---

כשאני נורמלית, אני נורמלית. 

כשאני לא נורמלית, אני לא נורמלית.

קשה!!!!!!!!!!!!

בשבוע שעבר ניסיתי לפגוע בעצמי, זה לא עבד, לצערי..

זה מתווסף לשתי ניסיונות התאבדות בשנים קודמות......

בחיים אני לא מוצלחת, אבל עוד יותר לא, במוות....

לפעמים נראה שהגענו לטוב. ואז הכל מתנפץ לנו בפנים.

לפעמים נראה שאין יותר רע ממה שרע לנו.

כשמגיעים לנקודת השבר ורואים את הסוף ונראה שהכל נגמר.פתאום מגלים שגם הטוב הזה הוא בעצם רע ושבעצם יש יותר רע ממה שרע לנו, וכל דבר טוב עלול להפוך את עורו וכל דבר רע יכול להיות רע עוד יותר ולרוע הזה אין סוף....

עכשיו כשאני לבד והילדים ישנים,

אני יודעת,

שעכשיו, אך אחד לא יכול לעזור לי...

אף אחד לא יכול להחליט בשבילי,

אז נראה לי שזה הזמן.

זה מוזר לקום ליום שאחרי.

יום שלא הייתי אמורה להיות בו....

יום שלא הייתי אמורה לחיות בו....

יום שבו העולם היה אמור להיות נקי ממני....

יום שבו עפר טרי היה אמור לכסות אותי...

יום שבו אדמה אמורה הייתה לחבק אותי לעד...

יום שהייתי צריכה לחזות משם...

יום שבו הייתי אמורה להיות ז"ל.

יום של אחרי כל המכתבים שהשארתי...

יום אחרי כשכולם כבר יודעים....

יום של חוסר הצלחה

חיים של כישלון.

זה היום שאחרי.

גם אלי הוא פנה ואמר שהוא מוכן לקבל אותי עם כל הפגמים והתסביכים שלי. וממילא אף אחד לא יהיה בשבילי. והוא מוכן להושיט לי יד, ושאני מפספסת את ההזדמנות שיהיה לי מישהו שיקשיב לי. ברגע שלא הייתי מוכנה להזדהות הוא קרא לי חצופה והתעצבן. הסברתי לו שחשוב לי לשמור על אנונימיות והוא לא הסכים. ממש התעצבן וכעס עלי. הוא מפחיד ממש ומסוכן. אמר לי שהיה בקשר עם הרבה בנות חרדיות בגיל שלי.... זה נורא. גם ככה אני סוחבת מספיק... הוא עזר לי להגיע לקצה....

מה זה?

הצמרמורת הזאת בגו?

מה זה?

ככה מרגישים נאהב?

*

יכול להיות

שאולי,

פגשתי מלאך?

לבן וטהור,

אור?

*

יכול להיות

שאולי,

פגשתי אלוקות?

ככה יותר

כבר לא לבד,

בתוך בדידות?

*

ככה 

מתוך המתים,

נשלחה היד,

ליטפה ברוך,

הביעה חמלה,

אולי ככה

זה למות?

*

כשהלב רסיסים

ואין הגנה,

פתאום להרגיש

אהובה, ראויה?

*

ככה הוא המוות?

או שמא החיים?

*

כשברגע פגיע וחשוף

הכל כבר מתבהר

הגיע המלאך,

לא ממהר.

יושב לצד,

מחזיק לי יד?

*

ככה זה המוות?

או שמא החיים?

עטוף ומוגן

מלא בצבעים?

זה המוות שמקל על השברים???

*

מי זה שהוציא אותי

מבין ההריסות?

התחושה הזאת

זה שמיים?

או בית הקברות?

*

המצבה קרה

יש בי חום,

הקבר דומם

וליבי יהום.

זה מפחיד...

שמפחיד אפילו אותי. יש מישהו שמבין בזה? 

?