שום דבר לא מושלם.
זה לא שהחיים מדהימים והחיוך לא יורד מהפרצוף.
אבל אין דבר כזה… גם אצל האדם הבריא ביותר והשמח ביותר.

העובדה שאני מרגישה חייה סוף סוף, מספקת אותי כרגע. פתאום יש דברים שאני עושה שכבר לא מלחיצים אותי.
אני מרגישה שיצאתי מהחושך אל האור. מהמרתף החשוך המדכא אל מקום חדש שמלא צבעים.
מהבידוד הנוראי שעברתי, אל חיים חדשים שמלאים באנשים.
אבל יש רגעים שאני תופסת את עצמי ופתאום קולטת כמה השתנתי.
ואני מנסה לשים לב, וזה מהדברים הכי קטנים-
פתאום לנסוע באוטובוס זה לא נורא. פתאום לשבת לבד על הבר כי התעייפתי מלרקוד זה לא מלחיץ.
מסתכלת לאנש