פעם שלישית שאני בתוך קשר שאני לא רוצה להיות בו ולא יוצאת. לא הגיוני הא? לא נתפס. איך זה הגיוני? הרי בנאדם " נורמלי" נמצא איפה שהוא רוצה להיות ולא נמצא כשהוא לא רוצה. ואני שם, והראש כל היום כל רגע כל שניה לא מרפה . זה התחיל שונה, התחיל די טוב אבל מהר מאד זה הגיע, הספקות הפחדים הנחיתות השנאה העצמית הטראומות הכל התערבב ואני לא יודעת, זה חוסר רצון או שזה פחד או חוסר מסוגלות מה זה? ואז התופעות, שאני מכירה ככ טוב, מאבדת את החיות ( שגם ככה היא לא להיט) עצובה, כועסת על עצמי, מענישה את עצמי, מכריחה את עצמי להיות שם, כולל סקס ( למרות שבניגוד