אני שונאת את עתממ שנאת מוות
אין דבר יותר רע בעולם הזה בשבילי יחתר ממני
זה קצת מתסבך האני ובגללי ובשבילי
אבת אני לא יכולה לסבול את עצמי
ואין לזה סוף כאילו פאק אני חיה עם עצמי
מה מה אני יכולה לעשות ?
שרטתי כל איבר בגופי שרטתי את נשמתי
אני כילמ פצועה ושבורה
מנסה לנחם לשפר לעודד ורק הורסת
שותה בלי סוף כדי לשכוח ואז סובלת כפול גם הראש גם הלב
אני לא מוצאת מקום לעצממ בעולם
נגעלת מעצמי , הבנאדם שהכי פגנ בי יותר מכולם זה אני את עצמי
די אך אפשר לברוח מעצמך !
רע לי ככה אמיתי רע לי
הלוואי שלא הייתי פה ……..
למרות שלאנשים רעים כמוני מג