הריונית9

חייבת להתייעץ בנושא.. קצת פחות משנה אני נוטלת ציפרלקס 10 מג. הרופא בחודש הראשון רשם לי קלונקס עד שציפרלקס התחיל לעבוד. הרקע בעיקר קשור להפרעות אכילה , המון הקאות ... אני אשמח לדבר עם מישהו כמוני. כרגע אני בהריון .. עדיין לוקחת ציפרלקס ומאד מפחדת מדיכאון אחרי לידה. רוצה להכין את עצמי מראש. בנוסף בחודש האחרון התחלתי לגרד את הקרקפת. יש לי מקום אחד שיש לי בו פצע . הפצע כבר עמוק ..אני מסתירה אותו עם השיער אבל כשאף אחד לא רואה אני מגרדת את המקום עד כאב וכל פעם.תולשת אותו. אני לא יודעת איך להפסיק. בהריון אסור ליטול קלונקס , הוא עוזרעוד...

שלום חברות שלי יקרות. אני הייתי בפורום כאן לפני שנתיים תחת שם אחר. היום אני בחודש שלישי להריון .. אני בולימית כמה שנים. הקאות כל יום. אחרי אנורקסיה . בקושי הצלחתי למצוא בעצמי את הכח הזה לעלוץת ת במשקל על מנת להכנס להריון. עליתי המון , כרגע אני במשקל תקין אך הבולימיה לא עוזבת אותי. כל יום אני מבטיחה לעצמי ולהריון שבי (בן או בת ) שאני לא יעשה את זה. שאני יזין את עצמי ואת העובר. ואני ממשיכה. אוכלת רוב הזמן בצורה תקינה אך כל יום יש את הרגע בו אני נופלת על ג'אנק. אחרי ההקאה אני אוכלת שוב משהו בריא. המצב הזה הרוס אותי , אני מלאת כעס על עצמעוד...

לפני כמה שבועות הפסקתי להקיא. התברר שיש לי בעיה רצינית שנגרמה עקב ההקאות ככל הנראה והתווספה למשהו גנטי שהיה. כרגע אחרי טיפולים ואשפוז אני עדיין עם דלקת במערכת העיכול. המליצו לי על אוכל שבעצם דומה מאד לאוכל שאוכלים בגסטריטיס ונתנו כדורים לעיכול ודברים נוספים לטיפול. הבעיה שלי היא שאני בתת משקל ..והיו לי בולמוסים מאד רציניים בעבר , הקאות שהיו מגיעות גם ל 3-5 פעמים ביום. כמובן שכל זה לא הפריע לי עד שלא אושפזתי עם כל הדלקות במערכת העיכול. לאחר ששוחררתי לא היה לי רצון להקיא בכלל. אכלתי בריא, הייתי מאד חלשה , התחלתי להגדיל מנות. היו לי נפיחעוד...

בבקשה שמישהו יתן לי עצות מה עושים כשנגמלים מהקאות ואז נראים בחודש רביעי של הריון..הבטן שלי נפוחה לגמרי. בפעם הקודמת זה שבר אותי אחרי איזה שבוע וחצי וחזרתי להקיא. עכשיו אני בסיבוב טיפול נוסף, אני לא מצליחה להתמודד עם הנפיחויות האלה. אני שותה המון מים+הליכה+סיבים+פרוביוטיקה . ואני מרגישה עוד יותר נפוחה אחרי כל זה. כאילו מישהו בכח מנסה להחזיר אותי להקיא. בסביבות 5 אכלתי ארוחה די גדולה כדי להשלים ל 1300 קלוריות של התפריט שלי. ואחרי זה כבר לא יכלתי לאכול כלום, ניסיתי לעשות הליכה אבל הבטן כבדה ויש הרגשה של אבן ענקית שם. אני מפצלת לארוחות קטעוד...

אחרי יותר מחודש שהחזקתי את עצמי וממש חוץ מכמה מעידות קטנות הרגשתי שאני נותנת פייט חזק בבולמיה , היום עליתי על המשקל. ועליתי במשקל..וכשראיתי את זה הרגשתי ממש רע. אני לא יודעת איך לקבל את זה , כמובן שעליי להמשיך ולא להכנע , לא לגעת במשלשלים. אבל ממש ממש בא לי להוריד את כל מה שאכלתי בימים האלה. לצום , להיות שוב רזונת כמו לפני ..מה הסיכוי שהמשקל הזה הוא השומן שנאגר בחג ? המחשבות רצות ורצות . מי ש"עקבה" אחרי התהליך שאני עוברת..בטח מכירה את זה שאני בטיפול פסיכולוגי , אוכלת לפי תפריט מסודר ביום יום וכל החודש הייתי בנורמה שלי. הייתי שמחה והחזעוד...

לאחר נסיון לא מוצלח לקבוע תור לגסטרו התורים הקרובים לעוד חודש בערך, הלכתי שוב לרופאת המשפחה. היא ביקשה שאשקל..כמובן שזה היה באמצע היום ועוד עם בגדים אז פשוט אמרה בקול : "קצת מתחת למה שצריך" ," לא נורא" אך כנראה הבעיות שלך נובעות מכך שאת לא אוכלת מספיק. עוד לפני שבאתי להסביר לה שהייתי בולמית וקצת אנורקסית השנה הבנתי שהיא הבינה. היא שאלה אם אני בטיפול הסברתי שרק התחלתי. היא פתחה את המגירה והוציאה משם בקבוק שלם כחול של חלב מגנזיום כזה , ואמרה תשתי את זה לפני שינה .זו מתנה ממני. כמובן שזה לא תחליף למה שרופא גסטרו יתן אחרי הבדיקות. בנתיים עוד...

את התהליך שלי התחלתי לפני כשבועיים, אחרי בולמוס ממש קשה שבו לא הצלחתי להקיא. ושמתי סוף..החזקתי את עצמי כמו שצריך בשבוע הראשון וגם בסופ"ש . הייתה לי מעידה בתחילת שבוע שאחריה הקאתי פעם אחת. אך קמתי והמשכתי ללכת. והנה עוד חמישה ימים אני מחזיקה מעמד. הבעיה היחידה והרצינית שלי היא העצירויות. ומה כבר לא ניסיתי :( אחרי כמה ימים של עצירות גם רופאת המשפחה שלי המליצה לי על חוקן או משהו ( הרי לא סיפרתי לה שאני בולמית שנה וחצי) היא הסבירה שיש תהליך הרעלה בגוף אחרי מספר ימים. כמובן נתנה לי הפנייה לרופא גסטרו- אני נורא מפחדת לקבוע תור. נראה לי שהרסעוד...

עשיתי כמה צעדים מאד חשובים ..הצעד הכי חשוב היה באמת לפנות לעזרה. סיפרתי לבן זוג שלי על מה שעובר עליי..הוא היה קצת בשוק ולא ממש הבין על מה אני מדברת. בהתחלה הוא חשב שאני כרגיל מגזימה. אבל כמובן שלאחר שסיפרתי שבבולמוס האחרון שכבתי בחצי הכרה אחרי כל מה שאכלתי ואפילו לא הצלחתי להקיא , הגוף שלי היה מורעל כמה ימים אחרי כל האוכל שדחפתי בו . הלכתי עם בטן ענקית ונפוחה. וממש נבהלתי..אז בהמשך לכך שסיפרתי לו פניתי ליעוץ פסיכולוגי ראשוני. נכון שהרבה אומרים שהטיפול הקבוצתי עוזר יותר , אך כרגע לא הייתי מוכנה להיחשף מול אנשים נוספים. הייתי בפגישה אחתעוד...

עבר עליי לילה מטורף. אחרי בולמוס הכי רציני שהיה לי עד עכשיו, אף פעם לא אכלתי כל כך הרבה. אכלתי כל כך הרבה שלא הצלחתי להגיע לשירותים. אחרי כמה שבועות יחסית יציבים. סחבתי את עצמי בקושי ולא הצלחתי להקיא , הדופק עלה ופשוט שכבתי שם בלי לזוז. לא היה לי כח אפילו להקיא , כל הגוף כאב לי הבטן פשוט התפוצצה מכאבים. אבל הרגע הכי מפחיד היה שזחלתי עד החדר וכשנעמדתי הרגשתי איך כל העולם מסתובב ,סחרחורת מטורפת שאחריה פשוט נפלתי ושכבתי על הרצפה זמן מה בחצי הכרה עד שעליתי למיטה . אני חושבת שזה היה ממש פסיכולוגי אפילו יותר מגופני מה שעברתי הלילה. לא בכיתיעוד...

קרה לי מצב מאד מוזר היום. היה אירוע עם המון אוכל, ואני הסתובבתי ובמקום מה שאני עושה בד"כ .(אוכלת המון ואז מקיאה וזו שיטה רגילה למקומות שבהם יש הרבה אוכל טעים וזמין ,לעומת הימים ה"רגילים" שלי בבית בהם אני אוכלת קצת) מה שקרה היום שפשוט לעסתי המון אוכל וכל פעם רצתי לירוק אותו. אני לא יודעת אם זה קרה לכם...אבל זה היה מטורף. בסופו של דבר כל מה שבלעתי היה "בריא". ומה שהיה משמין כל העוגות וכו' שלעסתי בכמויות הלכו לפח ב"שקט". מצד אחד שמחתי שלא הייתי צריכה להקיא אחרי הסופ"ש האחרון פשוט לא היה לי כח, רק המחשבה ששוב יכאב לי הגרון ויהיה לי קשה לעוד...

אחרי הרבה זמן שאני קוראת כאן את מה שאתן רושמות וגם אתם כמובן, החלטתי פעם ראשונה בחיי להגיד בקול ..שאני בולמית. אני בחורה מאד יפה ככה אומרים, ספורטאית עם גוף חטוב , וביום יום אוכלת מאד מסודר. ההתקפים שלי נמשכים כשנה אולי קצת פחות. והתדירות היא כפעמיים בשבוע.לפעמים יש שבועות שאני לא מקיאה בכלל או מקיאה סופשבוע שלם כ ארבע פעמים ביום. הפחד שאני יסטה ממה שיש לי עכשיו, הרזון והחיטוב היפה שלי הפכו למשהו בלתי נשלט.אני מסתכלת על עצמי במראה כל הזמן בכל מקום אפשרי ובודקת אם יש משהו שלא מוצא חן בעיני. הדגש על הבטן:( שלא תבינו לא נכון אנשים אומריםעוד...

אחרי הרבה זמן שאני קוראת כאן את מה שאתן רושמות וגם אתם כמובן, החלטתי פעם ראשונה בחיי להגיד בקול ..שאני בולמית. אני בחורה מאד יפה ככה אומרים, ספורטאית עם גוף חטוב , וביום יום אוכלת מאד מסודר. ההתקפים שלי נמשכים כשנה אולי קצת פחות. והתדירות היא כפעמיים בשבוע.לפעמים יש שבועות שאני לא מקיאה בכלל או מקיאה סופשבוע שלם כ ארבע פעמים ביום. הפחד שאני יסטה ממה שיש לי עכשיו, הרזון והחיטוב היפה שלי הפכו למשהו בלתי נשלט.אני מסתכלת על עצמי במראה כל הזמן בכל מקום אפשרי ובודקת אם יש משהו שלא מוצא חן בעיני. הדגש על הבטן:( שלא תבינו לא נכון אנשים אומריעוד...