שיר מהמם שיצא לי לשמוע ויכול אולי לעשות לכם טוב גם ❤
לא זמן למות עכשיו - אורי כלטוב
https://www.youtube.com/watch?v=E1jw1CPwJts
זה כאילו מרגיש שאתה הולך בתוך משהו שחור סמיך שאין לך מושג לאן הוא יוביל אותך
אתה שם. וזה נשאר איתך, לא משנה לאן תלך, כי בתכלס זה בתוכך
זה משתלט, סוחף, אוכל אותך מבפנים
הכל אצלך כבר דפוק, אז אם זה ככה למה שלא תדפוק את זה כבר מכל הבחינות?
אז אתה מעשן קצת ירוק, שורף הכל ביחד
היד מלאה בדם בגלל איזה סכין שמישהו מהעולם האחר שכח שאסור להשאיר לידך, אולי זה אלוקים
העיקר שתכחיש, שתדחק את כל הכאב לאיזו פינה
יורדות לך דמעות פשוט בלי קשר לכלום סתם כי הן הצטברו ולא יצאו על מה שאתה באמת צריך לבכות עליו
לא כי זה קלישאה, כי זה חסר
❤
שולחת לך חיבוק גדול מתוקה.
פנית לעל"ם? קולמילה? מציעה בחום. חיבוק ❤️
ארבל יקרה,
נראה שממש ממש קשה ועצוב..
בתוך כל העצב אני רואה נערה מדהימה ורגישה שמשתפת ושיודעת לתאר עד כמה קשה לה.
דברי איתנו באופן אישי, יקל עלייך מעט את הכאב.
שולחת לך הרבה הרבה חיזוקים ותקווה ?
ארבל - יש משהו חריף כל כך במה שכתבת, מעורר תחושות והזדהות. אני ממש מקווה בשבילך ורוצה לחבק אותך חזק. את מדהימה.
אחחחחחחחחחחחח
מבינה כל כך
כבר יותר משנה וחודשיים אני בתוך זה, ואיכשהו מהרגע הראשון לא הייתי מוכנה לשמוע על ללכת לטיפול. כל פעם הדחקתי את זה. לא יודעת אם זה סתם בגלל שההכרות שלי עם פסיכולוגים דפוקה או שקשה לי לדבר על רגשות וכו עם אדם זר. לאחרונה יותר יצא לי לחשוב על זה לעומק, אבל עדיין הייתי רחוקה מזה.
מסתבר שההורים שלי סגרו עם מישהי בלי שידעתי. שונאת אותם. יש לי מלא מקומות שליליים לקחת את זה.
אחרי כמה דק אמרתי לעצמי שוואללה זה נתון, עכשיו אני בוחרת לאן לקחת את זה. להתעצבן על כל העולם ולהבריז מהטיפולים כל פעם, או לפחות לתת צ'אנס ורק לראות בכלל במי מדובר.
היום סי
את מקסימה ארבל ואני מחזקת אותך. את ראויה להרגיש טוב ועושה עכשיו את הצעד לכוון הזה. ( החשש לגמרי מובן וטבעי).
מאחלת לך הרבה הרבה הצלחה .... שולחת לך את ברכת הדרך ?
יופי! את בהחלט יוזמת שינוי גישה טוב ודואגת לעצמך. כל הכבוד!
אהבתי מאוד את המשפט שלך: "מה שכן אני יודעת - שאני לא רוצה שהחיים שלי יראו כמו שהם נראים עכשיו". זה אומר שאת לוקחת אחריות עליך ודואגת להשיג את מה שראוי לך - חיים טובים.
?
ארבל ?
מאוד שמחה לשמוע על הגישה שלך. זו גישה נכונה. נכון שלא את יזמת, אבל זה מהלך שיכול להוביל לשינוי לטובה. מה יש לך להפסיד?
מאחלת לך המון בהצלחה ?
טוב זה סתם כזה נושא שמטריד אותי כבר תקופה ואני אשמח לשמוע את דעתכם :)
יש לילות שממש קשה לי ברמותת ואני הורגת את עצמי מבפנים בשביל לא לחתוך, אבל תכלס, לא עדיף לחתוך וזהו? ברור שזה כאילו לא הדבר הנכון וכו אבל שאני חותכת זה באמת מרגיע אותי ברמות ומוציא ממני לפחות קצת כאב ואני מבינה את זה שזה לטווח קצר וזה אבל עדיין.. כאילו מרגיש לי שאין לזה תחליף
לפעמים מרגיש לי שהרבה יותר הגיוני שאני אפגע מייסורים פנימיים כביכול מאשר כמה חתכים על היד..
מה דעתכם?
היי מתוקה ויקרה
אני מבינה את הדחף הזה, ומצטערת שאת מרגישה ככה. לא מגיע לך לפגוע בעצמך, למה שתעשי את זה בעצם?
הרי, את כואבת כי פגעו בך נכון?
למה שתפגעי בך עוד יותר על זה שאחרים עשו לך רע? למה להחמיר את הכאב?
תחשבי רגע על מישהו שתקף מישהי צעירה, ובמקום שהמישהו הזה יכנס לכלא - מכניסים את הנתקפת לכלא. האם זה נשמע לך הגיוני?
כשכואב לך, כדאי למצוא את המקום לשחרר את זה. השחרור, לא צריך להתבטא בהרסנות עצמית ופנימית, אלא בחמלה, הכלה, אהבה, שיתוף.
תמשיכי לכתוב כאן בפורום, תפני לערוצי התמיכה השונים, תלכי לטיפול תומך אם עוד לא הלכת, תכירי חברים, תעשי ת
היי ארבל
אני מכירה את ההרגשה הקשה הזאת בלילה, והבדידות שמגיעים אליה.
קשה ללכת לישון בלי לפרוק את כל הכאב הזה לפני, ואיך אפשר לפרוק את זה בלי לפגוע באחרים או בעצמך
לפעמים עוזר לי לכתוב את המחשבות והתחושות שלי ברגעים הקשים האלה.
גם להוציא את המחשבות הכואבות שלך על הכתב יכול לתת להן איזשהו ביטוי מוחשי בלי שתפגעי בעצמך.
גם לקרוא ספר, ספר לפעמים יכול לעזור להרגיש פחות לבד.
לדבר עם מישהו קרוב או עם סתם מישהו אקראי באינטרנט.. כל דבר שיסיח את דעתך עד שתוכלי ללכת לישון
מוזמנת לדבר גם איתי :)
לילה טוב בינתיים
ספר - הדבר העתיק הזה שקוראים בו ונכנסים לעולם אחר. אסקפיזם אולטימטיבי. כן,כן זה קשהלהתחיל ולמי יש בכלל זמן לספר והרי אנחנו בעידן של קליקים וריכוז של חצי דקה - למי בכלל יש זמן לספר. רק המחשבה עושה אותי עייף ... ובכל זאת כמה המלצות
הכאב הזה שלא משחרר
הכאב הזה שהולך וגובר
הכל ממשיך - הכל עוצר
רק לברוח לעולם האחר
כי הכל בדוי, קרוע
כל דבר שבור ומתעתע
ואיך כל התחושות האלה שעוברות בפנים
קשה מידי להסביר במילים
הסברת נפלא, מבפנים, מכאיב, קורע.
לאחרונה שיתפתי כאן שיר חדש של עברי לידר ״מפת הכאב״.
הנה המילים שלו:
פותח לאט את מפת הכאב
מסמן את השביל אל מה קרה
הדרך אל תוך החדרים של הלב
מפותלת מאוד וכל כך ארוכה
כתבתי לך שיר
שיהיה לך סימן
לפיד להאיר את הדרך אליי
ובלילה ההוא התרחקתי כל כך
אל מעבר לזמן
בעיר שמתחת למים
יש מקום להיות תמיד מי שאתה
אמרתי לך ככה זה טוב לי בינתיים
יומיים שלמים להיות במיטה
ראיתי סדרה על אחד שנוסע
מגלה מקומות חדשים בעולם
בכלל בלי לזוז
עצמתי עיניים
לגלות אותי שם
פותח לאט את מפת הכאב
נקודות, נקודות רסיסי התשוקה
סימנים של הגוף שהזנחתי בינתיים
צפים בחלו
https://youtu.be/uSqdeSu6AF0
?
ארבל יקרה
לפעמים הכאב משתחרר קצת שהוא מועבר דרך המילים והופך לשיר. ואת ממש מצליחה לתרגם תחושות כל כך קשות למילים.
המשיכי לכתוב ארבל יקרה ואני תקווה שתחושי הקלה.
שולחת לך הרבה הרבה תקווה
שוב הוצאתי איזו מילה,
וישר דיווח להנהלה.
ושוב עוד לילה שהכל שחור,
שום טיפה של אור.
הריק הזה בלב קורע,
מה יהיה, מי יודע?
זה חוזר וכולם מנסים לקרוא מה באלי,
מי מספר להם שזה לא נורמאלי?
היי ארבל וברוכה הבאה לפורום ?
נשמע לי שעצוב לך. מצטערת שככה מרגיש לך.
מקווה שמחר יהיה לך יום יותר טוב ?
ברוכה הבאה לפורום ארבל,
כאשר ריק בלב - כאן זה המקום לשתף ולפרוק. מוזמנת לכתוב עוד.
מאחלת לך לילה רגוע ושקט
יא איזה כתיבה יפה!
אני מאמין שאם תתאמצי קצת יותר תמצאי אזושהי נקודה קטנטנה של אור בתוך החושך, כי בתוך השם שלך יש אור שמבולבל שם, אר-בל פרושו אור מבולבל, תחפשי אותו את תמצאי פשוט תעשי סדר בבילבולים ואז יתגלה האור,
אני מברך אותך על הצטרפותך לקהילתינו, ומאחל לך את כל הטוב והאור שבעולם.....
"אבי החמוד"
ולמה שלא נשים אותו בפורמט ידידותי משהו ? ואכן זה שיר מתוק
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו