היום סוף סוף יצרתי קשר עם חבר קצין שלא עונה לי מתחילת המלחמה, אני יודעת שהוא קצין ושהוא ביחידה מסווגת ושעכשיו יותר מתמיד אין זמן כמעט לשיחות אולי רק לאמא אבא סבא סבתא, אבל אני סתם עוד חברה מהגדוד הקודם אז לא התרגשתי. חוץ מזה שמאוד התרגשתי כי הצד החרדתי שלי כבר חשב שהוא לא איתנו ואני בטוחה שהמון פה יקירו את התחושה שירדה אבן מהלב רק מהרגע שקלטתי שהשיחה התחילה. אז ב׳ בסדר וחי ונושם והזכרתי לו כמה פעמים לפני שהוא היה צריך לנתק את השיחה לשמור על עצמו וגם הוא על הדרך הזכיר לי לנשום קצת, אז אני גם רוצה להזכיר למי שבמקרה חיי את השעות שינה שלי
עוד שבוע עבר ויחד איתו עוד לילה שאני לוקחת קצת רסקיו לפני שאני נכנסת למיטה בחושך והמחשבות מתחילות ולא עוצרות. עוד לילה שהמטוסים הכל כך רועשים עוברים מעל הראש עשרות פעמים בשעה. עוד לילה שכל מכונית שאני שומעת מהחלון אני תוהה אם משם יצאו האנשים שיחטפו אותי. עוד לילה שכל בן אדם שמספיק אמיץ ללכת בשעות האלה בלילה אני מנסה לשמוע מה הוא אומר ואם זה גבר או אישה. עוד לילה שאני תוהה אם אני אקום מחר בבוקר, ואם כן אז לאיזה בן משפחה או חבר שנהרג? הדבר הבטוח שאני יודעת זה שזה יהיה ככה לתקופה, גם אם מחר יגידו זהו נגמר כל החטופים חזרו וחמאס כבר אינם,
היום בפעם הראשונה בחיי הלכתי לטיפול פסיכולוגי. לא יודעת איך להרגיש לגבי זה. מצד אחד אני יודעת שאני לא אדבר על מה שעובר עליי עד הסוף עם המשפחה והחברים, מצד שני התנגדתי ללכת לטיפול שנים כי לי אישית זה נתן תחושה של חולשה שאני לא יכולה להתמודד לבד עם הבעיות שלי. אני בן אדם מאוד עקשן ומאוד חזק נפשית, אבל במיוחד עכשיו אני לא מסוגלת יותר להיות חזקה. מקווה שמה שזה לא יהיה שיצא מהטיפול יעבוד ושאולי אחזור לעצמי של לפני עשור רק קצת פחות תמימה, אבל שמחה ובשלווה נפשית כלשהי.
אהלן, חדשה בפורום הזה וקשה לי לבקש עזרה אז חשבתי לנסות למה לא.. אני ישנה מיום שבת בערך 7 שעות סה״כ, הוריי ואחי הקטן תקועים בחו״ל ומצאו טיסה רק לרביעי בלילה ככה שיוצא שכבר שבועיים הם לא נמצאים זה רק אני ואחותי הגדולה אבל כמו שציינתי קשה לי לבקש עזרה במיוחד מבני משפחה.. אני בוכה כל הלילה ואני מפחדת כל כך. מפחדת על חברים ומשפחה שעדיין בצבא, מפחדת בכללי על המדינה שלנו וגם מפחדת על עצמי כי אני מכניסה את עצמי לסרטים שבלילה אם אני ארדם אני כבר לא אקום.
זהו בערך, מאחלת לכולנו ימים שקטים יותר ושכולנו ניהיה בריאים ושלמים ❤
שלום לך נוגה
אין ספק שהדאגה היום היא נחלת כולנו, ברור ומובן במצב הקשה שבו אנחנו נמצאים. וטוב שהצלחת לדבר עם הקצין שדאגת לו. אמרת לו את הדברים הנמכונים בשיחה שהיתה ביניכם. אין לי ספק שהרגשת הקלה, והלוואי ויהיו לך ( ולכולם) עוד סיבות ומצבים שנרגיש הקלה.
שמרי על עצמך
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו