מי כאן יכול להבין אותי? ולייעץ משהו אולי?
אני מתמודדת עם דכאון, בין היתר. לפעמים מצליחה לתפקד (שזה אומר, להתקלח, להחליף בגדים, לבשל..) אבל יש ימים נורא קשים. ימים עם מחשבות נוראיות, תחושת בדידות, ריקנות, חוסר עניין בשום דבר. הרגעים האלה נראים כמו נצח, כי כשאת בכאב הזה, את לא רואה שום דבר חיובי, אין תקווה, אין יכולת להרגיע את עצמך ולומר " יהיה טוב, יעבור" הרגעים האלה יכולים להמשך אצלי במקרה הכי טוב, חצי יום. במקרה הפחות טוב, גם 3 ימים שבהם אני מתכנסת לתוך עצמי, כמעט ולא שותה ולא אוכלת. קמה מהמיטה לעשות צרכים וחוזרת למיטה. המיטה הזו שאנ
