עלילות ADHD בקונצרט
<p>מה עובר על מופרע קשב וריכוז המוצא עצמו בקונצרט. לא, לא קונצרט רוק. קונצרט ישיבה, קלאסי, מעונב למשעי, באולם מכובד, עם תזמורת מכובדת המנגנת יצירות ארוכות ומכובדות של מלחינים מכובדים..</p>
הולכת מתיישבת בשורה 25.
– הי דווקא אחלה מיקום.
רגע, פה אני אמורה לשבת? עוברת לשורה 21.
– הא. גם טוב. אוקי. נחכה שיתחילו
(כעבור 2 דקות)
נו?? שיתחילו!
בברלין זה לא היה קורה! רק בארץ לא מדייקים!
או. התחילו. יופי.
משנה תנוחה.
עשר דקות ראשונות, לערך, חולפות בנעימים רק שאז..
נו. מה זה כל המשתעלים האלה עכשיו? איך לא בא לי לחלות. למה הם באים לקונצרט חולים? הם לא מבינים שלא כולם ששים לחלוק איתם מיקרובים?
הי! ההיא מאחורה שוב מקרקשת עם העטיפה של סוכריית המנטה שלה.
ולא מפסיקה.
אני משנה תנוחה.
אני אתן לה סיבוב ומבט?
לא. נוותר. בטח היא תפסיק תיכף.
לא הפסיקה.
סיבוב ומבט.
לא ראתה אותי.
בעלה כן.
דחף לה מרפק.
יופי. המסר הועבר.
כן טוב הנה קונצרט – ואני.
רגע, שיט לא עשיתי קניות. נשאר לחם? מעניין אם נשאר לחם.
אם לא נשאר לחם אולי אני אאפה משהו כשנחזור?
רחמנינוב עכשיו.
הי! מתופפת חדשה במחלקת כלי ההקשה מאחורה.מעניין אם היא עושה גם משולש.
למה לנגן הימני יש גוון מכנסיים שונה משל כל האחרים והאם העירו לו על זה? איפה האחידות פה? בברלין זה לא היה קורה.
משנה תנוחה.
יואו רחמנינוב הזה כתב יצירות ארוכות שיהיה בריא.
עוד פעם המשתעל הסדרתי משמאל. נו מה יהיה. תיכף הוא משתעל פה כליה החוצה, בחיי.
אולי אפשר להנדס פעם סימפוניה לשיעול. יש פה ככ הרבה מכחכחים ברה מינור. בטוח אפשר לייצר משהו. ועכשיו רק הבנות! ורק הבנים! רק שיעול יבש! רק שיעול לח! כולם ביחד. פזמון: אבולה!
הפסנתרן הזה ממש גיבן. מעניין אם כשהוא יקום בסוף היצירה הוא ימשיך ללכת כפוף ככה או יצליח להתיישר. וגם מעניין מתי זה ייגמר. ואם מוכר הבייגעלה הזקן יהיה בחוץ.
החלק הכי כיף בקונצרט זה הבייגלה החם בסוף בחוץ.
שניים בעשר.
לפעמים "שלוש בעשר" תלוי על מי ומתי נופלים ואם הוא פוחד שהוא ייתקע עם הסחורה.
פייר? מי צריך את הפחמימות הריקות האלה? ועוד עם ככ הרבה מלח! אבל זה ככ טעים!
טוב. רחמנינוב נמשך.
הי! אני מזהה את הקטע הזה הוא מופיע ב.. … ב… שיט נו מאיפה זה מוכר לי?
אה! כן! סימפלו את זה בשיר ראפ כלשהו ברקע. איזה שיר זה היה.. מאיפה אני מכירה אותו. ..
אה בעצם רקדתי על השיר הזה פעם באוניברסיטה. בוא נראה אם אני זוכרת את הצעדים זה היה ריקוד שורות…טראח. נתקעתי ברגל של זה שלידי. אופס.
מחליפה תנוחה.
טוב באמת הייתי ילדה טובה וכיביתי את הסלולרי כמו שבקשו אבל קצת מדגדג לי.
אולי אני אפתח אותו בכל זאת במצב שקט? רק לא לפספס כלום?
אבל אז האור יפריע לאלו שלידי ומאחורי.
אז לא? אבל אולי משהו קורה? והבייביסיטר? והילדים? ומשהו בחדשות אולי? המממ
לא! אני יכולה בלי חיבור ליקום לשעתיים ולא יקרה כלום.
יש! עכשיו צ'ייקובסקי. מעולה. גדלתי עליו. "מפצח האגוזים".
בא לי אגוזים! קשיו. זה מה שמתחשק לי עכשיו. קשיו. טוב לא הייתי אומרת לא לפקאן, בינינו.
ערמונים זה נחשב אגוז?
הי ההוא זייף~! איזה קטע. ואיזה חתיך המנצח! את מי הוא מזכיר לי נו..
אה! ג'סי מ"שובר שורות"! חייבת לשתף את בן הזוג.
יש! הוא מסכים איתי ומתפקע מצחוק.
אופס. ההיא מאחורה עשתה לי פרצוף.
איפה הטלפון שלי?
אה, בתיק. אסור. נכון.
משנה תנוחה.
טוב די זה נורא ארוך, ויש לי פיפי והבייביסיטר מחכה וממש מאוחר ו..אני יוצאת.
רגע, איפה חניתי?
-
22 תגובות
