די, לא יכולה יותר להרגיש את המועקה הזו שמכרסמת לי את הנשמה….
מתעוררת עם תחושה כבדה של כאב שאני כבר לא יכולה לשאת!!! סתם, בלי שום טריגר, פשוט מתעוררת כך.
הגרון חנוק, הגוף זז לאט,
הבדידות אוכלת אותי מבפנים, המחשבות רצות ומציפות את העצב, העלבון, הכעס, הפגיעות.. לא מצליחה לעצור אותן.
מתרסקת בלי שליטה.
הצורך שמישהו יציל אותי מהמקום הזה גובר ובא לי רק לצרוח…
נלחמת בזה, רוצה כל כך לשנות, עושה דברים שעבדו לי פעם:
שמתי מוזיקה,
נכנסתי להתקלח,
אומרת לעצמי שהיום יהיה יום טוב!
וכלום… המאבק הזה עם עצמי להרגיש טוב ולחשוב חיובי רק מגביר את הלחץ ואת ק