אני לא מוצאת פתרון שעוזר. הייתי נקייה שנתיים, 16 גמילות, קבוצות NA. איך יוצאים מהדבר הזה? כבר 14 שנה בזה. מה יהיה?
אנחנו פשוט נולדים. היינו 9 חודשים ברחם של אמא שלנו ונולדנו.
לא שאלו את דעתי, את רצוני.
והחיים, למה הם כל כך רועשים?
למה אי אפשר סתם לחיות?
למה אנשים מרשים לעצמם להביע את דעתם הטיפשית בלי שבכלל שאלו אותם?
העולם הזה הוא סיר לחץ, וכל רגע מישהו מתפוצץ, בבית, בכביש, בסופר, אפילו בכנסת.
למה אנשים שאוהבים אותנו לא רואים שהם שואבים מאיתנו את האנרגיות?
אני אומרת, מבקשת, מסבירה
אבל הסביבה רוצה רק שיכילו אותה.
הלוואי שהייתי על אי בודד, לבד, לא אכפת לי מה לאכול או לשתות.
אני אשמח לספרים, הרבה.
ושקט.
שאף אחד לא ידבר איתי לע
-
35 תגובות