נמאס לחשוב רק על אוכל תמיד, עוד לפני שפוקחת את העיניים.
נמאס לסיים חבילות שלמות או סירים שלמים של אוכל.
נמאס לחפש איפה להקיא את זה.
נמאס לעצור כל שנייה לוודא שאף איש לא עובר במקום שתפסתי עליו בעלות של שנה ולא יראה אותי מקיאה.
נמאס להמציא תירוצים.
נמאס לראות אותי משמינה.
נמאס לראות את המבטים המרחמים והכועסים של המשפחה.
נמאס להרגיש מדהים אחרי כל הקאה.
נמאס להרגיש נורא אחרי כל הקאה.
רוצה שיחבקו אותי, רוצה שיתרחקו ממני.
צורחת בשקט, רק מי שמבין ויודע את שפת הדממה, יסתכל עלי וישמע אותי צורחת. הלוואי שמישהו ישמע אותי גם מבלי לדבר.
נמאס לאכו