מותשת עייפה
כולם מאמינים להצגה
חושבים שהכל בסדר
בזמן שהכל מתפרק
בזמן שהכל שורף
עמדי זקוף, עיניים פקוחות,
נותר להחזיק עוד שלושה סיבובים לפחות.
אל תיכנעי, נו, לכל הרוחות
מותשת עייפה
כולם מאמינים להצגה
חושבים שהכל בסדר
בזמן שהכל מתפרק
בזמן שהכל שורף
עמדי זקוף, עיניים פקוחות,
נותר להחזיק עוד שלושה סיבובים לפחות.
אל תיכנעי, נו, לכל הרוחות
עוד יום הגיע
חצי מתפקדת
חצי מתה מבפנים
הכל שבור ומתקלף
והחושך גדול
החיים ממשיכים
ואת את עדיין ילדה
חיבוק ❤️
והמחשבות רצות
והכל בבלאגן
ואין אוויר בריאות
והגוף כבר מותש
ואת עדיין מנסה
להשאיר את הראש מחוץ למים
וזהו יום חג
ובפנים עצב חד
עוד יום מבחינתך
והם רוצים שתשמחי
שתחיי תחיים
אבל בתוכך יש אבן
ואין תרופה לאבן בנפש לזה אי אפשר לעשות הפלה
והחושך גדול
והשמש פשוט לא נכנסת
ועוד יום מתחלף לו
והכל כבר כבה בתוכך
והצרחה גדולה
והשקט שנשאר
מרוקן אותך לגמרי
והגיע לו עוד לילה
והרגשות מתעוררים
והגוף מותש
והכל כואב
ואת תקומי בבוקר ותחייכי
ותתפקדי
כאילו כלום לא קרה
כאילו הכל בסדר
אבל
את עדיין שם
צורחת
אבל אין מי שישמע
כי לאף אחד זה לא מפריע
ולאף אחד לא באמת אכפת
לי אכפת
את אחת ויחידה עם כתיבה מפעימה. תודה על השיתוף והצרחה השקטה, שנכנסת ישר ללב.
מקווה שתצאי לחירות, ללילות רגועים וחיוכים פנימיים.
והפחדים גדולים
גדולים עלי
והכל מסתובב
והרצפה רועדת
וכלום לא יציב
והרוחות חזקות
והלב נשבר
ועולם כבר לא יהיה אותו דבר
כי אני כבר לא אותו דבר
והכל מתפורר
והתקרה עוד שניה נופלת
ואת תקועה
עוד שם
בדבר הזה שלא נותן לך מנוח
שלא נותן לך לשכוח
כל יום כל היום
שעדיין משאיר אותך קצת עצובה וכואבת
ואת עוד מחכה שמשהו ישתנה
שמשהו יצליח
ושוב מגיע עוד סיום של יום
יקרה,
השיר שלך עוצמתי, יש בו את מה שנשאר ויש בו גם תנועה,
יש בו את מה שהיה ועבר, ואת מה שעכשיו והיום.
ועצם הידיעה והיכולת לתאר במילים את החיבור הזה אומרת שמשהו מתקדם.
"ושוב מגיע עוד סיום של יום" וזה משאיר ציפייה ותקווה ליום הבא
אני שולחת לך הרבה תקווה וגאה בך מאוד מאוד
כמה כאב את מחזיקה מאחורי החיוך
עוד לילה קשה
עוד יום מתיש
הגוף שבור
והנפש בוכה
אבל את חזקה מהכל
את מכילה את הכל
והדבר היחיד שאת עושה הוא לחייך בבישנות
זה מה שהרגילו אותך השנים
הלוואי ויכולת לשנות משהו
אבל הסיפור כבר נכתב
ועכשיו נשאר לך רק את כל החיים להתמודד
את יכולה לשנות.תמיד יש אפשרות. אם אנחנו חוסמים אותה במחשבה אז לא נצליח, אבל סוף מעשה בד"כ במחשבה תחילה.
המחשבה סוללת לנו את הדרך. לא סתם אומרים מחשבה יוצרת מציאות. תחשבי על זה ?
והינה בא עוד בוקר
והנפש שבורה
והגוף מותש
והכל כואב
ואין לאן לצעוק
מצטערת שככה מרגיש לך.... שוב....
אולי ללכת למקום פרטי ולצעוק שם חזק?
למשל בתוך הרכב, או בחוף הים? מקום שתרגישי חופשי פשוט לצעוק ולהוציא החוצה? ?️?
והינה הגיע שוב הבוקר
אחרי לילה מסוייט
הכוחות אוזלים
ואני שם עוד מנסה לנשום
מעל המים
הכל מרגיש ריק וכואב
האוויר בקושי מספיק
לעזעזל כמה כאב את מחזיקה
?
כשהכל מתפרק
שהכי חשוך בעולם
אולי כל מה שאני צריכה זה לשמוע אותם אומרים סליחה,סליחה שלא שמרנו עליך שהיית צריכה..
איזו כתיבה יפה
את נוגעת בלב ?
כל כך נכון
וואיי ריגשת אותי
צמרמורת
הכתיבה שלך עוצמתית ומרגשת. דרך הכתיבה שלך אני מרגישה את המסע של הבדידות החושך שנראה שאין מוצא ואת לוקחת המון על עצמך תחושות קשות שליווי אותך כתוצאה מהפגיעה וזה הכי לגיטמי וטבעי וכדי שתצליחי להתקדם את רוצה שיקחו אחריות שיראו לך שעכשיו שומרים עלייך ואיתך בכל מצב ?אני שולחת לך חיבוק גדול ואת לא לבד בכאב הזה אני איתך❤
ומה אחרי שלושת הסיבובים ?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו