בעקבות שאלה ששאלתי היום את נויה, אשמח אם כל אחת תענה לי בכנות – איך אתן מגדירות ״החלמה״?
לאלה שטרם החלימו – מה הצלחתן להשיג עד היום ולאן אתן שואפות?
לבנות שכבר החלימו – תוכלו להסביר? האם אתן מרגישות שכל היחס שלכן לאוכל ולגוף הוא נורמלי? האם הפחד נעלם? האם צורת האכילה שלכן רגילה לחלוטין? האם אתן מרגישות שהגעתן לנקודה אופטימלית ואין יותר במה לטפל מבחינת היחס לאוכל?
תודה מראש לכל העונות 🙂
וסליחה שהשאלה כתובה בצורת נקבה. נראה לי שהרוב כאן בנות…