שבתות הן היום הכי קשה בשבוע, יום ללא עבודה, עיסוקים, לימודים. יום מנוחה.
יום שאמור להיות "מנוחה", הופך להיות ליום הכי חרדתי שלי בשבוע,
המחשבות רצות בראש על 120 קמ"ש.

הגוף נח, אין יותר מידי במה להתעסק ופשוט נחים וחושבים,
ומהר מאוד המחשבות הופכות לטורדניות והחרדות באות חיש מהר,
במיוחד כשחושבים על העתיד.

ומה יכול לקרות אם, מה יכול להיות אם זה לא יקרה ואיך ולמה וכמה..

אני תופס את עצמי נכנס לחרדה ויודע שהיא נגרמת (ברגע הספציפי הזה) מהמחשבות האלה על העתיד,
ואני מנער את עצמי בכדי לא לחשוב עליהם, אבל זה לא אומר שהמחשבות והבעיות לא אמיתיות.