אין טעם.. פשוט אין לי טעם להמשיך..

נטיעה · 2020-11-25T14:26:00+02:00

אין.. אין לי כוח יותר לחיות.. אין לי כוח. יש לי מצב רוח מוזר שפשוט שולט בי. בלי קשר למה שקורה או לא. כבדות כזאת. יאוש כזה. דכדוך כזה. אין לי כוח ואין לי מוטיבציה לכלום. כלום לא מרגש אותי. הכל מרגיש יבש. הכל מרגיש חסר טעם. הכל מרגיש מכביד. הכל ריק. הכל רע. הכל לא שייך. סתם ממשיכה כי אין בררה. לא יכולה להתחבר. לא מרגישה בכלל רצון להתחבר לשום דבר. הראש חלול. המוח מותש. הכל מנותק. הכל רע. הכל מר. כלום לא מבחירה. סתם להחזיק בציפורניים. כי אין בררה. סתם להכריח את עצמי לעשות. להיות. בעולם הזה. סתם לא פה ולא שם. הכל סתם. הכל לא שווה. לא משמעותי. אני לא מרגישה שום דבר. אין לי כוח לכעוס. אין לי כוח להתאכזב. אין לי כוח להיות עצובה. אין לי כוח להסביר. לתקשר. לדבר. אנשים. לא רוצה אנשים. אין לי כוח להיות משהו אחר. אין לי כוח לשים מסכה שפשוט מתלבשת מהרגע שיש אנשים בסביבה. בלי בחירה בכלל. אין לי כוח להיות חזקה. אין לי כוח להתאמץ. לנסות. להשתדל. להיות. אין לי כוח. אין לי כוח להיות בת אדם. אין לי כוח להיות. אין לי טעם. הכל מר. ומנותק. ואין לי כוח לנסות ליצור תקשורת מול אנשים. שהם עולם שונה כל כך. אין לי כוח לתרגם את עצמי. אין לי כוח לגשר. אין לי כוח להמשיך לנסות לתקשר. אין לי כוח לראות אנשים. אין לי כוח לחוש אותם. אין לי כוח להמשיך לתת להם לבלוע את כל האנרגיה שיש בי רק כדי לנסות לתקשר איתם. הכל מר לי. חסר טעם. מיואשת. סתם פה מחוסר בררה. התחלתי לתכנן שוב איך סופסוף אשים לזה סוף. הפעם אולי אצליח. עוד מעט עוברת שנה מאז הניסיון האובדני שלי שהיה קרוב כל כך. אין לי כוח. לא רוצה יותר. הכל רק הכרח. אבל אני לא שייכת לכאן. לא יכולה עוד. לא רוצה עוד. גם הרצון הזה הוא רק הכרח. לא רוצה עוד. לא רוצה. הכל רק בגלל שאין בררה. די. די. די. אין לי דרך להרגיש אחרת. הריק הזה. המר הזה. הכובד הזה. רק הוא גדל בתוכי. רק הוא מגיב לעולם. לטוב. לרע. לרגיל. הכל כבד. הכל ריק. אין לי יותר כוח. לא רוצה יותר כוח.