אני719999

גם לא המשפחה. הקרובים חושבים שיש לי איזשהו "קושי חברתי" אבל מאחר שמעולם לא חוו חרדות, לא נראה לי שיצליחו להבין את המקום ממנו אני מגיעה וגם אם אשתף, לא אמצא את המילים הנכונות לתאר מה אני מרגישה. לכן אני משאירה את זה כמו שזה, שיחשבו שיש לי קשיים רגשיים, שיחשבו שיש לי קשיים חברתיים, אבל עדיף שלא תדעו עד כמה זה חמור. כי א. כאמור לא יצליחו להבין. ו-ב. יש להם מספיק בעיות על הראש. מתמודדת בכוחות עצמי, אבל התמיכה עדיין חסרה ואני לא רוצה שרק בגלל אי הבנה, יראו את זה כחולשה. זה מוגדר כחרדה חברתית, אבל מתבטא בתסמינים פיזיים קשים. וזה שאני בודדה,עוד...

חרדה חברתית שמלווה בכאבים רבים מאוד. האופטימיות היא שם רק כי אני עוד צעירה והכל לכאורה עוד לפניי, אבל חלון ההזדמנויות הזה הוא קצר. אני לא רוצה בעוד עשר שנים להבין שלא נפטרתי מהכאב הזה, ושלא הגשמתי את עצמי למרות כל ההמאמצים הרבים. ולא...אין דבר כזה "אף פעם לא מאוחר" זה עכשיו, או חיים ברמה ממוצעת ומטה-לתמיד. עשו מאמצים עוד היום, עשו הכל כדי להבטיח לעצמכם עתיד טוב יותר. עוד לא מאוחר....אבל הזמן לא מחכה. אנשים נוטים להתחרט יותר מכל על דברים שלא עשו. נצלו את הימים הבאים היטב כי אין מה להפסיד, רק להרוויח.

אנסה לתאר את המצב שלי כמה שיותר טוב. מה שיש לי דומה מאוד להפרעה סומאטית, לחץ נפשי המתבטא בכאבי ראש עזים ומתח בשרירי הפנים. נובע כתוצאה מקונפליקט תת הכרתי, תפיסה שאני נראית חלשה/ביישנית/מילה נרדפת אחרת לחולשה, ומוכרחה להיראות רצינית ולשמור על הבעת פנים רצינית. כלומר זה לא נעשה במודע אלא שמספיק שמישהו יסתכל לכיווני ושרירי הפנים יכנסו לפעולה, הדופק יעלה והמחשבות הטורדניות סביב המראה החיצוני(או מראה הפנים ליתר דיוק) יתגברו, מה שיכניס אותי ללופ וכאבים רציניים בצדי הראש). מה שקורה לאחר מכן הוא שאני מנסה בכח להחשף/להסתכל על הטריגר שהוא אנשיעוד...

רוצה לפתוח קבוצה בוואטסאפ לחרדים חברתית 18-25. מי שמעוניין כתבו לי בפרטי.

אהלן, מחפשת אנשים בגילאי 18-22 בעלי חרדה חברתית שנחושים לטפל בה ומעוניינים להכיר אדם שמתמודד עם אותה הבעיה, ולדרבן אחת את השני/ה לעשות אקטים וחשיפה כדי להקל על החרדה. בת 19