סינדרלה נרדמה

אני אחרי טיפול פסיכודינמי של 13 שנים. היה שיפור בהתנהוגותי ובהסדרת היחסים עם ההורים. אבל אחרי טיפול כל עמוק ומתמשך, עם השקעה אינסופית מצידי ומוטיבציה גדולה לשנות - באמת רציתי לדעת למה נשארתי עם הסבל האדיר היומיומי הזה, מדוע החרדות והדיכאון לא הופחתו ומדוע הפרעת האישיות שלי לא זזה מלימטר אחד לכאן או לשם. שאלתי את הפסיכולוגית למה היא מתיימרת לעזור לי אם את הגנטיקה שלי לא ניתן לשנות וגם לא את האירועים הטראומתיים שעברתי בחיים, הרי כבר הם קרו ואת זה אי אפשר לשנות ועובדה שנשארתי עם כל הבעיות. היא לא ממש ענתה לי והיא מאוד נפגעה. בסך הכל היאעוד...

היוש אז היום היתה לי יום הולדת 38. זה היה יום קשה ועצוב בשבילי. יום של חשבון נפש ענק של מה שלא עשיתי בחיים בגלל המצב הנפשי ה"מחורבן" הזה.. מתנצלת מראש על המילה. לא דמיינתי כך את חיי בגיל הזה. הייתי בטוחה שאעבוד במקצוע שרכשתי, שאתחתן עם בן זוגי מזה 11 שנים ושיהיה לי לפחות ילד אחד או יותר. במקום זה אני לא עובדת, יושבת על הספה ומתענה מהכאבים הפסיכוסומטיים שלי ומהדיכאון. לא חיה את החיים כמו כולם. תקועה בעצבות ובכאב שלי. אנשים קמים בבוקר ומתכננים דברים, בונים את היום ואת העתיד, מתחזקים עבודה ובית וילדים ואני בקושי שורדת את היום. כשהייתי בעוד...

היום קראתי מחקר שבידוד חברתי או בדידות עלולים להגביר ביותר מ-50% את הסיכון למוות בטרם עת. יש בדידות שמתבטאת בניתוק רגשי שעלול להתרחש גם אצל אנשים המוקפים באנשים. זאת הרגשה פנימית שלא קשורה למציאות שבה באמת האדם מוקף באנשים. זה עלול להגדיל את הסיכון לחלות במחלות שונות. אני מכירה את הבדידות והניתוק הרגשי הפנימי על בשרי. במשך שנים רבות סבלתי מזה המון למרות שככל שהזמן עובר אני מצליחה כל פעם קצת יותר להתחבר מבפנים לאנשים וזאת הרגשה נפלאה והצלחה גדולה בשבילי. אני עדיין סובלת הרבה מחרדות, דיכאון, וכאבים פסיכוסומטיים חזקים שמטריפים אותי ואת עוד...

לא ייאמן מה החרדה והדיכאון עושים.. מלבד הפחדים,הדפיקות לב, הייאוש, התשישות ועוד ועוד ועוד יש גם כאבים פסיכוסומטיים כאלה חזקים בכל הגוף שמלבד לכדורים של החרדה והדיכאון קיבלתי 2 סוגים של כדורים לכאבים שנותנים לחולי פיברומיאלגיה, למרות שאין לי פיברומיאלגיה. אלו כדורים שנותנים בעיקר במרפאות כאב... כמה הנפש מייסרת ומחלה את הגוף. ממש עצוב לי עם זה...

אני לא בן אדם של שאיפות גדולות וחלומות גדולים. החלום שלי היה לנהל חיים הכי פשוטים שאפשר - להתחתן עם בן זוגי מזה (מזה 11 שנים) לעבוד במשרד נחמד ולגדל את הילד המשותף שלנו (שהיום אני כבר יודעת שהוא לא יהיה). לרדת קצת למטה עם העגלה ולראות קצת שכנים. אפילו זה לא יתקיים... במקום זה אני שוכבת עם הדיכאון הזה, עם החרדות ועם הכאבים הפסיכוסומטיים החזקים שלא עוזבים אותי לשנייה. יש אנשים ששואפים לדברים גדולים ואני באמת רק רוצה כל כך מעט ולא יכולה לקבל...