אחיות שלי צחקו עלי עוד מלפני שנים שמתאים לי להיות חלק מכת כלשהיא (כמו נגיד גואל רצון)

והרבה פעמים גם חשבתי לעצמי כמה כיף זה יכול להיות- שיש דמות חזקה שאני יכולה לבטוח בה, שהיא גורמת לצרות, לפחדים ולבעיות הרפואיות שלי להעלם, שהיא גורמת לי להאמין בתכלית, שיש לי משמעות ואני עושה את הדבר הנכון. מה אכפאת לי לסבול אם אני לא מרגישה סובלת, אם יש לי שטיפת מוח שאני שמחה והכל יפה וקסום?

לפעמים אני מפנטזת על המקום הזה. ממש כמו שאני מפנטזת על למצוא עבודה או זוגיות שיהיה לי טוב בה.

ואז ראיתי את הסדרה של רמה בורשטיין 'ריקוד האש' על נערה עם דיכאון וח