למה הצום החלקי, הכל כך בריא אינו שכיח אצל רבים?

הרבה מידע יש על יעילותו של הצום לבריאותנו, כולל שיחזור הנעורים... גם הצום החלקי (= צמצום שעות האכילה), אבל בכל זאת לא רבים מנסים למרות שמרפא כל כך הרבה חוליים (איזון סוכרת2, הורדת לחץ דם, הרזיה, שיפור כושר, שיפור זיכרון ועוד…). האם זה בגלל הדעות הקדומות הלא נכונות? האם זה בגלל שהמילה "צום" מאיימת ואולי כדאי לנסח בפשטות – צמצום שעות האכילה? בריא יותר להגדיל טווח אי-אכילה לשני שליש מהיממה, 8:16 ולאפשר לגוף לשמור על תקינותו.

למשל, האם גם אתם מכירים את העצות השגויות האלה? כמו כדאי לאכול 5-6 פעמים ביום או ארוחת בוקר היא החשובה בין ארוחותינו…

בניתוח נתונים נמצא כי ההפך הוא הנכון ואין סיבה לאכול כל כך הרבה פעמים ביום כמו גם זאת לא ארוחת בוקר שהיא הארוחה הכי בריאה…

בשנות ה- 50 היינו נוהגים לאכול 3 ארוחות ביום ואילו עכשיו עברנו ל-6 ארוחות ביום. בפועל, אוכלים כל היום ובמקביל יותר שמנים ופחות בריאים…

גם סוגי האוכל המקובלים פחות טבעיים ועם תוספות סוכר וכך יש בינינו יותר שמנים, עייפים ומדוכאים.

חשבו למשל על ארוחת בוקר – פנקייק, ביגלה, לחם, קוואקר או דגני בוקר… כולם לא צומחים בטבע ובקלות הופכים בגוף לסוכר שהוא הקשור לאינספור חוליים. הסוכר קשור עם דלקתיות הפוגעת בהרבה תהליכים בגוף.

אבל אפשר לרפא את עצמנו וכלל חוליינו, כולל למנוע הזדקנות… והדרך העתיקה והידועה – צום חלקי (בלי מוגבלות שתייה).

כבר אלפי שנים אנשים נהגו לצום, ובכל התרבויות, יהודים, נוצרים, מוסלמים או נזירים בודהיסטים.

אמנם כולנו נוהגים לצום לפני שאנחנו פונים לבדיקות, אבל בפועל משתלם לצום יותר ולצמצם את שעות האכילה לשליש מהיממה (8:16) כדאי שיהיה חלק קבוע מההתנהגות השבועית אצלנו.

הצום החלקי קשור עם הרבה יתרונות לגוף ולמוח וכדאי שיהפוך לחלק אינטגרלי מאורח חיינו השוטף.

נראה שיש לרבים דעות קדומות ולא נכונות נגד הצום, כדאי להיפטר מהן:

–        צום יוביל לרעב. בתזונה המערבית צום של יום לא ישפיע בכלל על מצב רעב. להפך, הצום קשור עם עלייה בקצב המטבולי בעקבות עלייה ברמת האדרנלין. בדיוק ההפך ממצב של דיאטת צמצום קלוריות שמפחיתה את המטבוליזם וכך מובילה בסופו של דבר דווקא להשמנה.

–        צום יפגע במסת השרירים. הגוף משתמש בפחמימות או שומנים לאנרגיה שהוא צריך ואינו משתמש בחלבון. גם לא הגיוני שהגוף יפגע בשריריו כשהוא בצום וזה הזמן להשיג מזון… הגוף כמובן בוחר בשימוש בשומנים אותם אגר בדיוק למצבי חוסר אנרגיה. ביום-יומיים הראשונים ישתמש הגוף בגליקוגן וכשייגמר מאגר הפחמימות הוא יפנה לניצול השומנים (לאדם הממוצע במערב יש 50000-100000 קלוריות בשומן).

–        צום יוביל לבעיות חסר בתזונה – בצום של 24 שעות לא ייוצר חוסר מרכיבי תזונה חיוניים אותם אנו משלימים בתזונה אחרי הצום. בצום ארוך יותר גם לא חסרים מרכיבים אבל כדאי להשתמש בתוספי מגנזיום, אשלגן ונתרן בגלל הפעילות המוגברת של הכליות המובילה לשחרור נוזלים מהגוף במצב הצום שמפחית את רמת האינסולין.

–        נגיע לרמות סוכר נמוכות מדי. אצל סוכרתיים2 הירידה בגליקוגן ובקורטיזול יכולה לפעמים לתת תחושה של חוסר סוכר אבל זאת אינה היפוגליקמיה ולכן לא לאכול סוכר במצב כזה אלא לסמוך על פעילות הכבד שיפיק סוכר מהגליצרין שבשומנים (גלוקונאוגנזה). גם תוספי המגנזיום, אשלגן ונתרן יתמכו.

–        כשאוכלים אחרי צום משמינים הכל. התשובה – לא!!! אחרי הצום הגוף ישחזר את מאגר הגליקוגן בכבד, כ- 2000 קלוריות והתהליך פשוט.

–        ארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה ביום. עיצה שגויה, היינו במצב צום בלילה וכדאי לאכול כשנהיה רעבים ולא מיד לאכול כשנתעורר. כדאי לשתות כוס מים כשקמים שכן לצמא ולרעב תחושה דומה.

–        צום זה לא בריא. דווקא כן…בחברה בה אנו נוהגים לחגוג עם אכילה בחגים ומסיבות שכחנו את יתרונות הצום (מוריד רמת אינסולין, משפר עמידות אינסולין, מפחית קורטיזול, משפר חשיבה וזיכרון, מקדם הרזיה, מגביר אנרגיה והורמון הגדילה ונותן תחושה של להיות צעיר).

תוספת לחבריי הסוכרתיים – צמצום שעות האכילה לא רק מוריד את רמת הגלוקוז בדם אלא גם מאפשר שחזור פעילות של תאי הבתא  בלבלב – ריפוי אמיתי…האם הגיע הזמן להחליף את התרופות? כבר מזמן ראינו ששינוי אורחות חיים מאזן סוכרת2 הרבה יותר טוב ממטפורמין, וצמצום שעות האכילה הוא מרפא אמיתי להרבה חוליים.

    The 7 Absurd Myths Of Fasting