justme

אני מאובחנת מזה 21 שנה עם דיכאון ולפני שנתיים קיבלתי אבחנה של מניה דיפרסיה והפרעת חרדה. החודש השתתפתי בסדנת מהות של חברת הומניקישיין. מטרת הסדנה לשפר את איכות החיים של המשתתפים באמצעות כלים מעולם הקוצ'ינג ולמידה חוויתית. במהלך הסדנה חוויתי לחץ נפשי רב בעקבות התנסויות חוויתיות שגובלות בטרור פסיכולוגי, הגעתי למצב של חוסר שינה קיצוני והתפרצה אצלי אפיזודה מאנית. מתוך ניסיון אישי והידע שיש לי בתור פסיכולוגית וכאישה שמתמודדת 21 שנה עם דיכאון וחרדה, רוצה לפרסם אזהרה, לא מומלץ לאנשים עם בעיות פסיכיאטריות. שומר נפשו ירחק. באהבה.

אז עברתי עם הבעל ושני הילדים לארה"ב לפני 4 חודשים. בתקופה שהחלטתי על זה הייתי במניה קלה והייתי בטוחה שאסתדר. כבר 4 חודשים שאני שוקעת יותר ויותר לתוך הדיכאון. מלקה את עצמי כל הזמן על הכל. הבית מלוכלך מבולגן אני אמא לא טובה לא מצליחה לפרוק ארגזים לעשות דברים בשביל לקדם את עצמי. הכל נראה שחור ואין לי את הכתף החמה של המשפחה והחברים. לבכות להם בטלפון ולהדאיג אותם אני משתדלת שלא. התחלתי טיפול cbt שמתמקד בעשייה. אבל אין לי מקום לשפוך את כל הכאב שיש בתוכי. אז אולי כאן אצליח, לפחות להוציא את זה החוצה. אני מרגישה אבודה, בודדה, מבולבלת, מוצפת חרעוד...

אני סובלת מדיכאון כבר 15 שנה. למרות שהחיים שלי טובים מכל הבחינות (משפחה, זוגיות, עבודה, חברים) אחת לכמה חודשים יש לי תקופה שחורה של חוסר אנרגיות, מחשבות שליליות, תחושות של ייאוש, חוסר אונים, חוסר ערך. פעם חשבתי שבשלב מסויים זה לא יחזור, עכשיו אני מבינה שזה חלק מהחיים שלי. אני מנסה להגיד לעצמי שזה תקופה וזה עובר...