יאנה2001

הייתי אצל פסיכיאטר חדש שאני לא מכירה. הוא הוציא לי מרשם לכדור בשם "פאקסט", כרגע אני לוקחת ברינטליקס. הוא אמר לי לא להחליף בהדרגתיות בין הכדורים אלא מחר ישר לקחת את הכדור החדש וזה נראה לי ממש מוזר, מהפסיכיאטרית ילדים שהייתי אצלה ולרופאה שפגשתי לפני חצי שנה כולן אמרו לי להחליף כדורים בהדרגה.. אני לא יודעת למי להאמין או מה לעשות הרופא החדש אומר שבגלל שזה מאותה משפחה אז לא צריך להחליף בהדרגה.. מישהו יכול לעזור לי ?

שלום, אני זקוקה לייעוץ, אני נמצאת כרגע אצל פסיכיאטרית שלדעתי היא לא מתאימה לי.. אני מפחדת "לקפץ" בין רופא לרופא ורציתי לשמוע את העצות שלכם אם יש פסיכיאטר שאתם מכירים וממליצים עליו מקופת חולים מאוחדת. וגם שמקבל דרך שיחות ווידאו כי להגיע למרפאה זה ממה סיפור גדול בשבילי. תודה על עזרתכם

היי אז לא מזמן היה לי יום הולדת 19.. הייתי מבואסת כמו שלא הייתי מבואסת בחיים.. התחלתי לבכות שאני לא רוצה להתבגר כי החיים עוברים לי מהר מידיי. אני לא מצליחה לעמוד בקצב. אני מנסה להיכנס לחיי המבוגרים, לעבודה להתפרנס אבל עקב המצב אין לי אפשרות, גם נפשית וגם הקורונה. לאט לאט אני נרגעת אבל אני בבעיה. אני חייבת מקום להתפרנס ממנו. אם יש מישהו שמכיר דרך להתפרנס טוב מהבית אני מאוד אשמח. אני צריכה לשלם עבור הכדורים שמוציאים לי ואני לא מסתדרת..

הייתה לי חצי שנה מהממת, התחלתי שירות לאומי, הייתי מאושרת כי התחלתי דרך חדשה והמצב שלי היה ממש בעננים. אבל אחרי חודש אולי התחלתי לחוש ירידה במצב שלי, לא הצלחתי להגיע למקום השירות שלי, רציתי כל הזמן לברוח הביתה, וככה זה היה מדרדר עד למצב שלי עכשיו, שאני לא מצליחה לצאת מהבניין שאני גרה בו. החליפו לי כדורים מציפרלקס 40 מ"ג לכדור בשם ונלה 37.5 מ"ג. ואני בטוחה ב90% שזה מה שגרם לי לסבל לאחרונה. היו לי תופעות לוואי קשות, שזה סחרחורות, חוסר תאבון, איבוד שיווי משקל ועוד ועוד. אני כל הזמן מנסה לצאת מהבית וכשאני יוצאת אני בורחת חזרה פנימה. אנעוד...

סוף סוף אני יכולה להגיד שהחיים שלי השתנו אני מרגישה מאושרת סוף סוף אני במשך החודש האחרון לא סובלת מהתקפי חרדה אולי רק בקטנה מצאתי עבודה שמעסיקה אותי ואני יכולה להגיד שאני בדרך להבריא

היי.. הפעם אני לא רוצה לדבר על הבעיה שלי..אלא משהו שאליו היא גרמה. אני מרגישה ממש בודדה, אין לי עם מי לדבר, עם מי לצחוק וסתם להנות. בגלל שאני לא מסוגלת לצאת למסיבות וקניונים אנשים התחילו ממש להתרחק ממני, הפסיקו לדבר איתי, וזה לא רק בגלל החרדה והשיכון. אנשים עדיין שופטם אותי על המראה החצוני שלי, אני לא מושלמת, לא רזה בלונדינית עם עיניים כחולות, אני ממש מלאה עם שיער קצר.. ואנשים לא מקבלים אותי כמו שאני . אני ילדה חברותית, עוזרת,אכפתית, אבל לאף אחד לא אכפת מזה. הם רוצים להיות עם אנשים יפים. אז זה אומר שאני לא אחת כזאת. . סוף סוף לעוד...

היי לא כתבתי פה הרבה מאוד זמן . היה לי ממש שיפור במצב, חזרתי ללמוד בבית הספר, אני יוצאת מהבית (לא תמיד..כשיש אירועים אני נמנעת). בזמן האחרון, בשבוע הזה אני מרגישה סוג של ירידה.. אני כן יוצאת לבית ספר אבל אני תמיד מרגישה שיש איזה משהו, איזו שהיא חרדה שעוקבת אחרי ואני לא מצליחה להתחמק ממנה. אני תמיד מרגישה שהיא מחכה לרגע הנכון ואז היא תוקפת אותי, אין לי איך להסביר את זה במילים זה כאילו אני בסיוט שהולך ומתמשך ולא נגמר עד שביקשה הזאת תופסת אותי ואז מתחיל סיבוב חדש. אני לוקחת ציפרלקס 40 מ"ג וכדורי הרגעה טבעיים (רגיעון,נרבן), אני מרגישעוד...

אני תלמידה בכיתה י"ב וההתחלה של השנה לא הלכה כמו שרציתי .. תכננתי לפתוח דף חדש לחיים שלי ולנסות ולהתאמץ ללמוד כמו שצריך בשנה האחרונה שלי בבית הספר אבל זה לא הלך כל-כך טוב .. זה רק השבוע הראשון ללימודים ואני בנתיים לומדת מהבית. היום בשעה 12:00 הייתה ישיבה באגף החינוך והם הודיעו שאם המצב לא ישתפר כנראה עד החגים אז הם יתערבו ויאשפזו אותי בכפייה . הם אמרו שאני כן צריכה סביבה טיפולית או בנס ציונה אישפוז מלא או בבת ים אישפוז יום אבל אני לא ממש בטוחה איך זה ייסתדר כי אני פעם הייתי בבית חולים ואני מפחדת ממקומות כאלה. יש לי עליות וירידותעוד...

היי בתקופה האחרונה הרגשתי קצת עליות וירידות במצב התחלתי לצאת סוף סוף מהבית אבל לא למקום רחוק כי בכל זאת יש לי גבול שאני עדיין לא מצליחה לעבור הפסיכיאטרית הציעה לי ללכת לאישפוז בבית חולים פסיכיאטרי בנס ציונה יש כאן מישהו שהיה או שנמצא שם שיכול לספר לי על המקום הזה ? קראתי באינטרנט על המקום הזה ואמרו שזה ביזיון ושמתעללים בפציינטים ואני כבר לא רוצה להישאר שם יש לי פגישה ביום ראשון ואם זה נכון כל מה שאומרים אז אני לא אלך

אם אני לוקחת ציפרלקס 20 מג וקסאנקס 0.5 מג איזה נשכח כאבים מותר לי לקחת? בדקתי באינטרנט ולא מצאתי כלום. במקרה נחתכתי באצבע עד הבשר ובלילות אני לא נרדמת מרוב כאבים

שלום לפני כמעט שבועיים הייתי אצל הפסיכיאטרית והיא נתנה לי את הכדור seroxat הוא לא משפיע בכלל ואני נמצאת במצב כזה שאני לא מסוגלת לצאת מהבית ושגם בבית אני לא מרגישה בנוח אני שוקלת לסיים את חיי אני כבר לא יכולה לחיות עם זה זה גובר עלי היום יש לי פגישה אצל הפיכיאטרית ואני לא מסוגלת אין לי את הכוחות ללכת

היי אני נערה בת 16 עוד חודש 17 אני כבר כמעט 3 שנים סובלת מחרדה התקפית , אגורופוביה וחרדה חברתית . במצב שלי לפעמים יש עליות וירידות אבל בזמן האחרון אני מגיעה למצב שאני מפחדת לצאת הבית בין אם זה לבית ספר , אימון או סתם לבקר את סבא וסבתא . ממש קשה לי לחיות עם זה אומרים לי שזה קשור להורמונים של גיל ההתבגרות אבל אני לא חושבת שאצליח לעבור את זה אני חותכת ורידים לא ברמה קשה אבל כן שירד דם כי זה מרגיע אותי אני אומרת להורים שנשרטתי או נפלתי על קוץ כדי שלא ידעו וגם התקופה הזאת מבחינת לימודים היא קשה יש הרבה בגרויות (כיתה יא) התחלתי עם עוד...