנחנו 'לא פה' ברגע ולעיתים ממש דיאסוציאציה מעצמנו... הדבר מתסכל אותי מאוד ומזין לי את מעגלי החרדה/ דיכאון. אשמח לשמוע תגובות וגם לנסות לתרום מעט מניסיוני...
-
Edit מכירה ומוכר.נוכל לפטפט בפרטי -
Edit
ע עינת 123 רגל פה רגל שם- מטופלת ומטפלת. גלים גלים עולים יורדים. . מאובחנת כבי-פולארית.חבר קהילה · 2.7.2017מכירה ומוכר. .. תנועה בחוץ ו טלטול חיצוני או חיבור בחיבוק ממיסים את זה קצת. . לא תמיד. . אצלי זה הולך ומעמיק כשאני נשאבת למיטה. . -
Edit כן מוכר מאוד. -
Edit
יאיא1 38 מבין במלא כדוריםחבר קהילה · 3.7.2017שגרת יומי לצערי לגמרי שותף -
Edit אוהו, כמה מכירה! עוזרים לי כמה דברים. אחד מהם זה לישון כמו בנאדם. מספיק. לנוח. תנסה כשזה קורה לך ללכת לישון לאיזה שעתיים, ותראה אם אתה לא קם אחר..... -
Edit אני קורא לזה "תחושת הבועה". קורה לי כל הזמן. זה משתלב עם תשישות וקושי לבצע כל פעולה, ולו הפשוטה ביותר. אני מנסה לשתות קפה, מתוך רצון "להתעורר" - אני ממש לא בטוח שאכן יש קשר בין הדברים ושזה עוזר (אולי אפילו זה עלול להזיק, כי לקפאין ישנן תופעות לוואי שליליות). תחושה איומה. -
Edit סובל מחרדה המון שנים. הדרך בה היא באה לידי ביטוי משתנה כל הזמן, וכך גם תחושת "הבועה", אז קשה לי להגיד כמה זמן אני סובל מהתופעה הזו הספציפית. אבל גם הרבה זמן. כולל הבוקר. ואני חושב שלקפה יש מעין השפעה פסיכולוגית עליי, מעין אפקט 'פלצבו'. לפחות כך אני רוצה להאמין. כי החלופה לעיתים רחוקות, היא שתיית משקאות אנרגיה סטייל רדבול/XL, זה כבר רעל ברישיון עם טון קפאין וסוכר.. אבל זה באמת לעיתים נדירות. -
Edit מה אתה עושה כשזה קורה לך? -
Edit אין לי פתרון לצערי... העוצמה של התופעה התגברה מאוד בשבועות האחרונים ואני עדיין לא מעכל אותה ככ.. אני חושב שצריך לנסות מדיטציה ונשימות ולנסות להטמיע את עצמנו בסביבה מרגיעה בלי הסחות דעת ואז התחושה טיפה יותר קלה אבל האמת שאני כרגע רק מנסה להתייחס אליה בשיוויון נפש ולומר לעצמי שזה משהו זמני... אתה מטופל באיזשהם כדורים? -
Edit כן. אדרונקס באופן קבוע וקלונקס "למקרה הצורך". הצורך באדרונקס הוא גבוה.. ממוצע של משהו כמו 3 כדורים ביום. -
Edit כבר הרבה זמן? אתה מעריך שזה עזר לך? -
Edit הקלונקס? אני לוקח שנים. כבר לא זוכר מתי רשמו לי את זה בפעם הראשונה. אין רגע נתון שאין עליי קלונקס (בית/עבודה/נהיגה/בילוי/ספורט...). מניח שזה עזר. קשה לכמת וקשה לדעת כמה מתוך זה אפקט פלצבו. -
Edit התכוונתי דווקא לאדרנוקס האמת -
Edit אהה... הפסיכיאטרית שינתה לי לפני שנתיים בערך (אולי קצת יותר), אחרי שהייתי עם ציפרלקס ועם כדור נוסף, שאני לא זוכר את שמו. היא החליפה לי כי אדרנוקס הוא שילוב של שתי משפחות (SSRT ועוד משהו). בקיצר, אני חושב שהאדרונקס עזר לי, אז באתי אחרי שהייתי בתקופה רעה מאוד. לא שהיום אני איזה סופרמן, אבל זה העמיד אותי על הרגליים בזמנו. -
Edit מעניין. ואתה מטפל בעצמך בעוד איזושהי דרך? פסיכולוג? ספורט? מדיטציות וכאלה? -
Edit משתדל לעשות ספורט. תכל'ס, לא עושה מספיק. טיפול פסיכולוגי: בתקופות. עכשיו, בגדול אני לא נמצא בטיפול רציף, אלא מדי פעם. מדיטציות/דמיון מודרך וכאלה - זה לא אני.... עכשיו הצטרפתי לקבוצת וואט-אפ שפתחו פה חבר'ה. לא יודע אם אתה שם. -
Edit גם אני! יאללה אני אצייץ גם שם כי כולם די רדומים...
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
הי. אני סובל מחרדה כללית וגם חרדה חברתית שהתעצמה מאוד לאחרונה. בנוסף לפני מספר חודשים התחלתי לחוות סימפטומים של תסמונת התשישות הכרונית, ונכנסתי גם לדיכאון כתוצאה מכך. כרגע לא מטופל בכדורים. אני אשמח להרחיב למי שמתעניין אבל בעיקר מחפש לשתף, לתמוך ולהיתמך באיזושהי קבוצה, אפשר וואטסאפ או גם בחיים האמיתיים.
-
Edit הי, כתבתי לך באישי(: -
Edit
ע עינת 123 רגל פה רגל שם- מטופלת ומטפלת. גלים גלים עולים יורדים. . מאובחנת כבי-פולארית.חבר קהילה · 3.7.2017גמני -
Edit כן. החרדה היא מוכללת אבל חזקה במיוחד בסיטואציות חברתיות. היום למשל קמתי בבוקר עם התקף חרדה חזק במיטה רק מהמחשבה שאני צריך להתמודד עם היום הזה וללכת לעבודה. הקטע המוזר הוא שאני לא חושב שזה סוף העולם או משהו כזה, או שאני הולך למות חלילה, פשוט מחשבה טורדנית שהופכת אותי לגמרי. וגם כשאין התקף אני עסוק בזה כל הזמן, מה שמנתק אותי מהסביבה... -
Edit אז נדמה שהשבת לעצמך, לא, פרציפלוכי?... אין מה לעשות לדעתי, תמיד זה גם לחזור לבסיס של אמא אבא וכל החרה הזה.... לפחות לתץקופת מה -
Edit שיר אני כותב לך עכשיו מתוך התקף חרדה שאני חווה... החרדה הגדולה שאני חש בשבועות האחרונים היא לא מסיטואציה חברתית זו או אחרת (אני גם מתפקד בסיטואציות אלו באופן סביר לחלוטין) אלא מהתחושה ההזויה הזו שאני מרגיש - מהרגע שאני מתעורר אני מרגיש סחרחורת ובלבול גדול מאוד, תחושה כאילו שהמוח שלי עיסה... אני מסתכל באינטרנט לנסות להבין מה זה וממה זה נגרם ואין ממש תשובות, רק השערות בפורומים. אחד הדברים שאני חושד בהם הוא תופעה של דה-פרסונליזציה/דה-ריאליזציה רק שהתופעה אמורה להיות אפיזודית ואני מרגיש מוזר כל הזמן... אני ממש על סף יאוש מזה... אני גם לא -
Edit כן אני מסכים עם מה שכתבת ואני רוצה גם בשלב זה להודות לך על החמלה וההבנה שאת מגלה כלפי! שולח לך חיבוק. לגבי המדיטציה, אני מכיר ביתרונות של זה אבל הבעיה היא שאני ככ לחוץ ויש לי קול חרדתי בראש שאומר לי ש'אתה לא תצליח לעשות את זה, אתה לא מסוגל להתרכז' ואז נופל עלי מן מסך של עייפות, כמו וילון בתיאטרון. ואז בא לי רק לישון והמוח שלי כאילו נסתם... אני יכול לעשות מדיטציה במצב כזה בכלל? אני באמת שואל...האם את עשית/ עושה מדיטציה? החלום שלי הוא להגיע למצב של שלווה פנימית, אבל אני לא בטוח שזה אפשרי בשל המבנה הרגשי/ נפשי שלי -
Edit ובוודאי שאת צודקת לגבי מאמץ היתר... כל דבר מרגיש לי כרוך במאמץ, אם זה לחייך או לשאול מישהו מה שלומך.. וכמובן שעל תשובות שנונות/ קאמבקים אין מה לדבר -
Edit ניסית לעשות יוגה? זה גם סוג של מדיטציה, אבל יותר קלה באופן שלה. מגיעים לאותה התוצאה ומניסיוני זה אחד הדברים ששינו את חיי לפני כמה שנים. -
Edit היי שיר ולא יודעת, תודה רבה על העצות. אני באמת חושב שיוגה טיפולית תתאים לי יותר ממדיטציה, אפילו הורדתי סרטון חינם של תרגול יוגה כטיפול בחרדה ומדובר בתרגילים פיזים קלים מאוד (כי אני ממש לא גמיש:-) מהיום אני מתכוון להתחיל לבצע אותה על בסיס יומי. ושיר, אני מדבר עם המטפל שלי על הקושי שלי בריכוז אבל אולי באמת לא חידדתי לו מספיק את הנקודה הזו... אוף! הקושי הקוגניטיבי שלי מרגיש ככ גדול, שאני מרגיש תקוע כל הזמן מבחינת המחשבה, כאילו שיש לי מחסום כתיבה לגבי כל דבר. מרגע שאני קם יש ענן של חרדה ברקע של הראש. זה ככ מתסכל! אני מרגיש מבולבל ולא חד -
Edit אז היום תרגלתי פעם אחת. מדובר ביוגה טיפולית מאוד בסיסית, בעיקר מבוססת על נשימות וכמעט כל התרגול בשכיבה על הגב ובהפעלה מועטת יחסית של הגוף. אין עמידת ההודיה לשמש או כל הדברים האלו...אבל זה רק סרטון ראשון. והאמת שלא ככ התחברתי לצערי:-( כלומר יש את הקטע שמבקשים שנרפה ו'נרגיש' את האיברים השונים בגוף ואני פשוט לא מתחבר/ מבין את זה וזה גורם לתסכול. בסוף התרגול יש מצב שהרגשתי גרוע יותר מאשר כשהתחלתי... בכל מקרה זו היתה פעם ראשונה ואני מתכוון לנסות עוד פעם מחר...עצוב לי -
Edit פרציפלוך היקר, אל תהיה עצוב... זה לוקח זמן למצוא את הדבר המדוייק, אבל זה מאוד משמח ונותן השראה לראות איך אתה לא מוותר ונאבק ומחפש..... אני אישית ניסיתי שנים לעשות יוגה... חשבתי שבתור אישה ששואפץת ךלרוחניות זה חייב להיות לי בול, ולקח לי שנים עד שהנבתי שכל הניסיון הזה להיות בשקט עולה לי על העצבים. אבל בגדול!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הרעיון של להירגע, מעצבן אותי בטירוף. בשנה האחרונה התחברתי לטאי צ'י קצת. וקודם כל בגלל שלא אומרים לך להירגע, ויצירה מזאת, זה במקור הרי אמנות לחימה, אז יש (או שאני חווה) תוקפנות ואלימות עצורה בכל תנועה רכה -
Edit היי, אני חייבת להגיב פה שוב בנושא היוגה- לתרגל לבד בבית זה ממש ממש ממש ממש ממש לא קל!!! ואני מדגישה את זה כי מן הסתם תחווה אכזבה אם אתה מתרגל לבד בבית בלי מי שידריך אותך בפעם הראשונה שלך. העניין ביוגה הוא ממש לא להירגע, בעיניי, זה יותר להתרכז - להתרכז פנימה. אני באמת ממליצה לך ללכת לקבוצה, חוץ מזה שבקבוצה האנרגיה היא שונה ומרימה את התרגול למעלה, זה גם מאפשר לך מקום תומך ללכת אליו- כלומר, מסגרת קבועה שאתה באיזשהוא מקום מחוייב אליה. בין אם כספית או מבחינת הלו״ז שלך. תן לזה עוד ניסיון. אני יכולה להמליץ לך על תרגול האטה יוגה- זה תרגול יו -
Edit אם היה מורה שהיה מדגיש לי את זה, אולי הייתי נשארת ביוגה: "העניין ביוגה הוא ממש לא להירגע, בעיניי, זה יותר להתרכז - להתרכז פנימה. " תודה על הדיוק -
Edit למה שלא תנסה הליכות כמה פעמים בשבוע מאוד עוזר לדיכאון וחרדה רק אתה צריך להיות עקבי אני למשל עושה 40 דקות יום כן יום לא 4 פעמים בשבוע תנסה להתחיל בקטן 15דקות ותעלה כל שבוע או מתי שתרגיש שגוף מסוגל ליותר. -
Edit מניסיון שלי... כאשר נמצאים עמוק במצב נפשי רע, מאד קשה לטפל בזה. לכן מומלץ לקחת כדור ואז כשמרגישים יותר טוב גם מגיבים לטיפולים יותר טוב. צריך להתייחס לכדור רק כעזרה ראשונה ו ולקחת אותו ע"מ להפסיק. בשורה תחתונה חשוב מאד לטפל בשורש הבעיה, וכדור רק מעלים את הסימנים החיצוניים. יהיה לך הרבה יותר קל לטפל בבעיה כאשר תהיה יותר מאוזן... בהצלחה! -
Edit תודה רבה על העצות, נראה לי שאאמץ שילוב של שתיהן... -
Edit 'חרדה צפה' זה שיש חרדה בפנים ואז היא מתלבשת על דברים, שלא כמו פוביה שזו חרדה שמתעוררת מהיתקלות בסיטואציה מסוימת. ליריקה, או מייצבי מצב רוח יכול לעזור לחרדה כזו וגם לתשישות, זה מחליש זאימה של אותות עצביים, שזה מה שגורם לעייפות. חרדה > תחושות רעות > עייפות, זה מעגל של פקודות של המח, שהורגל לעבוד ככה אוטומטית, אז התרופה יכולה לשנות את המעגל הזה. -
Edit מחליש זרימה* -
Edit תודה רבה, אני אשאל את הפסיכיאטר שלי לגבי זה. בכל מקרה, לקח קצת זמן מאז עדכנתי בפעם האחרונה ואני חש צורך אז - אני זקוק עוד פעם לעצתכם המלומדת - לכל מי שעבר תקופה קשה והצליח להשתקם ממנה במידה מסויימת. אני מדבר על חרדה. הגעתי למצב לא טוב (כאן חשוב לציין שכרגע אני בלי כדורים) שהחרדה למעשה מלווה אותי בעוצמות גבוהות מאוד 24/7 (למעט שינה, היא כנראה ככ מתישה אותי שאני ישן בסדר). מרגע הקימה היא שם ברמה גבוהה מאוד (מחשבות, דפיקות לב, בחילה וקושי בבליעה) וכך לאורך כל היום... לרוב גם מלווה בתחושת ניתוק מסויימת מהמציאות, בעיקר בסיטואציות חברתיות -
Edit יקירי, למה עכשיו דייטים?... למה הלבד ככ כואב?.... אמפטיה לאחרים קשה לך לתת, אתה כותב, ואמפטיה לעצמך?.... האם יכול להיות שלא לבת זוג אתה זקוק כעת אלא לאימא?.... מה זה הדברים של הפסיכותלוג שלא מחלחלים?... מה עושה את הפסיכולוג שלך ל"מצויין"? למה כאן אתה כותב על החרדות שלך באופן כללי ולא כותב נקודתית ומבקש סיוע?... ביקשת תשובות ואני משיבה בשאלות. מקווה שיפתח. תמשיך לנסות להיעזר , מקווה שתרגיש יותר טוב -
Edit עם כבר מדברים על יוגה,גם תנסה להתחיל בהדרגה והבעדינות ,מניסיון שלי לפעמים זה משחרר המון חרדה ומתח שהיה כלוא בגוף. יש ערוץ של דיכאון וחרדה של פסיכותרפסיט אמריקאי שעבר בעצמו חרדה נותן המון תקווה ועצות איך לעבור את התקופה הזאת. https://www.youtube.com/user/healingdepression מאוד את התחברתי למה שאתה כותב כאילו אתv מתאר תחיים שלי.יש ספר מצוין על דיכאון חרדה בעברית שווה לך לקרוא אותו ללא פרויד וללא פזואק או הספר באנגלית The depression Cure. -
Edit היי, רוצה לעדכן... בימים האחרונים מרגיש שהמצב הנפשי שלי החמיר ומרגיש מאוד מעורער. המחשבות השליליות משתלטות ואני מרגיש כמו פעוט בן 4, ללא יכולת להתגונן.. המחשבות קשות מאוד ואני מפחד אפילו לרשום אותן מחשש לתת להן לגיטימציה אבל הן עוסקות במוות.. אני קם כל בוקר בימים האחרונים בחרדה גדולה ומכריח את עצמי לקום מהמיטה... קשה לי ליצור קשר עין עם אנשים ולדבר בקול יציב וכל מחשבה קטנה מערערת אותי. אני מדאיג מאוד את סביבתי הקרובה (הורים מבוגרים, שהם היחידים שיודעים על חומרת מצבי). והשד הפנימי בראש כל הזמן גורר אותי מטה, למחשבות שזה רק יחמיר ולמצב -
Edit אני חושב שאת יודעת בעצמך את הנקודה הכי חשובה בטיפול שלך בעצמך - התרופה היא עזרה ראשונה טמשמדת להקלה אבל לא אמורה לפתור את הבעיה אלא סוג של פלסטר. אני הבנתי שאם נוטלים תרופה במינונים בהדרגה ולתקופות קצרות (מס' חודשים) תופעות הלוואי לא אמורות להיות ככ משמעותיות אבל אני לא פסיכיאטר... -
Edit היי פרציפלוחי. אני חווה בדיוק את אותם הדברים שתיארת כאן מילה במילה וכבר שבועות שאני מחפשת כותרת שאני מזדהה איתה. אשמח מאוד אם נוכל לדבר. :smile:
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
היי, אני רווק בן 36 בריא פיזית ועושה ספורט. כבר מספר שנים אני סובל מהתפרצויות דיכאון וחרדה און אנד אוף, שמתאפיינות בדרך כלל פיזית בתשישות, חולשה ותחושת מחנק בגרון, ומנטלית במצב רוח ירוד, שיתוק/ בלאק אאוט, קשיים בתפקוד הקוגניטיבי (חוסר יכולת להתרכז, קשיים בזיכרון) ומחשבות אובססיביות שמשתקות אותי ו"הלקאה עצמית" על פרפקציוניזם רצוי לעומת המצב הקיים בעיקר באספקטים חברתיים. התופעות בדרך כלל מאפיינות אותי בעקבות מערכות יחסים שהסתיימו או לפני מערכות יחסים פוטנציאליות עם בנות זוג אבל גם ביחסים בין אישיים עם חברים לעבודה ועם חברים בכלל, אפילו
-
Edit שלום לך. בהחלט מבינה מאיזה מקום אתה כותב. הזדהיתי עם חלק מהדברים שכתבת. האמת שגם אני חשבתי להצטרף לקבוצת חרדה חברתית אבל קצת נבוכה מזה אני חושבת.. האם אתה ממליץ? -
Edit מבחינתי אני חושב שזה יכול לעזור במקומות מסוימים - בעיקר אם יש לך התקפי חרדה במעמד מול אנשים זה עוזר להשתחרר קצת ולהבין שאפשר גם להיות ממוצע מבלי להיחשב "כישלון" אבל מצד שני זו סביבה מאוד סטרילית ותומכת שלא כמו "העולם האמיתי"... אני מרגיש די טבעי ונינוח כשאני בקבוצה אבל קשה לי לתרגם את זה לבחוץ. אני חושב שזה יכול להיות אחלה כלי משלים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי ולעבודה עצמית.. -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 19.11.2016שלום לך יקר. אני מבינה את הקשי והכאב והמחשבות המטרטרות במצבים הללו בדרך כלל תרופות מסייעות להשיג שקט אבל אז דרושה עבודה. ראשית, אינך אשם וההלקאה העצמית מיותרת לחלוטין. אתה מתאר מצב שיש לו גם יסוד כימי וביולוגי ולפיכך כמו שלא תלקה עצמך על כך שיש לך עיניים כחולות או חומות כך אין לך מה להאשים עצמך על רגשותייך. שנית, נראה שאתה יושב על כאב גדול - כאב שנוצר מן ההרגשה שהיית אמור להיות מישהו אחר שאיננו אתה ומעבר להכל נלחם כל הזמן בעצמך כשתמונת ה״אני האידאלי״ משמשת מקור להשוואה ולהלקאה. אני מניחה שיש בתוכך תכונות ויכולות של אותו הגבר האידאלי א -
Edit קודם כל תודה על ההתייחסות המהירה, זה לא טריביאלי בכלל ומאוד מעריך זאת.. לגבי מה שכתבת, כרגע אני לא בטיפול פרטני ואני מסכים שיש לי הרבה עבודה עצמית אבל כרגע אני נמצא במצב שהחרדה "מציפה" אותי ואני שקוע בתוכה.יתרה מזו, אני לא מצליח להתרכז וכמעט כל ניסיון לחשוב איזושהי מחשבה נתקל בחומה בצורה ומחשבות מהסוג של "אתה לא יכול להתרכז/ לחשוב עכשיו". כמו בלאקאאוט.. ולרוב כשמתגנבת מחשבה רנדומלית מעוררת חרדה לראש היא גורמת לי להרגשה לחץ ומתח, לתחושה פתאומית של "דקירה" וזה רלוונטי לכל האספקטים, ממחשבה על כך שיש לי עבודה מחר, דרך זה שאני צריך לשטוף כ -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 19.11.2016לגמרי מבינה. אפשרי לנסות עם טיפול תקופתי ובמקביל כאשר תהיה הקלה טיפול פרטני. האם יכול להיות שאתה סובל מחרדה חברתית?, האם אובחנת אי פעם? -
Edit מעולם לא אובחנתי רשמית... רק כאשר "אבחנתי" את עצמי שמתי לב לסימפטומים.. אבל אני חושב שהמקרה שלי מאפיין יותר חרדה כללית (gad) משום שבילדותי וצעירותי הייתי חרד גם בתחומים אחרים (לחץ ממבחנים, לחץ מחוסר יכולת להירדם למשל) והמתח אצלי הוא תמידי ופחות מוכוון אירוע מסוים. אבל בהחלט לא מן הנמנע שמדובר בשילוב של שני סוגי החרדה... אגב אשמח לקבל הצעות למטפלים מתאימים באופן פרטי באם ידוע לך... -
Edit אם זה מנחם אותך - אז אתה לא לבד.
אפשר להגיד שכל מה שכתבת מאפיין גם אותי.
אשמח לדעת על איזה דברים אתה כן עושה שעוזרים לך ״לצאת״ מזה. -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 3.12.2016לצערי, אסור לנו לפרסם שמות של מטפלים. יחד עם זאת אני מציעה שתפרסם כאן בקשה מהגולשים להמליץ לך על מטפל טוב בצירוף האיזור בו הינך מתגורר ואני מניחה שתקבל המלצות ראויות. מה דעתך?
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו