Edit האשמה שורפת אותי, אבל לא עוצרת אותי אני מאובחנת כסובלת מדיכאון וחרדה. מטופלת בכדורים זה מספר שנים אבל לאחרונה חל שינוי. בשנה האחרונה התחלתי לשקר יותר ויותר. שקרים גדולים ושקרים קטנים. עם השקרים הגיע גם הצורך לגנוב, בהתחלה זה היה דברים קטנים כמו לק או עט ואז עבר לדברים גדולים כמו כסף מקרובי משפחה. אחרי כל גנבה או שקר אני מרגישה כמו אפס. כמו לכלוך. אשמה מציפה אותי ומכאיבה לי בכל הגוף. ולמרות זאת תמיד מגיעה הפעם הבאה. כשהייתי מטופלת אצל פסיכולוג התביישתי לספר לו ולכן אף אחד אינו יודע. אני דואגת למוסר שלי, האם יש לי בכלל כזה? איך אדם בעל מוסר יכול לגנוב ולשקר? אני עובדת עצועוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה תוכן שליחה 7 תגובות האשמה שורפת אותי, אבל לא עוצרת אותי תוכן<p>אני מאובחנת כסובלת מדיכאון וחרדה. מטופלת בכדורים זה מספר שנים אבל לאחרונה חל שינוי. בשנה האחרונה התחלתי לשקר יותר ויותר. שקרים גדולים ושקרים קטנים. עם השקרים הגיע גם הצורך לגנוב, בהתחלה זה היה דברים קטנים כמו לק או עט ואז עבר לדברים גדולים כמו כסף מקרובי משפחה. אחרי כל גנבה או שקר אני מרגישה כמו אפס. כמו לכלוך. אשמה מציפה אותי ומכאיבה לי בכל הגוף. ולמרות זאת תמיד מגיעה הפעם הבאה. כשהייתי מטופלת אצל פסיכולוג התביישתי לספר לו ולכן אף אחד אינו יודע. אני דואגת למוסר שלי, האם יש לי בכלל כזה? איך אדם בעל מוסר יכול לגנוב ולשקר? אני עובדת עצות, לא יודעת מה לעשות. מתביישת לשתף אבל מתביישת במעשיי. מה קורה איתי? מה לעשות?</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה