היי לכל החברים באתר. אני, כמו רבים מכם, סובלת מדיכאון וחרדות. אחת השיטות הכי טובות לדעתי להתמודד עם דברים כאלו היא שיחה שמטרתה היא תמיכה ונירמול הרגשות והתחושות. לכן, אני מעוניינת להתחיל קבוצת תמיכה ( או מונח יותר ידידותי שאחשוב עליו בהמשך), מפגשים בתל אביב, לגלאי 30-40, שתכיל, תעצים, ותתרום לחבריה. מנסיון קודם אני חייבת לפרט ולומר שהקבוצה תהיה פתוחה וליברלית אבל חילונית לחלוטין, ללא עצות של רבנים וכו. דיונים פילוסופיים ומושכלים יתקבלו בברכה. האם יש כאן מתעניינים?
אני מאובחנת כסובלת מדיכאון וחרדה. מטופלת בכדורים זה מספר שנים אבל לאחרונה חל שינוי. בשנה האחרונה התחלתי לשקר יותר ויותר. שקרים גדולים ושקרים קטנים. עם השקרים הגיע גם הצורך לגנוב, בהתחלה זה היה דברים קטנים כמו לק או עט ואז עבר לדברים גדולים כמו כסף מקרובי משפחה. אחרי כל גנבה או שקר אני מרגישה כמו אפס. כמו לכלוך. אשמה מציפה אותי ומכאיבה לי בכל הגוף. ולמרות זאת תמיד מגיעה הפעם הבאה. כשהייתי מטופלת אצל פסיכולוג התביישתי לספר לו ולכן אף אחד אינו יודע. אני דואגת למוסר שלי, האם יש לי בכלל כזה? איך אדם בעל מוסר יכול לגנוב ולשקר? אני עובדת עצו
הי חברים,
אני בדרך כלל מהיושבות בצד, קוראת את ההודעות שלכם אבל עד עכשיו לא השתתפתי באופן פעיל בשיחות. היום קרה משהו שהייתי חייבת לדבר עליו, חשבתי להעלות כאן את הנושא מאחר ואני מרגישה שאולי אמצא כאן אנשים שיבינו על מה אני מדברת. אני בת 30, סובלת מדיכאון וחרדה בשנים האחרונות, מטופלת כימית פיזית ונפשית (: הייתי מגדירה את עצמי כסובלת מהפרעת חרדה בתפקוד גבוה. אני מתפקדת כרגיל, אפילו מעל הממוצע, ישנו דיסוננס אדיר מול מה שאני משדרת לבין מה שמתחולל בפנים. אני לא עושה זאת במודע, אולי שנים של אימון עושות את שלהן. אני מנסה להיות יותר אותנטית, ל
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו