בעיתון "הארץ" התפרסמה כתבה גדולה בספשבוע שבה נטען שאין אף מחקר שהצליח להוכיח איזה קשר בין רמות סרטונין לדיכאון ושבעצם כל התרופות מפריזמה עד ציפרלקס עובדות על אפקט פלסבו ובעצם חוץ מתופעות לוואי אין להם שום יתרון . המאמר עסק יותר בדיכאון ולא בחרדה משום מה. מנסיון אישי הציפרלקס ממש החזיר אותי לחיים אבל אולי זה באמת כי תלתי בו המון תקוות אחרי שהתייאשתי מהכל? יכול להיות שבאמת עדיף בלי הכדורים האלו והכל זה אינטרס של חברות התרופות והפסיכולוגים ופסיכיאטרים שממומנים על ידם? ובכל זאת כשאני לוקח קלונקס המצב רוח והחרדה משתנים תוך רבע שעה אז זה