הריספרדל שאני אמור לקחת גורמת לי לישון כל כך חזק שאני לא שומע את האזעקות. אתמול לא לקחתי אותה, אבל אסור לי להימנע מלקיחה יומיים ברצף. מצד שני, כבר היו פגיעות ישירות בבניינים ומישהו נהרג כשלא היה במרחב המוגן. דילמה.
הקהילות שלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.אחרי הצבא נשבעתי שאני לעולם לא אהפוך לצמחוני, דתי או שמאלני. עכשיו, דת וצמחונות הן נושאים לדיון אחר, אבל יש לי תחושה שאם אני לא אשנה את דעותיי הפוליטיות אני עלול יום אחד לעבור ממחשבות למעשים, ולהיכנס על זה לכלא. כששאלתי את גוגל שאלות כמו "איך להפוך לשמאלני" הגעתי רק ללעג של מקור ראשון על השמאל, עם שגיאות כתיב בלתי נסבלות ("זח" במקום "זך"). מקור הבעיה נעוץ בעובדה שאין לי שום דוגמאות לשמאל מתון. כבר המון שנים שאני קורא בלוג של אחד בשם גורביץ, אבל הוא שמאל קיצוני ורק נהיה יותר גרוע עם הזמן. יש עוד כמה בלוגים של חברים שלו, עם אותן דעות. א
-
Edit עדיף לך לא להיות שמאלני בגלל שהתסכול מהידע שלעולם לא תוכל לממש את האמונות שלך איפה שאתה חי ותחושת האבדון הבלתי נמנע גרועות בהרבה.
בתור ימני כיף חיים.
הכיבוש אחלה, הדת אחלה, כיף לי וטוב לי שחרדים סוג אאא', מתנחלים סוג אא', דתיים סוג א', חילוניים סוג ג', ערבים סוג ז' וכו'.
פשוט תהיה ימני מתון.
-
Edit
D חבר קהילה · 2.6.2022כצעד ראשון למיתון המחשבות האלימות אני מציעה להפסיק לקרוא ולראות כתבות, מאמרים ,חדשות וכל דבר שקשור לפוליטיקה. זה גורם לשטיפת מוח ולהינדוס תודעה. תעשה הפסקה ותתנתק מכל זה ואני מאמינה שכך תוכל להחזיר לעצמך את השליטה.
-
Edit
D חבר קהילה · 2.6.2022נכון, אי אפשר להתנתק לגמרי, אבל אני מציעה לך לעשות ניסיון של כמה ימים - תנסה להתנתק למס' ימים מכל העניין הפוליטי והביטחוני ותראה מה זה עושה לך. אני אומרת את זה מניסיון. אני לא מגדירה את עצמי כימנית או שמאלנית אלא מ"האו"ם" :). אני יכולה להגיד לך לך שהאירועים האחרונים השפיעו עליי מאוד וגרמו לי למחשבות לא נעימות. מצאתי את עצמי מתעדכנת כל הזמן וזה גרם לי לתחושות ומחשבות שלא אהבתי. החלטתי להתנתק לכמה ימים וזה עשה לי פלאים. קיצוניות משני הצדדים היא לא בריאה ולא נכונה. נכון, המצב פה לא פשוט (לשני הצדדים) ,אבל אלימות לא תפתור את הבעיה המורכבת
-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 3.6.2022יקר, מאוד מרשים אותי שהצלחת להבחין שמסגרת הימין יוצרת אצלך תוקפנות מסוכנת. כול הכבוד. הצעד הבא הוא פשוט להתנתק מכול מגע עם הנושא הזה. שאלתי אלייך היא מדוע אתה צריך להחליף כול הזמן "דת בדת" ? מדוע יש לך צריך מתמיד להגיד את עצמך דרך מה אתה לא ומה אתה כן? אחד הדברים הכי חשובים בחיים הם להישאר עם ראש פתוח ועיניים סקרניות בכדי ללמוד מידע - דרך שגורמת לך להיות עירני ולהשתנות בהתאם להתפתחות שלך ולמה שאתה לומד. יכול להיות שגם השמאל המתון לא מתאים לך - אולי כרגע אתה פשוט צריך לעשות את המסע הפוליטי שלך - להקשיב לאנשים, לשמוע הרצאות , לקרוא ולגב
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
דניאל ולך אני רווק בן 52, סטודנט למדעי הרוח והחברה ואוהב לכתוב במחשב רעיונות ספרותיים, פילוסופיים, בלשניים ואחרים. אני אוהב מאד ספרות ופילוסופיה וגם מתעניין קצת בפיסיקה, במחשבים ובחקר המוח. המצאתי כמה שפות ומילונים, ועכשיו אני עובד על תכנות בינה מלאכותית. פעם כתבתי ספורים קצרים ועכשיו אני כותב הרבה מאד שירים. בזמן האחרון מנסה ללמוד לשיר, ואומרים שאני שחקן טוב. אני אוהב מאד חתולים, והמאכלים האהובים עליי הם אינסטנט פודינג שוקולד, פנקייק ועוגת גבינה אפויה. יש לי חברות רומנטית יפה עם אישה בגילי שהתחילה מידידות נפש. אני אדם מאד אוהב ומעניק, וגם מאד רוחני עם חשיבה מופשטת. את רוב היום שלי אני מבלה במחשב. יש לי מורה פרטי לפיתוח קול, ואני משתתף בחוגי יצירה וכתיבה.חבר קהילה · 1.6.2021יש ללמוד מטעויות העבר ולהתרכז בשיפור העתיד. אם העתיד טוב, העבר הרע נשכח. לא הבנתי מי הדמות בסיפור ואיזה סיפור. שמור קשר טוב עם אימא ועם המשפחה, הם האנשים הכי חשובים לך בעולם. ודאי לפעמים תוכל לפגוש אותה. היזהר מהמלחמה. אם אתם גרים במקום מסוכן, היכנס למקלט בכל פעם שיש אזעקה. חייך חשובים, הגן עליהם. כולנו רוצים שיהיה שלום. -
Edit
דניאל ולך אני רווק בן 52, סטודנט למדעי הרוח והחברה ואוהב לכתוב במחשב רעיונות ספרותיים, פילוסופיים, בלשניים ואחרים. אני אוהב מאד ספרות ופילוסופיה וגם מתעניין קצת בפיסיקה, במחשבים ובחקר המוח. המצאתי כמה שפות ומילונים, ועכשיו אני עובד על תכנות בינה מלאכותית. פעם כתבתי ספורים קצרים ועכשיו אני כותב הרבה מאד שירים. בזמן האחרון מנסה ללמוד לשיר, ואומרים שאני שחקן טוב. אני אוהב מאד חתולים, והמאכלים האהובים עליי הם אינסטנט פודינג שוקולד, פנקייק ועוגת גבינה אפויה. יש לי חברות רומנטית יפה עם אישה בגילי שהתחילה מידידות נפש. אני אדם מאד אוהב ומעניק, וגם מאד רוחני עם חשיבה מופשטת. את רוב היום שלי אני מבלה במחשב. יש לי מורה פרטי לפיתוח קול, ואני משתתף בחוגי יצירה וכתיבה.חבר קהילה · 1.6.2021כדי לכתוב היטב צריך לקרוא הרבה ספרות טובה. אחר כך צריך להפעיל את הדמיון ולהמציא מצב מעניין ומקורי. מה שחשוב ביצירה בעיקר מה קורה בה רגשית. תחשוב איזה מצב רגשי חשוב תרצה לבטא, ואיזו התפתחות רגשית. -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 2.6.2021יואב יקר, אני מקווה שהתשובה שלי תמצא אותך במצב רגשי טוב יותר. המלחמה כבר מאחורינו....לגבי אמא שלך אני לא מבינה מדוע אינך יכול להציב לה גבולות ולקבוע מתי יהיו הביקורים? ולגבי אבא שלך - אתה צודק, הוא כבר לא נוכח בחייך וצריך לבחון מה היה תפקידו בחייך. מה למדת מהקשר איתו - אם היינו חושבים על מערכות יחסים כשעורי חיים - מה הפקנו מהם? ולבסוף, כאדם שכותב מציע לך פשוט להתחיל. ספר על עצמך. אתה הגיבור וכמו שנראה ממה שכתבת לגיבור הזה יש דברים שהוא צריך להתמודד איתם ויש מכשולים בדרך - הסיפור לפנייך.... מה דעתך? -
Edit האזעקות הן רק זיכרון לא נעים, וכך גם הסגרים. ייתכן והמצבים בהם הייתי תקוע עם אמא בחודש האחרון נבעו מכך שאין לי אוטו, והבעיה הזו תיפתר ביום שני הבא. יכול להיות שהדמיון שלי מפותח רק בענייני אירועים "גלובאליים". אולי אני מנפק היסטוריות בנות אלפי שנים של עולמות על בסיס קבוע. אבל בתיאור תגובות של בני אדם, או השינויים הרגשיים שעוברים עליהם, אין לי דמיון. גיבורי רוב הסיפורים הם עותקים שלי במצבים שונים בחיים, ובכל אחד מהם, אחרי השינוי, אני לא מסוגל לדמיין את המצב החדש. הסיפור שהזכרתי אמור היה להיות סיפור מסגרת, במהלכו הגיבור ישלים את הסיפורים
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit כנראה אתה מאני -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 1.4.2021יואב יקר, סל שיקום הוא ממש לא למפגרים. למעשה אני מטפלת במישהו שאובחן כאחד האנשים הגאונים ביותר אבל נזקק לסל שיקום בעקבות מצב נפשי. סל שיקום נועד ( בין השאר) לסייע לך להתקבל לעבודה תוך התחשבות במצבך ובצרכייך המיוחדים וזה גם יכול להיות בתפקידים חשובים בארגונים כמו אינטל אמדוקס פייסבוק ואחרים . כמו כן אינני מכירה קומפולסיןת שמתבטאות בבזבוז כספים לא מבוקר ( אינני מכירה אותך גם מצד שני אז אינני מתיימרת לאבחן....). אני חושבת אם אינני טועה שאולי אתה בשלב שעדיין עושה משא ומתן עם האבחנה שקיבלת ואולי גם אמך נמצאת באותו המקום. השם ״מחלת נפש מו -
Edit קודם כל, צודקת בעניין מחלות נוירולוגיות. אני מתנצל על מה שאמרתי בעניין סל שיקום. יכול להיות שזה היה שכנוע עצמי. כלומר, שכנעתי את עצמי שאני לא מעוניין בגלל ההתנגדות של אמא. בפעם האחרונה שהזכרתי סל שיקום היא אמרה את הדברים שאסור לאמא להגיד. היא אמרה שאף פעם לא הייתה לה נחת ממני, בשום יום הורים. אני יכול לזכור הרבה מבית ספר, אבל לא את ימי ההורים. באותה סיטואציה, היא גם הזכירה לי מקרה שאני כבר שכחתי, שקרה ביסודי, לפני יותר מעשרים שנה. לפעמים אני מרגיש שיואב של עכשיו הוא רק ציפוי דק, ומי שיעז ״לחפור״ יגלה את הגיהינום של העבר. השאלה היא א -
Edit
דניאל ולך אני רווק בן 52, סטודנט למדעי הרוח והחברה ואוהב לכתוב במחשב רעיונות ספרותיים, פילוסופיים, בלשניים ואחרים. אני אוהב מאד ספרות ופילוסופיה וגם מתעניין קצת בפיסיקה, במחשבים ובחקר המוח. המצאתי כמה שפות ומילונים, ועכשיו אני עובד על תכנות בינה מלאכותית. פעם כתבתי ספורים קצרים ועכשיו אני כותב הרבה מאד שירים. בזמן האחרון מנסה ללמוד לשיר, ואומרים שאני שחקן טוב. אני אוהב מאד חתולים, והמאכלים האהובים עליי הם אינסטנט פודינג שוקולד, פנקייק ועוגת גבינה אפויה. יש לי חברות רומנטית יפה עם אישה בגילי שהתחילה מידידות נפש. אני אדם מאד אוהב ומעניק, וגם מאד רוחני עם חשיבה מופשטת. את רוב היום שלי אני מבלה במחשב. יש לי מורה פרטי לפיתוח קול, ואני משתתף בחוגי יצירה וכתיבה.חבר קהילה · 30.4.2021סל שיקום אינו למפגרים, אני קיבלתי שיקום טוב שעזר לי להתקדם. אולי תעשה לך תכנית תקציב, תקנה בעיקר וקודם כל דברים חשובים ואחר כך תבזבז קצת, אם יהיו לך הרבה דברים חשובים ומועילים זה ייתן לך סיפוק נפשי ואולי לא תצטרך לבזבז.
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 14.11.2020יואב יקר, ליבי איתך. אני יודעת עד כמה מאבקים בירוקרטיים יכולים להיות קשים, מתישים ומייאשים. יחד עם זאת לא מציעה לך לוותר. מניסיון - התמדה ועקשנות מנצחים!!!!. לא מכירה את הסיפור על הנס אספרגר ומצד שני גם לא הייתי מתרגשת ממה שכתוב. אני מניחה שאנשים שבצעו פשעים נמצאים בכול הקשת האנושית האוטיסטית והלא אוטיסטית. למה דווקא זה זעזע אותך?. לצערי, עדיין לא קיים פורום לאוטיסטים כאן ב"כמוני". אולי יהיה בעתיד. נראה לך שיש חשיבות לקהילה כזו? -
Edit היי, מתנצל שלא הגבתי עד עכשיו, משום מה לא מצאתי את השיחה הזאת בעמוד של הפורום. לענייננו, אני לא רואה בזה וויתור, אלא צעד בכיוון של אי תלות. כבר המון זמן ששני הכיוונים שחשבתי עליהם לשינוי בחיים היו השתחררות מהריספרדל והצטרפות לקהילה ההולכת וגדלה של אנשים על הספקטרום. הבעיה היא שהייתי בטוח ששם לא יקבלו אותי בלי אבחון רשמי, ושאת הגמילה מהתרופה אי אפשר לעשות בלי רופא שיעשה מעקב. לרופא קראתי ״האיש מהקופה״ כי אני לא יודע להגדיר את היחסים ביננו. ההחלטה ״לחתוך״ הגיעה אחרי פגישה בה נכחה גם אמא. נאמר שם שוב פרק הזמן של חמישה חודשים, שאיכשהו גד
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit זה נשמע כאילו אתה צריך לעבוד בהייטק ,אתה לא הוא לנקות חרא בבית ולשתוף כלים ? גם אני יש דברים יותר מעניינים וחשובים לעשות בגלל זה פעם בכמה ימים אני משלם מתיים שקל לבחורה שתבוא ותסדר לי את זה. בהייטק תוכל להרשות לעצמכה , מה גם שתכנות מעוד דומה למשחק מחשב ורוב המתכננים אנשים סרוטים , תחשוב על זה -
Edit תראה... חבל שהכנסת לעצמך לראש ש"ברור שמשהו לא בסדר איתי". אתה עסוק בלמצוא פתרון לבעיה שלא קיימת (או שכן קיימת , ואז נשמע שאתה עובד קשה קשה בלמצוא הגדרה. ואין כזאת לדעתי, אבל תכלס - מה שעובד לך). מלבד בעיית הגיינה של הכלים בכיור :-) אתה מתפקד ? -
Edit המון שימוש במונח ילד.. תזכור לא מועט של אמא שלך.. אני חושבת שהבעיה קצת יותר מורכבת מפסיכיאטר שירשום כדור אחרי מפגש שניים.. היית בטיפול פסיכולוגי? אם אתה רוצה אבחנה ממשית זאת הכתובת.. מהמעט שחלקת, ובהתאם לעובדה שאני ממש לא מוסמכת בשום צורה לתת אבחנות פסיכולוגיות, אחלוק שלי אתה נשמע כמו מישהו שטיפלו בו כמו בילד ועדיין, ולכן מעולם לא זכית לרכוש את הכלים לדאוג לעצמך.. ויותר מזה, אתה לא בשל לזה רגשית. מה סדר היום שלך? הולך לרופא לבד? היית בזוגיות? היא מזכירה לך את אמא שלך? את האוכל שיש בבית אתה בישלת או שבישלו בשבילך?- כי יש משהו מ -
Edit
בר אני בת 18 ומאובחנת על הספקטרום האוטיסטי, אוהבת לצייר ולפתור תשבצים ותלמידה מצטיינתחבר קהילה · 30.7.2020יש קבוצות של אנשים שהם חושבים שהם על הספקטרום והם לא עוד אובחנו,מציעה לך להצטרף לאחת כזאת. -
Edit
בר אני בת 18 ומאובחנת על הספקטרום האוטיסטי, אוהבת לצייר ולפתור תשבצים ותלמידה מצטיינתחבר קהילה · 3.8.2020הספקטרום האוטיסטי הקבוצה הסגורה -
Edit תודה -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 5.8.2020יואב יקר, אני בהחלט מבינה את המצוקה שלך. לפי מה שהבנתי אתה מרגיש בפער גדול בין מה שמצופה מגילך לתפקוד נורמטיבי לבין מה שקורה איתך בפועל. הקשיים שלך הם אובייקטיביים ואינך יודע למה לשייך אותם. זה יהיה מאוד לא אחראי מצדי לתת לך אבחנות בלי בדיקה מסודרת שתכלול את כול היסטוריית החיים שלך. אין לי ספק שאתה אדם עם הרבה מאוד כוחות. בהנחה שאתה חולק קשיים שמשותפים לך ולאנשים המצויים על הרצף האוטיסטי (ויש לי כמה חברים כאלו) העובדה שהצלחת לסיים תואר ולעשות צבא עם כול הקשיים האיומים שעברת היא ווואווו אחד ענק. אין לי מילים לתאר עד כמה אני מעריכה את ה -
Edit היי יואב, אני מבינה את הצורך שלך באבחון שיתן שם למה שאתה סובל ממנו, התחושה שלך היא שמשהו לא מתפקד ולא משנה השם של זה, רוצה להציע לך להגיע לקבוצות החברתיות של לבב, יש אצלנו המון חברים שאין להם אבחון וודאי וברור אבל מרגישים שמשהו תקוע , לא מתפקד, במיוחד בצד החברתי. "לבב חברתי"- קבוצות חברתיות. השתייכות למועדון חברתי עשויה להעשיר את עולמך ולשפר את איכות חייך. ממליצה בחום על "לבב חברתי" עמותה וותיקה ומקסימה שמקיימת קבוצות חברתיות - מפגש אחת לשבוע בשעות אחה"צ-ערב , הקבוצה הינה בהנחיית מנחה מוסמך , הקבוצות הן מקום להכיר חברים חדשים ועל הדר -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 9.8.2020יואב יקר, אם אתה רוצה אשלח לך מספר טלפון של אדם שהיה בעצמו במשבר ואישפוז פסיכיאטרי והקים מקום שמשקם אנשים ומביא אותם לדרך עצמאית באופן פרטי. אני מוכנה לעשות זאת למרות שאסור לי בכול איסור לפרסם גוף או אדם אבל אולי זאת תהיה הדרך היחידה עבורך לקבל טיפול הולם ולצאת מן המצב. מה דעתך? -
Edit אתה לא היתבגרת כי לא היה לך למה להיתבגר ..זה כזה פשוט . בדרך כלל אם יש לך אישה בחיים , או טרגדיה כזו א אחרת שמאלצת אותך לצאת מאזור התמימות והנוחות שלך ..הרחק מהפטמות של אימך , רק אז אתה גדל ו" מיתבגר " .. בדרך כלל משיגים את זה עם מערכת יחסים עם מישהי או שאחד מהמישפחה מת ואז אתה צריך להוזיז תתחת שלך ולעבוד .. זאת דעה שלי לפחות . יום טוב


הי יקר, מבינה לחלוטין את הדילמה שלך. כמו דילמות אחרות בחיים אין לצערי תשובה אחת שתפתור את הבעיה אבל הנה כמה כיווני חשיבה: אולי ניתן להפוך את האזעקה לעוצמתית יותר או לחבר אותה לאפליקצייה שמייצרת רטט או אור. ניתן אולי לפנות לרופא המטפל ולשקול אולי לימים הקרובים לעשות התאמות קלות במינון או בזמן נטילת התרופה כדי להקל על התהליך. אפשרויות שאולי מורכבות יותר הן לישון אצל קרובים/משפחה שיש להם חדר שינה שהוא ממ"ד או שיכולים להעיר אותך ו/או להתקין קו נייח ולדאוג שמישהו יתקשר אלייך בעת אזעקה - דאג שהטלפון יהיה לצדך והצילצול מחריש אזניים. ראיתי ג
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואני לא מצליחה להרדם אחרי הממ"ד. ונשארת ערה עד לפנות בוקר ואז נרדמת לשעתיים.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחויואב יקר, ספר לי על מה חשבת כשהצלחת לחשוב קוהרנטית.
רחלי יקרה, אם את רוצה התייחסות למה שכתבת אז את צריכה לכתוב פוסט נפרד.... כי כרגע אני עונה לך בפוסט של יואב....
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחויואב שלום, טיפול בנוגד פסיכוזה כמו ריספרידל נועד לטפל במצבים פסיכוטיים. לכן עצירת התרופה עלולה להוביל למצב של פסיכוזה ו/או מאניה.המלצתי היא מציאת פיתרון אחר למצב הבעייתי שנוצר עם האזעקות.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואז אני כאן ולא אצל יואב? גם הלילה נשארתי ערה אחרי הטילים ועדיין לא עייפה. עד לפני המלחמה לקחתי 2 כדורים של בונדורמיין, בשביל להרדם מהר יותר לפעמים לקח לי שעות. החלטתי להפסיק כי חששתי שזה ממכר. אבל אני לוקחת מלטונין בין 3-5 סוכריות ג'לי ועדיין לא ישנה. זה מרגיש כמו זומבי?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו