M Edit התמודדות עם דכאון מי כאן יכול להבין אותי? ולייעץ משהו אולי? אני מתמודדת עם דכאון, בין היתר. לפעמים מצליחה לתפקד (שזה אומר, להתקלח, להחליף בגדים, לבשל..) אבל יש ימים נורא קשים. ימים עם מחשבות נוראיות, תחושת בדידות, ריקנות, חוסר עניין בשום דבר. הרגעים האלה נראים כמו נצח, כי כשאת בכאב הזה, את לא רואה שום דבר חיובי, אין תקווה, אין יכולת להרגיע את עצמך ולומר " יהיה טוב, יעבור" הרגעים האלה יכולים להמשך אצלי במקרה הכי טוב, חצי יום. במקרה הפחות טוב, גם 3 ימים שבהם אני מתכנסת לתוך עצמי, כמעט ולא שותה ולא אוכלת. קמה מהמיטה לעשות צרכים וחוזרת למיטה. המיטה הזו שאעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 15 תגובות התמודדות עם דכאון <p>מי כאן יכול להבין אותי? ולייעץ משהו אולי? </p> <p>אני מתמודדת עם דכאון, בין היתר. לפעמים מצליחה לתפקד (שזה אומר, להתקלח, להחליף בגדים, לבשל..) אבל יש ימים נורא קשים. ימים עם מחשבות נוראיות, תחושת בדידות, ריקנות, חוסר עניין בשום דבר. הרגעים האלה נראים כמו נצח, כי כשאת בכאב הזה, את לא רואה שום דבר חיובי, אין תקווה, אין יכולת להרגיע את עצמך ולומר " יהיה טוב, יעבור" הרגעים האלה יכולים להמשך אצלי במקרה הכי טוב, חצי יום. במקרה הפחות טוב, גם 3 ימים שבהם אני מתכנסת לתוך עצמי, כמעט ולא שותה ולא אוכלת. קמה מהמיטה לעשות צרכים וחוזרת למיטה. המיטה הזו שאני שוקעת לתוכה שלא בא לי לצאת ממנה, אבל גם שונאת אותה, שונאת להיות בתוכה ולסבול. אחרים פשוט לא מבינים מה קורה לך באותם רגעים. הם לא מבינים שאת עוברת יסורים קשים כל כך שאת מתחילה להשתגע, להתחרפן. את מדברת עם עצמך, מנהלת שיחה עם האנשים שאת כועסת עליהם, עונה לעצמך כאילו במקומם, והתשובות איכשהו תמיד גרועות יותר מהמציאות. את שקועה בבור, בור כל כך עמוק וחשוך, לא מצליחה לראות שום פתרון וזה מכניס אותך לעוד יותר כאב, כאב על כאב על כאב וזה מתעצם, ובא לך לצרוח שישמעו אותך בקצה השני של כדור הארץ.</p> <p>אז תגידו, מי מזדהה? באיזו תדירות זה קורה לכם, אם בכלל? ואיך מתאוששים? אני אישית חווה אשמה גדולה מול הסובבים אותי ויחד עם זאת חסרת אונים מול המצב. </p> <p> </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה