ל Edit מצב חצב הי לכולם 🙂 מקווה שזה בסדר לרשום את הכל כאן, זה ישמע קצת כמו בליל פסיכוטי, אבל חייבת להקיא קצת מלל החוצה. אז ככה, אני חווה מנעדים שהם טו מאץ' במצבי רוח. בצבא אבחנו אותי עם "מאפיינים של אישיות גבולית", ומאז לא יחסתי לזה חשיבות, כמעט 10 שנים מאז. יש על זה הרבה סטיגמות, על כך שמי שמאובחנים בזה הם בלתי נסבלים, ולכן אני לא מתה להצהיר שאני כזאת, זה כמו אות קלון – אבל בקהילה הזאת זה מרגיש cozy וסביבה בטוחה. עם כמה שזה קשה לי, אני יודעת להיות לבד ונחשבת למסתדרניקית ולחתולה שנופלת על הרגליים. אני רווקה המון שנים, טיילתי לבד בהרבה מדינות ולכמה חעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 18 תגובות מצב חצב <p>הי לכולם 🙂</p> <p>מקווה שזה בסדר לרשום את הכל כאן, זה ישמע קצת כמו בליל פסיכוטי, אבל חייבת להקיא קצת מלל החוצה. אז ככה, אני חווה מנעדים שהם טו מאץ' במצבי רוח. בצבא אבחנו אותי עם "מאפיינים של אישיות גבולית", ומאז לא יחסתי לזה חשיבות, כמעט 10 שנים מאז. יש על זה הרבה סטיגמות, על כך שמי שמאובחנים בזה הם בלתי נסבלים, ולכן אני לא מתה להצהיר שאני כזאת, זה כמו אות קלון – אבל בקהילה הזאת זה מרגיש cozy וסביבה בטוחה. עם כמה שזה קשה לי, אני יודעת להיות לבד ונחשבת למסתדרניקית ולחתולה שנופלת על הרגליים. אני רווקה המון שנים, טיילתי לבד בהרבה מדינות ולכמה חודשים רצופים, וחוץ מזה אפילו גרתי בחו"ל והייתי רוב הזמן בלי הרבה אינטרקציה (מטעם חילופי סטודנטים). אני גם לונרית, ורוב חיי הייתי צריכה חברה-שתיים, גג שבגג. אני לא אתלה באף אחת/ד, יש לי מודעות גבוהה מדי ללא להיות needy-ת. כן, יש לי מנעדים של גהנום במצבי הרוח, אבל אני מתמודדת סבבה, שומעת טד טוק, מנסה מיינדפולנס. לטעמי, ולטעם הפסיכולוג שלי לשעבר, אני פחות אישיות גבולית, והוא הציע פוסט טראומה בכלל. פעם אחרונה שהייתי אצל פסיכיאטרית, חוויתי חוויה מוזרה. אחרי חמש דקות של שיחה, עלמת החמודות דאגה להטיח בי שמהרגע שנכנסתי לחדר, היא ידעה שאני אישיות גבולית, ו"שכך גם אני ידעתי". רציתי לשאול אותה, גברת, רק שאלתי מה לשים לך בקפה? (סתם, הומור לא מצחיק…)</p> <p>רוצה לציין שפגשתי פסיכיאטרים הרבה יותר גמישים מחשבתית, וזה לא מזיז לי מה שהיא חושבת עלי, אבל זה יותר קשה לי ללכת ולפנות לטיפול תרופתי מתאים, כי בראש שלי התרחיש הבא שיקרה הוא שהפסיכיאטרית הבאה תקרא את פניני החכמה שהיא שמרה בתיק הרפואי שלי, והיא תחזור ותתנהג אלי באופן דומה. </p> <p>אני סובלת מדכאון וחרדות קשות, ומחשבות אובססיביות (כמו אוסידי, רק שזה לא מלווה בטקסים). עם כמה שאני מסתדרניקית, יש לי קשיי הסתגלות, למרות שסיימתי צבא ותיכון, ובסוף השנה השנייה באוניברסיטה קיבלתי מלגת הצטיינות יתרה. כרגע אני באמצע הסמסטר ה6 שלי באוניברסיטה מתוך 7 סמסטרים (מרחתי לסמסטר נוסף), ובא לי לפרוש. אין לי ראש יותר ללמוד, וגם יש לי חרדה חברתית קשה (כן, למרות זאת אני שורדת איכשהו, גם בעבודות בחוץ, וגם בלימודים). יש לי פחד מטורף מלעמוד מול קהל ולהציג את פרויקט הגמר שלי. בקיצור ולעניין – הלפ. כל דבר יעזור, חיזוק, מילה טובה, הזדהות, לחלוק סיפור אישי – הכל יתקבל בברכה.</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה