שלום רב לכולן/ם. אז למרות שקיבלתי על עצמי שאני חייבת להעלות במשקל על מנת לקבל מחזור, לחשוב כמו אישה בגילי ולהתרכז סוף סוף במשהו אחר חוץ מאוכל, עדיין לא קיבלתי מחזור. כבר מחזור שלישי שנעלם ממני:( אני מפחדת פחד מוות. הבנתי שצריך שומן בגוף ואני מנסה כל כך... מנסה ממש, אני נלחמת בכמה הפרעות בו זמנית שמביניהן גם אכילה בולמוסית שאני פשוט יכולה לפרק מסות של אוכל ללא היכר במשך ימים שלמים(!) ואני מפחדת מזה כל כך... וכרגע אחרי שאני אוכלת מספר מכובד של ארוחות ביום שבכולן נמצאים כל אבות המזון ומזיזה את עצמי פחות, אני מפחדת לראות את המשקל ובאיזשהוא מקום גם נותנת לעצמי להבין שזה לא מה שמגדיר אותי. האם תוכלו לעזור לי לדעת אילו מאכלים או צמחי מרפא, ויטמינים, אפילו טיפולים טבעיים על מנת להחזיר את המחזור? אני גם ככה מתקרבת לגיל שבו מאוד קריטי לי להתמסד ולהביא ילדים. ואני מרגישה שאני אישה מקולקלת ומפחדת להעלות במשקל את כל מה שהצלחתי להוריד ולהילחם בו... עצוב לי להיפרד מהשליטה, אבל הפוריות זה קו אדום מבחינתי. הבנתי שזה חייב להיפסק או לפחות להיבלם לזמן בלתי מוגדר... open
היי רציתי להבין מהם ערכים תקינים לאדם בריא בבדיקה אקראית במהלך היום. נגיד שתיתי קפה שחור בלי סוכר ועוגיה ואחרי 5 שעות בערך ראיתי שיש לי 103 זה בסדר? מה הערכים התקינים בין ארוחות בטווחים של יותר משעתיים? open
הסוכר שלי היה באפריל 137 בצום וה h1ac% היה 6.6. התחלתי לקחת כדורים והפסקתי , במקום הכדורים התחלתי לשמור דיאטה דלת פחמימות אני רוצה לעשות דיאטה זו שלושה חודשים ואז לעשות בדיקת סוכר. האם כדאי לי לקחת את הכדורים? האם זה שאני לא לוקחת (הפסקתי) את הכדורים ובמקום זה אוכלת ארוחות דלות פחמימות יכול להזיק? האם מומלץ שאקח את הכדורים? מה בדיוק עושים הכדורים? האם הם מטפלים בבעיה ועוזרים בטיפול בסוכר הגבוה? או הם רק מורידים את הסוכר ,ולכן במקומם אוכל דיאטה דלת פחמימות open
מה שלומכם? עד לפני חודשיים השתמשתי רק באקטרפיד. הHA1C שלי היה 5.8 - שזה קצת גבוה אבל סביר. מידי פעם אחרי ארוחות גדולות היו לי עליות ולאקטרפיד לקח זמן להשפיע ולכן לפני כחודשיים הרופאה רשמה לי נובורפיד. מאז שהתחלתי את השימוש בנובורפיד אני לא מפסיקה לאכול. כל הזמן רעבה. בחודשיים האלו כבר עליתי 3 קילו - אני מודעת לזה שאני אוכלת יותר ממה שאני צריכה. אבל פשוט לא מצליחה להפסיק. זה כאילו אין לי שליטה בעצמי מאז שהתחלתי על האינסולין החדש. האם זו בעיה מוכרת? האם יש לזה פתרון? אני מעדיפה לחזור לאינסולין הישן ולהקפיד יותר על הארוחות מאשר להשתמש באינסולין שאמנם משפיע מהר - אבל לתחושתי גורם לי לאכול יותר ולהזדקק אליו יותר. אם קודם הייתי יחסית מקפידה על כמות הפחמימות (גם לארוחה וגם באופן יומיומי) - עכשיו אני כל היום מחפשת מתוקים ולא מצליחה לעצור את עצמי open
אחרי כריתת קיבה לפני כחמש שנים, סובל במיוחד מחומציות שעולה בגרוני. מה שגורם להימנעות ודילוג על ארוחות, מחשש לציפה. כאשר סובל מצרבת נעשה חסר מנוח. נוסו כל מיני תרופות לצרבת. עדיין לא נמצאה התרופה האולטימטיבית. אשמח לעזרה. open
היי שלום. אני בן 24 לפני חודשיים בערך נכנסתי בפעם הראשונה לקשר עם מישהי אחרי שבועיים היא נפרדה ממני ואמוח היא אמרה לי שהיא התחילה לצאת עם מישהו אחר. מאז הפרידה אני נכנסתי לדיכאון איבדתי 12 קילו אין לי תיאבון בכלל ובשילוב עם הרטלין שאני לוקח ללימודים הגעתי למצב שרוב הימים אני מדלג על שתי ארוחות לפחות ויש לפחות יומיים בשבוע שאני בכלל לא אוכל בהם. בשבוע וחצי האחרונים המצב שלי הדרדר יותר, גם קצת החברים שחשבתי שיש לי שהצלחתי ליצור השנה הבנתי עכשיו שהם לא באמת חברים שלי כבר שבוע מאז שיצאנו לחופש פסח אף אחד לא דיבר איתו או שלח לי הודעה. היום ראיתי שהם שלחו בקבוצה תמונות מטיול שהם עשו כמובן שאף אחד לא חשב להזמין אותי. הפסקתי לישון אני מפחד ללכת למיטה בשעות נורמלית מהפחד שאני לא ירדם ישר ואני אצטרך לחשוב על החיים שלי. אני בודד נורא ולא יודע איך לצאת מזה. בבקשה אם למישהו יש עצות איל להתגבר על התקופה הזאת אני שבור open
בשנים האחרונות יצא לי להיות לבד. להיות לבד באמת. לבד מהסוג של לשבת בבית ריק בחושך בידיעה שאף אחד לא עומד להיכנס ושלאף אחד לא אכפת. בהתחלה שנאתי את זה. הייתי מדברת לעצמי בקול רק כדי לא להרגיש שאני משתגעת. הייתי מוותרת על ארוחות רק כי לחמם לי שאריות ולשבת לאכול אותם לבד גרם לי לבכות בלי שליטה. אבל עברו שנים והתרגלתי ללבד. פתאום לשבת לבד בחושך זה כל מה שרציתי לפעמים. וכשהסגרים הכריחו אותי להיות בבית כל יום כל היום זה לא היה כזה נורא. כבר למדתי להעסיק את עצמי לבד. אפילו נהנתי מהחברה של עצמי. אני עדיין נהנת להיות לבד ואוהבת את החברה של עצמי לפעמים יותר משל אחרים. אבל האדם הוא יצור חברותי והבדידות הורגת אותי. הייתי כל כך הרבה זמן לבד שאני לא יודעת איך להתנהג עם אנשים. אני לא יודעת מה לומר ומה לעשות עם עצמי וגם אם איכשהו הצלחתי לאזור אומץ ולנהל שיחה, אני תמיד אבקר את עצמי על כל מה שעשיתי ואתחרט שבכלל ניסיתי. האתר הזה זה המקום היחיד שאני מרגישה שאני יכולה להיות בו אני אבל להיות אני זה להיות לבד ושום דבר לא מפיג את הבדידות הנוראה open
הי, רציתי לדעת האם עליי להימנע משתיית אלכוהול כחולה טרשת נפוצה? באירועים חברתיים, ארוחות, מסיבות וכו.. מטופל בטקפידרה. open
היי, אני עם פאוץ' עקב הסרה של המעי הגס ואני מתקשה לעלות במשקל, אני לא מצליח לאכול כמות גדולה של ארוחות ביום אך משתדל שיהיו עם הרבה קלוריות. רציתי לדעת אם השימוש באבקות חלבון ו"גיינר" יכולות להועיל? (בנוסף אני משתדל לחזור לכושר ולהתאמן אז האבקות חלבון יכולות לעזור לי להוסיף לקלוריות הנוספות שאני שורף באימון ולא מצליח לקבל מאוכל) open
אני בטיפול יום, כל יום. שתי ארוחות ביום. כבר חודשיים אני פשוט לא מצליחה לסיים ארוחות צהריים. אני לועסת מלא זמן וקשה לי ממש לבלוע, אני מרגישה שהגרון שלי סגור ואם אני אבלע בכוח זה יעלה חזרה למעלה (זה כבר קרה). כבר ממש נגמרת להם הסבלנות והם הולכים להעיף אותי ואני פוחדת ממש ולא יודעת מה לעשות. אני מרגישה שזה לא תלוי בי. ניסיתי לחשוב על דברים מסוימים בזמן האוכל כדי להסיח את הדעת, ניסיתי לשתות מים, ניסיתי לאכול גם ירקות, ניסיתי לנשום עמוק, שום דבר לא עוזר. אני פשוט לא מצליחה לסיים. אני לא רוצה שיעיפו אותי מהטיפול, אני רוצה להמשיך בתהליך ולעשות את זה כמו שצריך. מה אפשר לעשות? open
טוב אז אני בת 18 ואני עם עודף משקל (84) בחצי שנה ירדתי 11 קילו ואז התייאשתי מהדרך האיטית, בשלושה חודשים האחרונים אני מקיאה אחרי ארוחות (לא כל ארוחה). אני לא אוכלת הרבה ומקיאה.. אני אוכלת רגיל ופשוט כועסת שאכלתי כי אני לא צריכה לאכול אם אני רוצה להיות יפה (זה יכול להיות גם אם אכלתי סלט) לפי מה שידוע לי בולמיה זה אחרי ארוחות גדולות של חוסר שליטה באכילה מה לא קיים אצלי, אבל כן קיים אצלי ההקאות (אני לא יודעת אם זה נחשב להפרעת אכילה) לפני שלושה ימים הקאתי ואחרי שהקאתי ירד לי דם מהגרון (אני לא יודעת מה זה) והחלטתי שדי ואני מפסיקה ואתמול לא הצלחתי לשלוט בזה והקאתי בלי שהכנסתי את היד אפילו וזה פעם ראשונה שזה קורה לי שאני מקיאה בלי אצבע בגרון.. היום לא הקאתי אבל אני מרגישה ממש רע כואבת לי הבטן ויש לי בחילות אני ממש מחזיקה את עצמי שלא להקיא למרות שלא אכלתי היום משעה 16:00 (עכשיו השעה 23:30) וגם כשאכלתי אכלתי חתיכה של דג סלמון ומלפפון לא משהו מוגזם שאמור להכביד עליי.. מה אני יכולה לעשות? איך אני יכולה להעביר את התחושה הרעה הזאת והרצון להקיא? יכול להיות שכבר אין לי שליטה? open
