שחזור סיסמה

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

י

יומן מסע שלי

חבר קהילה
הצטרפתי ב־ 13/12/17

קצת על עצמי

בולימית 10 חודשים
נלחמת כל הזמן עם עצמי
ואני עוד אנצח.

הקהילות שלי

בלוגים שמעניינים אותי

שחור.

ההפרעה משתלטת עלי לוקחת יותר מדי מקום בראש ובלב. מרגישה מנותקת כאילו הגוף פה אבל הלב והראש במקום אחר. הכל מרגיש לי שחור.
י
יומן מסע פרק 2 - יום קשה יש ימים ששום דבר לא מסתדר לי שהנעליים לוחצות- כי לבשתי נעליים קטנות מדי שהילד חינוך המיוחד שאני עובדת איתו מחליט לפרוק כל עול ואחריות ולא להקשיב. שבחוץ חם ודווקא היום בחרתי ללבוש חולצה ארוכה הראש אומר - לכי לבלמס שוקולד ואז להקיא קדימה למה את מחכה בדיוק? והלב הלב אומר עצרי. תחשבי. זה שווה את זה? את המאמץ שאת עושה? נכון היה לך יום קשה אבל את תתני לזה להרוס את ההתקדמות שלך פסיעות בחול. את הולכת בחול אט אט ומתקדמת ולאט לאט תמצאי את הדרך שלך. מאחלת לכולנו למצוא את הדרך שלנו אל החיים הבריאים
  • User Avatar

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
י
לפעמים אנחנו נותנים . נותנים ונותנים. אבל לא מאפשרים לתת גם לאחר לתת לנו. למלא אותנו ולהתמלא לבד. כך גם הזמן. יש את הזמן שהוא לא חוזר. הימים השעות הדקות והשניות עוברות. וגם לי מגיע קצת זמן לעצמי. ואת זה גיליתי היום
  • User Avatar
    6 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
י
להכיל. ממש כמו מיכל של מים. להכיל את מה שאכלתי עכשיו. לא לתת לאוכל שאכלתי- למרות שהוא לא בתפריט לצאת. להכיל להכיל להכיל.
  • User Avatar
    12 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
י
את נראית מוטרדת קצת. אמרה לי חברה בדאגה. אז כן אהובה שלי אני מוטרדת אבל לא קצת אלא המון. ומנסה להחזיק את הראש על פני המים ולא לטבוע אם רק הייתן יודעות חברות שלי ..

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
י
הבנתי שאצלי האוכל =רגש. כשאני עצובה אני אוכלת כשאני כןעסת אני אוכלת ואחרי שאני כועסת ואוכלת שטויות מגיעה ההקאה. מבאס - אחרי שבועיים וחצי בלי. אני מרגישה כל כך לבד. לא מתליחה להתרכז בלימודים. כל המחשבות שלי זה כמה אני שמנה.
  • User Avatar
    7 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
י
מרגישה לבד. שלא אוהבים ורוצים אותי בבית. שמעדיפים שלא אהיה שם קשה לי. אין לי למי לפרוק.החברה שסיפרתי לה - לא דיברנו על דברים עמוקים מאז והתרחקנו מעט ופשוט מרגישה מרוחקת ועצובה
  • User Avatar
    3 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
י
אחרי ששבוע שעבר התחלתי לבלמס 3 פעמים ההרגשה נוראית. זה הולך איתי. הכבדות. וזה שאסור להקיא קשה לי . מרגישה ענקית ענקית ענקית. #כמעט שבועיים ללא בולמוסים והקאות
  • User Avatar
    9 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
י
3 פעמים התחלתי בולמוסים הסופש. חמישי בשישי ובמוצאש. ואת כולם עצרתי ולא הקאתי. מה זה אומר? ולמה אני מרגישה כישלון?
  • User Avatar
    6 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
י
והנה הוא מגיע בשיא תפארתו הבולמוס אבל למרות שהתחלתי אותו הצלחתי לעצור אותו וממש בהתחלה ולא להקיא אחריו. אני שבוע ללא הקאות ובולמוסים. אני חזקה.אני יכולה. מנסה להאמין בזה גם ולא סתם לכתוב את זה..
  • User Avatar
    8 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
י
הצלחתי לא להקיא. היה חשיבה ודיבור פנימי. גאה בעצמי
  • User Avatar
    9 תגובות

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
י
חזרתי להילחם בהפרעה. אחרי קצת זמן שנפלתי לא רציתי לקום. חזרתי ובגדול.
  • User Avatar

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
י
- לחשוב 24/7 על אוכל - להישקל כמה פעמים בשבוע על המשקל להתאכזב בכל פעם מחדש ובכל זאת להמשיך - להקיא אחרי שאכלתי משהו אסור- לא להינות מאוכל. - לאכול מהר מהר לפני שיגמר -להתרחק מהחברות . אומנם אני שם אבל מרגישה מרוחקת. - לאבד את שמחת החיים שלי - להתאבל על עלייה של שני קילו למרות שירדתי 20 - להרגיש שמנה - להלקות את עצמי בכל יום מחדש -לכעוס על עצמי, לכעוס על אלוקים, לכעוס על העולם - לבכות המון ובכל זאת לתפוס את עצמי ולקום. בכל יום מחדש. שעה ,שעה דקה, דקה שניה , שניה. תודה.

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק