Blacksun

כתבתי בעבר וזה השליך לי על המצבים גם בחיים אבל בדיעבד אני יודע שזה היה תירוץ שכיסיתי באיזו הגנה/מסיכה שנתנה לי להרגיש שאם זה ישתפר אז אני ירגיש טוב יותר. מאוד מורכב מה שאני מבין ומרגיש. מאז שאני קיים הארגשתי לבד ושונה ואז השלכתי את זה על עצמי, למרות שבפועל ידעתי בפנים שאני פשוט לא מתאים לחברה הזו ולמוסכמות ולנורמות שקבעו לנו במסלול החיים. לפי מה שכתבתי אתם בטח מתארים לעצמכם כבר דמות או אדם מסויים, מבטיח שזה ממש לא אצלי, אני מוצלח ( לפי איך שהסביבה תופסת), חברתי , כריזמתי, מהצד אני מושא לקנאה לרבים, כמה הם טועים. כבשתי הרבה פסגות עוד...

אני נטו כותב פה כדי לפרוק , גיליתי שהדרך היחידה שלי להוציא זה לכתוב וזה קרה רק בשנתיים האחרונות?‍♂️. אני כל כך אטום,חסום, ומפוצץ הגנות, שלפעמים אני ממש בודק את עצמי לאן הרגש כלפי עצמי ודברים שקורים לי וגם קיצוניים, אני פשוט קרח לגמרי, כלום לא מזיז לי ולא משנה מה קרה. כבר כמה שנים שהתעייפתי מזה ולא ידעתי מה לעשות ואיך לעשות וזה עוד יותר מתסכל, אני בן אדם מאוד מחושב,בכל דבר,כל צעד שעשיתי תמיד חיפשתי השלכות ומינוסים כי עדיין ההגנות לא נותנות לי להרפות וגם כדי לא לפגוע. כתבתי בעבר שאני בשלבי גירושין לא פשוטים בכלל, שלכל הסביבה לא משנה עוד...

היי אני בן 32 נשוי ( בשלבי גירושין מכוערים) + אחת. אני נמצא כבר בתקופה של כמעט שנה וחצי קשות מאוד, עברתי משברים ותקופות קשות, אבל הפעם זה לא נגמר. תמיד התמודדתי לבד וזה עבר בסוף אבל הפעם אין סוף והתעייפתי לגמרי. כלפי חוץ אני משדר לכולם שהכל רגיל וזה גם מעייף. תמיד הייתי החזק ותמיד עזרתי, אם זה בבית או בחוץ. יש לי אחריות כלכלית למשפחה ואני טוב וככל שעובר הזמן אני מרגיש שנשאבו ממני כל הכוחות,הפיזיים ובמיוחד הנפשיים. אני מאוד אפטי, הכל עובר לידי, וביום יום אני משחק כי אני תמיד מוקף באנשים אבל מרגיש לבד לגמרי וגם מזה התעייפתי. לא פעוד...