ג'נג'י

היום הרגשתי טוב בבוקר. נסעתי ליפו, הסתובבתי לי, אני אוהבת את יפו, כ"כ אחרת מת"א הלחוצה הזאת. ובבית קפה נחמד וקטן הספקתי לעשות הרבה דברים שישבו לי על הראש, טלפונים וכאלה. הרגשתי טוב עם עצמי, הרגשתי סיפוק והיה לי נעים שם. בבוקר לפני שיצאתי שתיתי אינשור כי הייתי קצת רעבה ולא רציתי להיות במצוקה במהלך השעות מחוץ לבית. אני לא אוהבת להכניס אוכל מוצק לגוף שלי ביחוד לא בבוקר, לא רגילה ולא רוצה לאכול בבוקר. זה השביע אותי להפתעתי, כי הרי זה נוזלי. אין לי ניסיון עם זה. וחזרתי הביתה ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי. כל החיים, כל המחלה, אני רגילה לישון עוד...

עברה עליי שבת טובה, רגועה ועם חוויות טובות. אני יודעת שאני לא נחה מספיק מנטאלית. השבת נרגע לי המוח קצת. וגם יצאנו אתמול ברגוע למועדון בלי שאני ארגיש רע עם עצמי אחרי זה. והיום טיילנו וישבנו עם חבר... הכל ברוח טובה. לא הרגשתי רע עם עצמי והיה לי טוב ונעים עם בן זוגי. הרגשתי שהוא אוהב אותי ושטוב לו להיות איתי. כל הזמן אני הרי חושבת ובודקת את ה ומתוסכלת מהיחסים ביננו. דיברתי איתו, שיחה חשובה אבל התעצבנתי עליו. על הטיפול שלי ועם ללכת להוסטל כדי לטפל או להשכיר דירה במושב כי טוב לי שם, בת"א לא טוב לי ולא בריא לי. הוא לא יודע מה זה קשור לטיפועוד...

אני הולכת להוסטל. ההחלטה הגיע הפעם כל כך מהר. הסיבות הן המצב הפיזי אליו הגעתי וגם בגלל שאני לא יכולה לשהות במחיצתו יותר. כמו שנ' הייתה אומרת- את צריכה להגיע כנועה כדי שתצליחי להשאר. ואני אכן כנועה הפעם, כבר. כנועה פיזית, ממש מודאגת. וגם נמאס לי לנסות לשמר את הקשר הזה, אני הרי לא רוצה להיות איתו. ידעתי את זה לאורך כל הדרך שהוא לא בשבילי. אבל הייתי מוגנת, חייתי בכלוב של זהב, כמו ילדה קטנה , כמו איזה זומבי מהלכת לצד החיים. בלי אחריות , ולאן הגעתי? למקום שאין לי משמעות חוץ מהמחלה. המחלה איפשרה לי לחיות את החיים לידו. מוצאת את עצמי היום (כעוד...

אחרי מקלחת היום כאב לי בחזה. הפחיד אותי, היו מספר ארועים כאלה בעבר. אני אף פעם לא מקשיבה לגוף שלי, סוחטת אותו. היום הכאב הזה, ממש שמעתי את הלב שלי וראיתי את הדפיקות בחזה, כי אין שם בשר. זה היה חזק מאוד הפעם. ופחדתי. הייתי צריכה לעשות משהו. אם הייתי אוכלת אז הייתי עושה בולמוס ומקיאה בסוף וזה היה יכול להניות מסוכן אני דאגתי לעצמי. אז שתיתי אינשור, אתמול קניתי. זה הרגיע את הכאב והרגיע את הפחד. תודה לי על הבחירה וההחלטה. פחדתי היום

רוצה לישון כמו שלא ישנתי מזה הרבה זמן. יכולה להרדם מוקדם ובשקט היום לפני שהוא חוזר

שלום. יוזמה יפה להתארח ולענות על הקשר בין הפרעות אכילה ובעיות קשב וריכוז ועל כך התודה

אני סובלת 15 שנה מאנורקסיה, בולמיה. כיום-במשך היום אוכלת ממש בצימצום בצהריים וערב מבלמסת ומקיאה. גם מאובחנת- אישיות גבולית וגיל ההתברות דיכאון. נוטלת למיקל 200-300 מ"ג ליום לאחרונה הפסקתי אנטי דיכאוני. שואלת- מוצפת במהלך היום ברגשות ומחשבות גם על מה צריך לעשות כל הזמן. צריכה להזכיר לעצמי מה על סדר היום וסידורים. רושמת כל מחשבה כדי להתמצא. יש לי קושי בהתארגנות ותיפקוד. מרגישה מבולבת כל הזמן. קשה לי לנסח את שאלתי, תהיתי הרבה זמן אם רטלין "יסדר ל

עוד...

ש לי היום, עוד כמה שעות, פגישה עם הדיאטנית. זו בערך הפגישה החמישית שלנו. ואני ממש לא יודעת איך היא תקבל את דבריי היום. לא כתבתי יומן אכילה השבוע, כי החלטתי כך מראש. אני יודעת, לא מתרצת לעצמי- שאני בתקופה שאני נסחפת רגשית ומוצפת מכל מה שעובר עליי. והאמת- רציתי להסחף וחוות כל מיני חוויות. וכשאני לא מגנה על עצמי לא שומרת עצמי אסופה ונסחפת לסיטואציות קשה לי להלחם במחלה ולשתמש בכלים שאני מכירה לצורך החלמה. ורציתי רציתי והרגיש ולחוות, זה מעניין , זה מוציא את אותי מהבועה שלי, זה להרגיש חיה. גם אם זה דברים מפחידים ומסוכנים לי. לחיות בסרט זה עוד...

כל דבר מעיף אותי. כותבת סתום, אולי קשה להבין אותי לפעמים ועימכם הסליחה... כן יודעת שקוראים ואולי מגיבים וזה חשוב לי. חשוב להוציא החוצה, למלל את המחשבות, לעשות סדר. כמעט כל יום אני צריכה להושיב עצמי ולאסוף את עצמי ולהכניס דברים לפרופורציות. שישי האחרון היה לי יום מאוד קשה נפשית, כל כך הפכפך, וכל דבר שקרה נכנס לי עמוק לגוף לעצמות להלם. התחלנו את היום אני ובן זוגי (שיחייה) בסבבה. הסיבוב הרגיל שלנו של שישי. יצא שדיברנו על עתידנו לאן. שיחה כבדה אבל שנינו אמרנו שהיא חשובה. אגב, יש לנו תקשורת נהדרת ועל כן זוגיות טובה אני חושבת. אנחנו סוגרים עוד...

התחלתי טיפול עם פסיכולוגית חדשה. היא מוצאת כן בעיני. אני בטיפול ללא מחסומים וחושפת הכל, את כל הסודות האפלים. מוצאת עצמי כשמדברת איתה מאוד מקבלת עצמי ושלמה עם דפיקויות שלי, או סטיות ממה שנהוג אצל אנשים אחרים בחברה. כשהבנתי שאני שונה התחלתי להבריא נפשית. ההפרעת אכילה שלי די כרונית אבל יש תקווה .הכי חשוב לדבר ממקום אמיתי והיא עונה חכם, אהבתי את המשוב שלה. וואלה יצאתי מהשיחה האחרונה עם תובנות. בשבועות האחרונים חשבתי על לעזוב את חבר שלי, לא להפרד ממנו רק לעבור לגור במקום אחר. ממקום שאני צריכה זמן לעצמי לטפל בעצמי להתרכז בעצמי. כמובן לטפל עוד...

האם הם ממכרים?